שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הבעל לשעבר עוקב ומטריד? יש חוק נגד זה

    לא רבים יודעים שיש חוק נגד הטרדה מאיימת. הוא משלים את החוק למניעת אלימות במשפחה ונועד נגד מטרידים טלפוניים, עוקבים סדרתיים ושאר מציקים המשבשים את החיים

    שירז נכנסה למשרדי משוחחת בנייד. התיישבה, סגרה אותו ואמרה סליחה. שאלתי מה אני יכול לעזור, והנייד שלה שוב צילצל. היא סיננה לעברו כמה מילים ונפנתה אלי. חזרתי על שאלתי, והיא הצביעה לעבר הנייד שלה ואמרה: "בענין הזה אולי תוכל לעזור". ואז טירטר המכשיר שוב.

     

    "הוא לא מפסיק", נאנחה.

     

    גבתי שהורמה הנפיקה את הסיפור הבא: היא התגרשה לפני חודשיים. יש לה כבר בן-זוג חדש, איתו היא מתגוררת בדירה שכורה יחד עם שני ילדיה. מאז, בעלה לשעבר אינו מפסיק להטריד אותה "באיומים ובעשרות טלפונים ביום", פירטה, "אבל הוא גם צץ לי פתאום במסעדה שאני והחבר שלי סועדים בה ונועץ בנו עיניים ללא הפסק. כמה פעמים הוא הסתובב ליד הבית שלנו. והשיא היה אתמול: אנחנו קמים לצאת מסרט, והאיש הזה מגיח פתאום, שורה מאחורינו".

     

    שאלתי אם הוא אלים, והיא אמרה שמעולם לא היה אלים כלפיה, אבל יש נגדו מאסר על תנאי בגלל אלימות נגד שכן.

     

    "בוא תראה משהו", העלתה הודעה כתובה בנייד והראתה לי. היה כתוב בה: "דברים כ"ח, כ"ו". קמתי להוציא תנ"ך מהמדף, והיא אמרה "אני אחסוך לך את החיפוש", חייכה עגמומית וציטטה את הפסוק: "והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד".

     

    "לא רוצה שהאבא של הילדים יישב בכלא"

    הצעתי שתתלונן במשטרה, והיא הניעה בראשה לשלילה. היא לא רוצה שהמאסר על תנאי יופעל נגדו. לא רוצה שהאבא של הילדים שלה יישב בכלא. הוא יודע, ולכן מרשה לעצמו לאיים. "אבל אני לא יכולה יותר", אמרה. "אין לי פרטיות, ואני כל הזמן לא שקטה".

     

    למה הגרוש מטריד אותה? הוא טוען שבגלל הרומן שלה היא מזניחה את הילדים, ובאמתחתו עוד כהנה וכהנה טענות. היא חושבת שהוא מקנא, ובכלל הוא אדם בעייתי.

     

    האיום בהליכים משפטיים הניב תוצאות

    שלחתי לאיש מכתב, בו נאמר שמעשיו מנוגדים לחוק מניעת הטרדה מאיימת, ואם לא יחדל - ננקוט נגדו הליכים משפטיים. הוא הרים טלפון ואמר לי שלא שמע על החוק הזה, ואז פתח בנאום על כך שזו מדינה דמוקרטית, מותר לו ללכת לאן שהוא רוצה, חובתו לדאוג לילדיו וכולי.

     

    השבתי לו שבמדינה דמוקרטית מותר גם להגיש תביעה לבית המשפט נגד אנשים שמציקים לאחרים והבעתי את דעתי שהשופט יוציא נגדו צו שיסיר את האיום מעל לחיי גרושתו, וייתכן אף שהמשטרה תתערב.

     

    האיש עובד במוסד ממשלתי. כנראה עשה חשבון שההליכים עשויים להיחשף, ואם גם המשטרה תפעל נגדו - עבודתו עלולה להיפגע. מאז לא שמעתי לא ממנו ולא משירז.

     

    החוק נגד הטרדה חיוני במקרים שאין אלימות פיזית

    באיחור של שנים ייבאה ישראל מארה"ב את החוק למניעת הטרדה מאיימת, שנחקק בשנת 2001. בארה"ב נקרא החוק סטוקינג (stalking), מונח השאוב מתחום הציד: החיה המבוהלת נמלטת על נפשה מהצייד, אינה יודעת מהיכן תבוא היריה הבאה. כך הוא האדם ה"ניצוד": שלוותו מופרת עד כי לעיתים חייו אינם חיים.

     

    החקיקה שהיתה קיימת עד לחוק זה לא ענתה על מקרים כמו של שירז. בהיעדר אלימות ממשית, לא היתה תרופה ממשית נגד התנהלותו של הגרוש האובססיבי שלה. החוק למניעת אלימות במשפחה אינו נותן פתרון לאנשים הנוהגים באלימות בלי להרים יד או להשמיע איומים. אנשים אלה מממשים את הדחפים האגרסיביים הרוחשים בהם באמצעות הטרדה, אותה הם מצדיקים בנוסחים כמו: "מה, אסור לי להסתובב ליד הבית של גרושתי? זו מדינה חופשית!" או "אני לא רשאית להתקשר לעבודה של בן-זוגי לשעבר? אנחנו חיים בדמוקרטיה!"

     

    לפני שהתקבל החוק כתבה השופטת סביונה רוטלוי בפסק-דין אחד, כי למרות קיומם של חוקים הנוגעים לאלימות בין בני זוג "הגיע העת שהמחוקק הישראלי יעשה צעד נוסף קדימה בהגנה על זכות נשים שלא להיות מוטרדות או מאוימות על ידי בני-זוגן לשעבר, שכן פעמים רבות האיום המתמיד על חייהן, כבודן וחירותן הוא קשה ומכביד מאלימות פיזית".

     

    מה זו הטרדה מאיימת?

    השאלה הקשה היא: מה נחשב להטרדה המנוגדת לחוק? התשובה אינה פשוטה במדינה בה חופש הביטוי והתנועה הוא מזכויות האזרח הבסיסיות ביותר. וההתלבטות, כמו תמיד, היא מהו הגבול? ובלשון המשפט: מידתיות.

     

    החוק למניעת הטרדה מאיימת מבהיר את תכליתו במילים אלה: "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".

     

    ההגדרה הזאת עדיין לא מבהירה מתי הטרדה תיחשב מאיימת ותאפשר נקיטת הליכים משפטיים נגד המטריד. החוק מגדיר הטרדה כך: "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

     

    לאחר-מכן מובאות בחוק דוגמאות: "הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה: בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת; בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו; ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר; בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה שלו".

     

    הטרדה מאופיינת בדפוס חוזר ונשנה

    ההגדרות הנ"ל רחבות מאוד. עד כה לא ניתנו פסקי-דין רבים לפי החוק, שעדיין לא הופנם דיו בתודעת עורכי הדין. בסכסוכי משפחה - החוק נועד להגן בעיקר על נשים - מעדיפים עורכי הדין לפנות לבית המשפט לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, שכן במקרים רבים די בחוק זה כדי להביא סעד לאשה: הרחקת בעלה מהבית.

    מעמדת הפסיקה עד כה ניתן לציין את קווי הפרשנות הבאים לגבי הטרדה מאיימת: מדובר בדפוס חזור ונשנה של התנהגות,, כגון אובססיה של שיחות טלפון או הסתובבות בשעת חשיכה ליד ביתו של אחר. התנהלות זו גורמת חרדה, מתח ותחושת איום אצל המוטרד.

     

    מה יכול בית המשפט לעשות

    השופט יכול לנקוט שורה של סעדים זמניים להגנה מיידית על המתלונן: להוציא צו מניעה האוסר על המטריד לבלוש אחרי התובע, לארוב לו, להימצא במרחק מסוים מדירתו מגוריו, מרכבו או ממקום עבודתו. לתת צו האוסר על המטריד לטלפן לתובע או ליצור איתו כל קשר בעל פה או בכתב.

     

    הפסיקה מדגישה שני יסודות המאפשרים לשופט להיחלץ לעזרת התובע:

     

    1. המעשה חזר על עצמו וקרה בעבר הקרוב. המטריד הציק באופן חוזר ונשנה, כשההטרדה האחרונה התרחשה בסמיכות לפניה לבית המשפט (השופט משה דרורי מביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע במקרה אחד כי אין הצדקה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, משום שחלפה שנה וחצי מיום ההטרדה האחרון. "אירוע מן העבר הרחוק", כתב השופט, "לא משמש עילה לפגיעה בזכויות הפרט").

     

    2. מהנסיבות ניתן להניח שהמטריד יחזור ויבצע את מעשיו הפוגעים בשלוות חייו של המתלונן ובפרטיותו.

     

    התערבות ביהמ"ש עשויה להיות מהירה, ללא שמיעת הנתבע

    במקרים דחופים יינתנו הצווים למניעת הטרדה מאיימת במעמד צו אחד, כלומר בלי לזמן את הנתבע ובלי לקיים דיון בנוכחותו. השופט יעשה זאת אם ישתכנע כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של התובע.

     

    במקרים אלה על בית המשפט לקבוע דיון כדי לשמוע את הצד השני תוך שבעה ימים. תוקף הצווים למניעת הטרדה מאיימת עומד על תקופה ראשונית שלא תעלה על שישה חודשים. ניתן להאריך את הצווים, אך לא מעל לשנה, אלא בנסיבות מיוחדות שאז ניתן להאריך את צווי המניעה לשנתיים.

     

    מי עוד יכול לעשות שימוש בחוק?

    החוק נועד להגן גם על אנשים שאינם מכירים כלל את המטריד. למשל, חיזור כפייתי של מעריצים חסרי גבולות על אמנים ומפורסמים אחרים. "החיזור" מתבטא בהטרדות טלפוניות ובהיצמדות עיקשת לבית המגורים של הסלב או בהליכה אחריו לאן שיפנה.

     

    במקרים אחדים הופעל החוק בסכסוכי שכנים שהציקו זה לזה. ובמקרה אחד (תיק 185147/0) קבע בימ"ש השלום בתל-אביב כי החוק חל גם על הטרדה מאיימת בפורומים באינטרנט.

     

    השופט הוציא צו האוסר על הבעל להיכנס לחדר השינה

    במקרה מעניין אחד שנידון בביהמ"ש לעניני משפחה בירושלים (תיק 1834/02) התלוננה אשה שבעלה מתנהג אליה בצורה גסה ובוטה, שבאה לביטוי בדיבורים משפילים, דרישות ומתיחת ביקורת לגבי האוכל בבית וישיבה עם הנעליים על השולחן. הבעל חיטט בתיק של אשתו, נטל ממנו מפתח של מקום עבודתה ועוד. השופט מרכוס קבע כי מעשיו של הבעל נחשבים הטרדה מאיימת, שכן הוא פגע בשלוות חייה ובפרטיותה של האשה, והנסיבות נותנות בסיס סביר להניח שהבעל עלול חזור על מעשיו ולמנוע מהאשה לנהל חיים תקינים. השופט הוציא צו האוסר על הבעל להיכנס לחדר השינה.

     

    כשהחוק מנוצל לרעה

    בגלל אופיו של החוק והקושי להגדיר מהי הטרדה לא חוקית, קיים חשש של ניצול לרעה של החוק. החשש גובר במיוחד בסכסוכי משפחה, שבהם, כידוע, נפרצים הגבולות ללא הרף. לפיכך נקבע בחוק שאם יתברר שהגשת הבקשה היתה קנטרנית, רשאי השופט לחייב את המתלונן לפצות כספית את הנתבע. הוראה דומה קיימת גם בחוק למניעת אלימות במשפחה, המנוצל לא אחת כדי להטיל דופי בצד השני.

     

    • ניתן לשלוח באימייל שאלות כלליות לעו"ד דון-יחייא. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפניות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הוא נועץ בנו עיניים ללא הפסק
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים