שרון בהר הבית
ב-28 בספטמבר 2000, ביקר אריאל שרון בהר הבית. אילו אירועים גרר הביקור ומה עוד קרה ב-28-29 בספטמבר?
בשלהי ספטמבר 2000, לאחר כישלונן של שיחות קמפ דייוויד, חזרו יחסי הפלסטינאים ומדינת ישראל אל מסלול האלימות. את גל האלימות שהחל בתאריך זה נהוג לכנות "אנתיפאדת אל-אקצא", שכן העילה שניתנה בשעתה לחידוש האלימות היתה ביקורו של אריאל שרון (יו"ר האופוזיציה דאז) בהר הבית ביום חמישי ה-28 בספטמבר. הביקור, כך לטענת הפלסטינאים, היה חלק ממהלך ישראלי שכוון לפגוע בנוכחות המוסלמית בהר הבית, ובתגובה לכך נקרא ציבור המאמינים להתקומם נגד הגעתו של שרון למקום. בזמן הביקור החל עימות אלים בין מפגינים פלסטינאים ושוטרים ישראלים, במהלכו נפצעו 25 שוטרים ו-10 מפגינים פלסטינאים.
ביום שישי שלמחרת היום, ב-29 בספטמבר, לאחר סיום התפילה בהר הבית החלו מתפללים פלסטינאים במהומות אלימות (זריקת אבנים, ברזלים וכו') במתחם, שהביאו לפינוי המתפללים היהודים מרחבת הכותל מחשש לבטחונם. תגובתה הקשה של משטרת ישראל בירי כדורי גומי וירי צלפים הביאה למותם של שבעה מפגינים פלסטינאים ופציעתם של מאות נוספים. עשרות שוטרים נפצעו אף הם. בעקבות המידע על האירועים בהר הבית, פרצו מהומות בהיקף מצומצם יחסית בשטחי יהודה ושומרון.
פצועים פלסטינים במהלך עימותים בהר הבית (צילום: איי פי)
בשבת ה-30 בספטמבר פרץ גל מהומות אלימות בקרב התושבים הפלסטינאים במזרח ירושלים, ביו"ש ובעזה. גל מהומות זה נחשב למעשה לתחילתה של אנתיפאדת אל אקצא.
רוצים לדעת עוד? עיינו בערך "אנתיפאדת אל-אקצא".
מה עוד קרה ב-28 בספטמבר?
28 בספטמבר 48 לפנה"ס – מותו של המצביא הנערץ: פומפיוס נרצח. גניוס פומפיוס מגנוס "הגדול" נולד ב-29 בספטמבר, 106 לפנה"ס. היה מגדולי המצביאים הרומאים ומייסד הטריומווירט (גוף שלטוני ברומא) הראשון. יחד עם יוליוס קיסר ומרקוס קרסוס ניהל פומפיוס את הרפובליקה הרומית בתקופה האחרונה לפני שהפכה לקיסרות בשלטון יחיד.
אחרי מותה בשנת 54 לפני הספירה של אשתו יוליה (בתו של חברו לטריומווירט יוליוס קיסר) ומותו של קרסוס, נוצר קרע בין פומפיוס וקיסר. במלחמת האזרחים שפרצה בין השניים בשנת 49 לפני הספירה ניצח קיסר. פומפיוס הובס בפרסלוס (יוון), ברח למצרים ושם נרצח בפקודת המלך תלמי ה-13 הצעיר שקיווה לזכות באהדתו של קיסר. (הערך "גניוס פומפיוס מגנוס" – למנויי האנציקלופדיה)
28 בספטמבר 1841 – רפובליקן ורדיקל: נולד ז'ורז' קלמנסו. קלמנסו היה ראש ממשלת צרפת, ומן האישים הבולטים ברפובליקה השלישית של צרפת. בזמן פרשת דרייפוס (1894 - 1906) נחלץ להגנת הקצין היהודי, ובין השאר פרסם בעיתונו "ל'אורור" את מאמרו המפורסם של אמיל זולה, "אני מאשים". ב-1906 נתמנה קלמנסו לשר הפנים, ובאותה שנה הרכיב ממשלה בראשותו. ב-1909 הודח, וחזר להתריע במאמריו מפני הסכנה הגרמנית. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) קרא לבני עמו להילחם בגרמנים עד חורמה. ב-1917, בהיותו כבר בן 76, היה שוב לראש ממשלת צרפת, ומאז פעל ללא לאות להשגת הנצחון גם בתפקידו כשר המלחמה.
28 בספטמבר 1995 – מערכת יחסים סבוכה: הסכם טאבה, המכונה גם "הסכם אוסלו ב'", נחתם בוושינגטון כהסכם ביניים שנועד להרחיב את המימשל העצמי הפלסטיני ולהעביר סמכויות ואחריות בשטחי הגדה המערבית ובעזה לידי מועצה פלסטינית שתיבחר בבחירות. ההסכם הגדיר, למעשה, את מערכת היחסים בין ישראל לבין הפלסטינאים במרבית תחומי החיים. (הערך "תהליך השלום הישראלי-פלסטיני" – למנויי האנציקלופדיה)
מה קרה ב-29 בספטמבר?
29 בספטמבר 1547 – טחנות רוח: נולד מיגל דה סרוונטס. סרוונטס היה מחזאי וסופר ספרדי, מגדולי המספרים בכל הזמנים. את עיקר פרסומו הקנה לו הרומן "דון קיחוטה" (El ingenioso hidalgo Don Quixote de la Mancha; תורגם לעברית) שראה אור בשנים 1605/15 - אחת מיצירות המופת הגדולות ביותר של ספרות העולם, שנכתבה בהשפעת אריוסטו.
הרומן הוא בורלסקה אנטי-רומנטית על אדם בגיל העמידה, שבשל קריאתו הרבה בסיפורי אבירים מצטייר בעיני עצמו כאביר משוטט אמיץ-לב. הוא הופך בדמיונו נערה פשוטה לגבירתו (דולסיניאה), סוס תשוש לסוס מלחמה אבירי (רוסיננטה) ואיכר כרסתן לנושא כליו הערמומי (סנצ'ו פנסה). שרשרת של הרפתקות ואסונות הפוקדים את כל גיבוריו מביאה את הסיפור לידי סיומו העצוב והבלתי-נמנע. דון קיחוטה, "האביר בעל דמות היגון", אדם נאיבי התוקף טחנות רוח שהצטיירו בעיניו כענקים זדוניים, מסמל את הטיפוס הנלחם מלחמות שאין לו סיכוי לנצח בהן. (הערך "סרוונטס סאבדרה, מיגל דה" – למנויי האנציקלופדיה)
29 בספטמבר 1923 – ישראל, תוצרת בריטניה: נכנס לתוקפו המנדט הבריטי בארץ ישראל. ב-1917/8 כבש צבא בריטניה את ארץ ישראל מידי כוחות האימפריה העות'מאנית. לאחר הכיבוש נמצאה ארץ ישראל תחת שלטון צבאי בריטי. ב-1920 הוחלט להעביר את השליטה בא"י לידי ממשל אזרחי ובהתאם לכך התמנה סר הרברט סמואל לנציב העליון הבריטי בארץ. בוועידת סן רמו (אפריל 1920) של המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה הוחלט כי בריטניה תזכה למנדט (ייפוי כוח לשלטון זמני המוענק למעצמה על מנת להדריך עם ש"אינו מסוגל עדיין לעמוד ברשות עצמו" בכינון מדינה עצמאית) על א"י ועירק.
המנדט על א"י הכיר ב"קשר ההיסטורי של העם היהודי עם א"י" (בהתאם לכתוב בהצהרת בלפור) וחייב את בריטניה לסייע לפיתוחו של בית לאומי יהודי; בריטניה הוציאה מכלל התחייבות זו את עבר הירדן המזרחי (כיום ממלכת ירדן), אף שהייתה חלק משטח המנדט, ומועצת חבר הלאומים אישרה זאת ב-29 בספטמבר 1923. (הערך "המנדט הבריטי" – למנויי האנציקלופדיה)
29 בספטמבר 1941 – טבח יהודי קייב בבאבי יאר: בעת הכיבוש הנאצי, בספטמבר 1941, חיו בקייב 60 אלף יהודים, לאחר ש-100,000 הצליחו להימלט. בסוף אותו חודש נרצחו בבאבי-יאר 33,800 יהודים כנקמה על פיצוצם של בניינים בעיר שנתפסו בידי הצבא הגרמני. רק לאחר המלחמה התברר, שאת הפיצוצים ביצעה חוליה של הנ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית הסובייטית). הקורבנות הובאו לבית הקברות היהודי בבאבי יאר, הצטוו להתפשט, נורו בקבוצות של עשר על מדרגה בקיר הגיא וגופותיהם נפלו לעמק.
בחודשים הבאים נרצחו במקום אלפי יהודים נוספים שנתפסו בקייב, ולאחר מכן נרצחו שם גם צוענים ושבויים סובייטים. שלטונות ברית המועצות העריכו את מספר הנרצחים הכולל ב-100,000, מחציתם יהודים.
בחזרה ל-1948
כותרת העיתון "ידיעות אחרונות" ב-28 בספטמבר 1948:
"תכנית חלוקת ירושלים עלתה מחדש: הממשלה לא תוותר בשום תנאי על פרוזדור יהודי לבירה".
וב-29 בספטמבר:
"פחתו סיכויי תכנית ברנדוט: שרתוק יצא הלילה לפאריס, במצב רוח אופטימי – בוין מגייס קולות."
פתרון החידה הקודמת:
המחזמר המצליח שהוצג לראשונה ב-26 בספטמבר 1957 הוא "סיפור הפרברים", שכתב לנארד ברנסטיין.
רוצים לדעת מה עוד קרה ב-26-27 בספטמבר? לחצו כאן.
אריק שרון
צילום: איי אף פי
דמותו של גניוס פומפיוס מגנוס על מטבע
מיגל דה סרוונטס
לנארד ברנסטיין, מחבר "סיפור הפרברים"
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים
