מי ינהיג? מי ינווט?
"מנהיגות זה לקחת אחריות, לעמוד בהתחייבויות ולתת לאחרים הזדמנות להנהיג. מי יעשה זאת במכבי ת"א?". לייזי גורדון בחיפוש אחר המלך החדש של הצהובים
אחת השאלות הקריטיות העומדות בפני מכבי תל אביב ערב העונה, היא מי יהיה המנהיג שלה במהלכה? מי שמחפש אותו, יצטרך לנבור בסגל השחקנים, בצוות המאמנים ואפילו בהנהלה. איפשהו שם נמצא את המנהיג שלנו.
מי שהקל עלינו מעט הוא וונטיגו קאמניגס שהצהיר מאז נחיתתו, שהוא המנהיג. אני שואל את עצמי, מה המשמעות של הצהרתו? ואני עונה כשאני קובע כי דרוש מנהיג לדוגמה. זאת אומרת, קודם כל להנהיג במעשים ולא בדיבורים. "lead by example" קוראים לזה באנגלית.
קאמינגס וביינום. זה שרוצה להנהיג וזה שניסה (באדיבות אתר מכבי ת"א)
הדבר השני שחשוב בלהנהיג, זה לקחת אחריות. ולא פחות משמעותי, לעמוד בהתחייבויות. העובדה שקאמינגס לוקח על עצמו את תפקיד המנהיג, זה עניין אחד, אבל רק המעשים שלו בעתיד יוכיחו שהוא כזה.
מנהיגות זו מילה מאוד מופשטת שאי אפשר בעצם לגעת בה ולשים אותה על דף סטטיסטיקה (אני הייתי מנהיג מאוד בינוני) והיא נבנית מהסובבים אותך בלבד. בואו נראה איך נראית הסביבה במכבי.
הנהלה
המנהיג הרשמי של מכבי ת"א הוא דייויד פדרמן. הוא בעל המאה ובעל הדעה, אבל הוא מבצע החלטות ששזורות גם מהלב וגם מההיגיון - שתי "ביצים" בסל אחד. למנהיג דרוש זוג ביצים (ולא, זה לא שאני שוביניסטי...לי בלהקה יש היום בסיסטית שמנגנת עם ביצים שחבל על הזמן).
הביצים של פדרמן, הסבלנות של שמעון מזרחי (איתי שנקמן)
הגדולה של שמעון מזרחי היא מנהיגות מסוג אחר - לדעת מתי לתת למישהו אחר להנהיג. ולא נשכח גם את את מוני פנאן. מוני הוא המנהיג האולטימטיבי. הוא הדוגמה שמנהיג זה אחד שנותן מעצמו.
מאמנים
המנהיגות של עודד קטש מתבטאת ב"הילה". וההילה הזאת היא ההשראה. הנוכחות שלו מורגשת בלי מילים. זוהי תכונה גאונית, גם אם לא תמיד מובנת. זה משהו מובנה מלידה. ההילה הזאת סוחפת אנשים אחריו, דם בלי שיצהיר על עצמו כמנהיג. המנהיגים האחרים בצוות המאמנים (למשל צביקה שרף) יצטרכו לנהוג בדומה לשמעון ולתת לעודד להוליך. גם זה סוג של מנהיגות. אז בעצם מי המנהיג פה?
עודד קטש בניו יורק. מנהיגות ללא מילים (ישראל ברדוגו)
שחקנים
ניקולה וויצ'יץ' לקח עליו משחקים בעבר וניצח על גבו משחקים של מכבי. האם הוא המנהיג של מכבי? דריק שארפ חבל לבזבז אפילו זמן מסך, כל מילה מיותרת. מכבי התברכה בנוכחות שלו כבר עשר שנים. טל בורשטיין הוא המנהיג השקט שבעצם היותו שחקן משלים, הראה שלא צריך ללכת עם הלפיד הבוער קדימה כדי להוביל את המחנה. ממש כמו שאנתוני פארקר, כשזה חסה בצילו של שרונאס (יאסי קיי)ביצ'יוס.
אז למה תמיד אומרים שצריך מנהיג אחד? הרי כל שחקן שהגיע למכבי תל אביב הנהיג בצורה אחרת. אז בעקרון זה בסדר שכולם יהיו מנהיגים, אבל צריך חוק אחד, טיימינג וספייס. מנהיגות זה לדעת לתת את הספייס לכל אחד ואחד להתבטא, לדעת מתי לרדת מהבמה ולתת לבן אדם הנכון להוציא לפועל. כשזה קורה, העיתוי הרבה יותר נכון, כי כל המנהיגים ביחד קוראים את המפה וההרמוניה מתגבשת באופן אטומטי.
קאמינגס מול מארדי קולינס מהניקס. הוכיח עצמו בניו יורק (איי.פי)
מרכיב נוסף למנהיג זה אומץ לב. ואני רוצה עכשיו להפוך למנהיג בעצמי. בטור הקודם הודתי שאני מפחד לראות את וונטיגו בסמטה צרה וחשוכה, אבל אומץ לב זה להתמודד עם הפחדים האלה. ולכן יש לי מסר לקאמינגס: "Shut up and play". ממש כמו שעשית ב'מדיסון סקוור גארדן' מול הניו יורק ניקס. מנהיג אמיתי יודע מתי לתת לאחרים להנהיג.
- עוד מלייזי: www.myspace.com/layzgordon
לפנייה לכתב/ת 
