שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התפתחות הילד: הסימנים שצריכים להדליק נורה אדומה
    התפרצויות זעם שעוברות את הגבול, בן שנה שלא מתנועע מספיק, בת שלוש שנמנעת מפעילות, בן ארבע שלא מסוגל לשבת לכמה דקות ולשחק או בת חמש שלא יודעת לגזור במספריים. מאילו סימנים כדאי להתעלם ולחכות קצת ומה כדאי לבדוק ולגשת לאבחן?

    אומרים שהפסיכולוגיה הפופולרית שינתה את ההורות. היום אנחנו יודעים יותר, מכירים יותר ומצטטים חופשי תיאוריות פסיכולוגיות מפרויד ועד ויניקוט וגם להיפך. אומרים שהדור שלנו ממהר לאבחן ורץ לקטלג את הילדים שלו על כל אחד מהספקטרומים הרחבים של כל תסמונת. מן הצד השני, יש הורים רבים שדווקא לא ממהרים, פוחדים מתיוג ומעדיפים לתת לזמן לעשות את שלו. בדיוק בשביל אלה וגם בשביל אלה, כינסנו מומחים להתפתחות הילד, כדי שיגידו לנו אם ומתי כדאי לאבחן.

     

    הסימנים הקטנים

    אבחון כשלעצמו, מסבירה אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית בכירה, הוא רק תחילתה של דרך. "באבחון עצמו אין שום דבר. הוא רק יכול לזהות בעיה, לקרוא לה בשם ולהסביר ממה היא נובעת. אבחון לא מציע שום טיפול או פיתרון, אבל הוא בהחלט יכול להצביע על הדרכים לעזרה".

     

    בכל מקרה שיש חשש מעיכוב בהתפתחות, מציעה גודקאר לפנות לרופא ילדים. "ברוב המקרים הם מחזיקים במספיק ידע וניסיון כדי להפנות אתכם לאנשי מקצוע. יחד עם זה, הורים צריכים לדעת שיש להם את זכות המילה האחרונה ואם הם חושבים שהטיפול או האבחון לא מתאימים לילד שלהם - זכותם להפסיק בכל שלב. אף אחד לא יכריח אותם לעשות משהו עם תוצאות האבחון, והם יכולים לעצור או לשנות כיוון, בכל שלב.


     טיפול מוקדם הוא משמעותי

     

    יחד עם רופא הילדים ממליצה גודקאר להתייעץ עם הגננת, המטפלת ועם בני המשפחה הקרובים שרואים את הילד בכל מיני נסיבות ומכירים אותו היטב. "ככל שהילד צעיר יותר, יש לזה משמעות גדולה יותר, כי המאבחן, בסופו של דבר, פוגש את הילד לזמן קצר והמפגש הזה לא תמיד מאפשר לייצג את הכול.

     

    "נכון שפעמים רבות הזמן עושה את שלו, ויש דברים שחולפים. לכן צריך להפעיל שיקול דעת נכון בכל מה שקשור לעלות מול תועלת ולזכור שלפעמים זה עלול להיות מתסכל עבור הילד, שמתקשה בתחום מסוים. הגיל הצעיר והטיפול המוקדם יכולים לעיתים קרובות לעזור בקיצור תהליכים ובזירוזם. טיפול מוקדם הוא משמעותי ומה שאפשר לעשות עם בן שנתיים ייקח לפעמים כפול זמן כשהוא יהיה בן ארבע ובדרך עלולים להיווצר כל מיני נזקים בדימוי העצמי".

     

    חיה קושניר, מרפאה בעיסוק, מציעה להביט ברשימות המפרטות את המשימות ההתפתחותיות בכל שלב, אבל לזכור לא להיכנס להיסטריה אם הילד בן החצי שנה עדיין לא מתהפך או אם בן החמש עדיין לא מצא יד דומיננטית. "כדאי לפנות ליעוץ או איבחון כשיש צירוף של כמה תופעות, התנהגויות או איחורים התפתחותיים ולא לרוץ עם כל דבר קטן שלפעמים הוא עניין של צדדים חזקים או חלשים יותר או פשוט נטייה", היא אומרת.

     

    אור אדום!

    קושניר אומרת שבכל מקרה שבו התינוק לא מגיב לרעשים חזקים ופתאומיים, כמו טריקת דלת או פעמון חזק - כדאי לפנות לרופא הילדים ולבדוק את השמיעה. במקרה שהתינוק בן 5 חודשים ואינו מחייך או יוצר קשר עין - יש להפנות את תשומת ליבו של רופא הילדים.

     

    ילד שעד גיל שנה וחצי לא יוצר קשר עין, לא ממלמל ולא לוקח חלק במשחק הדדי כמו גלגול כדור, נראה שקוע בעולמו ופחות מתעניין בסביבה - מחייב פנייה למכון להתפתחות הילד.

     

    אורנה אלבז, קלינאית תקשורת, מוסיפה שכדאי לראות שהילד מגלה כוונות תקשורתיות: כלומר, מצביע על מה שהוא רוצה או מושיט יד, בהמשך מבקש ומאוחר יותר קורא לחפץ בשמו. "חשוב לוודא שלילד יש כוונות ויוזמות לתקשורת והוא אינו פאסיבי או מחכה שרק יפעילו אותו", היא מסבירה.

     

    אלבז מבקשת לחדד את ההבדל בין הבנה של רעיון מילולי לבין רמזים או מחוות התנהגות. "כדאי לשים לב אם בן השנה מבין אותנו כשאנחנו אומרים לו שנצא לטיול, או שהוא מגלה הבנה רק כשלמשפט הזה מתלוות מחוות כמו ארגון התיק או העגלה. אם הילד לא מבין את הרעיון המילולי - כדאי להתייעץ".

     

    יש לשים לב אם הילד אוכל מגוון של מזונות. אם הילד לא אוכל מזונות מוצקים בגיל שנה - יש לפנות להתייעצות עם רופא הילדים.

     

    מוטוריקה גסה – שביל עוקף

    עם פעוטות שלא מתיישבים, עומדים על ארבע ומנסים כוחם בזחילה עד הגיעם לגיל 11 חודשים, רצוי לפנות לאבחון, ממליצה קושניר ומזכירה עד כמה חשוב להניח תינוקות על הבטן בשעות העירות כדי שיוכלו לפתח את חגורת הכתפיים ושרירי הבטן. "לעיתים הילד מאחר או מתעכב רק בגלל שלא ניתנו לו הגירויים המתאימים", היא אומרת.

     

    עד גיל שלוש אמורים הפעוטות לשלוט במספר מיומנויות בתחום המוטוריקה הגסה. הם אמורים לדעת לרוץ, לקפוץ ולרכוב על תלת אופן. ילד שלא עושה זאת, כדאי להפנות לייעוץ.


     תנו לילד זמן להשתלט על כל מיומנות

     

    היא ממליצה לשים לב גם לרכישת המיומנויות הטכניות של תנועה וגם לתכנון הנדרש מן הילד כדי לעבור מכשולים ולנוע במרחב: "אם הילד מרבה להיתקע בקירות, להיעצר ליד מכשולים, להיכנס מתחת לשולחן ולא לדעת איך לצאת, כדאי לבדוק אם יש לו קושי בתכנון התנועה", היא אומרת.

     

    שוב מזכירה קושניר שאם לילד אין כדור בבית או שמעולם הוא לא עלה במדרגות, אלא רק השתמש במעלית - אי אפשר לצפות ממנו להשתלט על המיומנות הזו בבת אחת. חשוב לחשוף את הילדים לגירויים הללו, היא מזכירה.

     

    אורית גודקאר מסבירה שהימנעות מפעילות עשויה במקרים רבים להיות סימן לקושי. "ילד שלא מוכן לטפס על שום מתקן בגן השעשועים, לשבת על נדנדות או להיכנס למשחקיות למיניהן – מתקשה כנראה באחת הפעולות ולכן כדאי להתייעץ עם רופא הילדים ולפנות למרכז להתפתחות הילד".

     

    גם הימנעות מישיבה ליד שולחן עבודה, עלולה להיות סימן לקושי. "גם אם אין בעיה, ההימנעות לכשעצמה, עלולה ליצור בעיה. לפעמים", מסבירה גודקאר, "מדובר בילדים שיש להם יכולות גבוהות, אבל כשהם מזהים בעיה ולו הקלה ביותר - הם בוחרים להימנע כדי לצמצם את תחושת הכישלון שלהם. לעיתים קרובות מדובר בבעיות שיכולות להיפתר בקלות על ידי תרגול. לא יותר. לכן כדאי לשים לב האם הילד שלכם נמנע באופן עקבי מפעילות מסוימת".

     

    קושי ברמת החשיבה וההפשטה

    "ילדים בני 4-5 שלא מוכנים לשבת להקשיב לסיפורים, ילד שלא יושב יותר משתי דקות לשום פעילות, לא משחק משחקים מובנים, משחקי קופסה מסוג משחקי הלוטו או הפאזל – עלול לסבול מקשיים ברמת החשיבה וההפשטה". גודקאר מסייגת ואומרת שאם מדובר בילדים שמגלים העדפה חד משמעית למשחקי דמיון ומעדיפים אותם על פני משחקי קופסה, לא צריך להיבהל. זו בהחלט נטייה מקובלת. אבל אם הילד בוחר רק לבהות בטלוויזיה - זה אמור לאותת לנו שאולי יש כאן בעיה וכדאי להתייעץ.

     

    התפרצויות זעם

    התפרצות זעם קשות ואלימות הנמשכות לאורך תקופה ארוכה של ארבעה חודשים ויותר, היא סימן שיש לטפל בו, מסבירה גודקאר. בני ארבע שכל אירוע קטן מביא אותם לכדי תסכול, ילדים שהתנהגותם מקבלת מאפיינים טרוריסטים, אלימים וקיצוניים בבית ובגן וכל התקשורת איתם הולכת לכיוון של איומים ועונשים, עלולים לאותת לנו שמדובר בבעיה שיש לטפל בה וכדאי לפנות לפסיכולוג, ממליצה גודקאר.


     כל אירוע קטן מביא אותם לידי תסכול

     

    עייפות

    ילדים שמתעייפים מהר תוך כדי ישיבה ליד השולחן, עלולים לסמן לנו שהם סובלים מחולשה בחגורת הכתפיים, אומרת גודקאר ומסבירה ש"לא מדובר בעייפות אחרי עשרים דקות של ישיבה ליד השולחן, אלא אחרי שתיים-שלוש דקות. לפעמים העייפות לא באה לידי ביטוי רק בשמיטה של הגוף, אלא גם בקו שהופך על הדף להיות חלש או חזק מאוד. במקרים כאלה ממליצה גודקאר לפנות למרפאה בעיסוק.

     

    מספריים

    קושי של בני ארבע-חמש לצייר צורות הנדסיות פשוטות על הדף ו/או לגזור בעזרת מספריים, עלול לאותת לנו שכדאי לפנות למרפאה בעיסוק. גודקאר מציעה לשים לב איך הילד גוזר. האם הוא יכול לגזור לאורך קו ישר או מזוגזג או מסביב לציור, האם יש לו יד דומיננטית? עד גיל חמש אמורים הילדים לרכוש את מיומנות הגזירה לאורך קו שמשנה כיוון וגם לבנות לפי דגם ולשחק לפי חוקים.


    מה עושה היד החלשה?

     

    עדיפות של יד אמורה כבר להיות בולטת בשלב הזה, למרות שאצל השמאליים, זה קורה לפעמים מאוחר יותר. כדאי לוודא שהילד יודע להשתמש ביד ולהיעזר ביד השנייה כיד מייצבת. בשלב הזה אמור הילד לרכוש אחיזה נכונה של העיפרון: קשת בין האגודל והאצבע כששלוש אצבעות על העיפרון: אצבע, אמה ואגודל. בשלב הזה אמורים הילדים להתרכז במשימות במשך עשר דקות- רבע שעה. ילד שדעתו מוסחת בקלות מכל רעש, ונוטה לזוז ולנוע בחוסר שקט, עלול לאותת לנו על קושי בריכוז.

     

    דיבור ושפה

    אורנה אלבז מסבירה שרכישת השפה נעשית בהדרגה ונמצאת כל הזמן בהתפתחות. כל עצירה או הפסקה של התהליך, מחייבת פניה לאבחון. "כדאי לשים לב שבן השנה לא רק ממלמל, אלא משתמש במגוון של צלילים ולא רק בתנועה אחת או שתיים", היא אומרת.

     

    אם בגיל שנתיים אין פריצה באוצר המלים ושימוש בצירופי מלים, מומלץ להתייעץ עם קלינאי תקשורת. בגיל שלוש רוב הילדים משתלטים על מיומנויות הדיבור. לכן, אם הילד מדבר אבל לא מבינים אותו, כדאי מאוד לגשת לאבחון.

     

    ילד בגיל שלוש כבר אמור לבנות משפטים, ולרכוש את חוקי הדקדוק של השפה: כלומר יחיד ורבים, זכר ונקבה. אם אתם מזהים קושי בהגייה של אחד העיצורים אבל הדיבור מובן ומורכב, זה עדיין בגדר הנורמה, מסבירה אלבז.


     האם הילד מתוסכל מקשיי שפה?

     

    "כל סימן של תסכול או כעס בעקבות זה שהילד מרגיש שהוא לא מובן לסביבה - מחייב התייעצות עם איש מקצוע", היא ממליצה. עד גיל 4 יכולים להיות לילד קשיים בהגיית אותיות כמו ר' או ל'. אם הקושי ממשיך - כדאי ללכת ולהתייעץ. קושי בהגיית אותיות שורקות שממשיך אחרי גיל שש ואחרי שהתחלפו שיני החלב - מחייב פניה לאיש מקצוע.

     

    אם הילד במצוקה, נסוג מדיבור, בוחר להצביע או לדבר בלחש, או לדבר רק עם אנשים מאוד מאוד קרובים - זה עלול לאותת לנו שכדאי להתייעץ ולפנות לאבחון. גודאקר מסבירה ש"האינדיקציה היא סובייקטיבית, כלומר לפי איך שהקושי נחווה על ידי הילד".  

     

    ילדים שמחים

    קושניר מסכמת ואומרת: "תראו שהילדים סקרנים ושמחים. זה לא פחות חשוב מכל מיומנות אחרת".


    פורסם לראשונה 18/10/2007 22:07

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים