אינפנטיל שיוט

חף מפשר

תארו לעצמכם שאתם קונים (טוב, מורידים) סרט של ג'נה ג'יימסון. עכשיו אתם מתיישבים מול המחשב עם קרם גוף יוקרתי שהחברה לא מבינה איך הוא נגמר כל כך מהר — והופה, מגלים שזאת בכלל איזה כונפה עם ציצים קטנים. הכי עילה לתביעה, לא ככה? אז אותו דבר קורה עם הג'ון גרישם החדש: אתה מצפה למותחן משפטי שישכיח ממך את החיים המבאסים שלך, ומקבל סיפור אמיתי על החיים המבאסים של מישהו אחר. ואז אתה זורק את הספר והולך למחשב עם הקרם גוף.

רק למקרה שהחברה שלך תחזור הביתה ותשאל מה עשית, קראת את "חף מפשע" — סיפור על שני חברים שהואשמו ברצח ובאונס של מלצרית, ועל איך המשטרה עשתה הכל כדי לזרוק אותם לכלא. לא שבאמת אכפת לך מה יקרה עם רון ודניס, ואם הפושע האמיתי יגיע לכלא או לא. הרי בסופו של דבר, מי שאשם כאן זה גרישם. ואם צריך לזייף קצת ראיות בשביל להרשיע אותו, עלי.

חף מפשע, ג'ון גרישם, הוצאת מודן **

אהבת? תאהב גם את "ישנונים" של לורנצו קרקטרה. גם הוא מבוסס על סיפור אמיתי, רק מעניין

חוברו בלידתם

המפיקים של "אבודים" החליטו שזה יהיה מגניב להוציא ספר שישלים איכשהו את הסדרה, כי אם כבר אף אחד לא מבין מה קורה שם, בואו ניתן עוד זווית שתבלבל את כולם. התוצאה היא ספר שכאילו כתב אותו סופר שהיה על הטיסה של "אבודים" ויש בו שניים־שלושה רמזים שקשורים לסדרה, רק שבסופו של דבר הוא לא מוסיף לה כלום, וגם לא למי שקרא אותו בלי קשר.

הגיבור, פול ארטיסאן, הוא בלש פרטי שמקבל משימה למצוא אחד משני תאומים: אחד מתוסבך שמחפש את עצמו ואחד עשיר ומצליח. ויש גם עוד בלשית פרטית, טיסות בינלאומיות ואנשים שמתים ככה סתם. בסוף נגלה שכל העניין נובע מאידאולוגיה, שזה רלוונטי לז'אנר כמו הספר ל"אבודים", ואם חיכינו לאיזה קתרזיס (או למי שיסביר לנו מה זה קתרזיס) — לא קיבלנו.

תאום המריבה, גארי טראופ, הוצאת ינשוף **

אהבת? קרא את "התרסקות לילית" של נלסון דה מיל — ותגלה שאם כבר התרסקות, עדיף כחלק מהעלילה ולא מיחסי הציבור

קינג רונג

ליסי היא אלמנתו של הסופר סקוט לנדון, שמנסה לסדר את כל הניירות שבעלה המצליח השאיר אחריו ולהתמודד עם כל האנשים שרוצים אותם בשביל האוניברסיטאות שלהם. אבל מתברר שלא כל מי שרוצה את הארכיון שלו הוא חנון אקדמאי: יש ביניהם גם פסיכופט אחד.

כל זה מתחבר איכשהו לילדות המשונה של סקוט, רק שיצירת הקשר הלא ברור הזה לוקחת זמן, והעלילה מתחילה רק אחרי אקספוזיציה מתישה. מעבר לזה, אפשר להתעצבן מנקודת המוצא השוביניסטית של הסיפור, כי מתברר שליסי היא כל הזמן אשתו וכשהוא מת היא די כלום. אם זה דווקא משמח אתכם, לכו תתמודדו עם השפה הסודית החמודה שליסי וז"ל המציאו לעצמם. יש לה גם אפקט שמופי וגם לוקח איזה 100 עמודים להבין מה זה "שרבול" ו"מחושמק" ועוד כל מיני מילים של ילדות מעצבנות בנות חמש.

עכשיו, אם גם לכם בא לקחת את קינג ולקשור אותו למיטה כמו ב"מיזרי" עד שהוא יתפכח — הרוב קובע.

סיפורה של ליסי, סטיבן קינג, הוצאת מודן **

אהבת? דחוף מפתח לשקע, זה גם כיף

קונצי למל

תקציר הפרקים הקודמים: דין קונץ כותב ספרי אימה שתמיד יש בהם איזה קטע של פנטזיה. והספר הזה לא יוצא משני הכללים.

קונץ מספר הפעם על איתן טרומן, מנהל האבטחה של כוכב הוליוודי שמכונה "הפנים" ושל הבן המוזר־אך־חמוד שלו. איתן מקבל סדרת איומים לאחוזה של הכוכב, וגם פוגש רוח רפאים של חבר ילדות שלו שאיכשהו מעורב בכל העסק. כל זה נותן ספר מותח למדי וכיפי לעילא, אבל גם קצת הארי פוטרי: הגיבור הוא בעצם הבן של הכוכב, אז השפה והבדיחות קצת מתיילדות, וגם הסיפור יותר מזכיר את ג'יי. קיי רולינג מאשר את סטיבן קינג. אם תצליחו להתחבר לילד הפנימי שלכם — סבבה. אם לא, גם סבבה.

הפנים, דין קונץ, הוצאת ספר לכל  ****

אהבת? קרא את "ארטמיס פאול — צופן הנצח" של אואן קולפר. גם זה ספר על ילד שרוצה להיות קוסם מעצבן כשהוא יהיה גדול