שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    משבר האקלים אינו מדע בדיוני
    התגייסותו של נשיא המדינה למאבק הירוק, מציינת נקודת מפנה בהקשר המקומי והגלובלי

    אתמול (יום ב') ארעה תפנית היסטורית: ח"כ ד"ר דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת, יזם מפגש יוצא דופן בין ראשי ארגוני הסביבה בישראל לבין נשיא המדינה, שמעון פרס. מטרת המפגש הייתה להגיש לנשיא המדינה מסמך עקרונות למדיניות ישראלית להתמודדות עם משבר האקלים (התחממות כדור הארץ). מסמך העקרונות משרטט את העקרונות האסטרטגיים ואת צעדי המדיניות להתמודדות אפקטיבית, כלכלית ומקיימת עם משבר האקלים בישראל.

     

    המסמך עוסק בחמישה משורים עיקריים: מדיניות אנרגיה לאומית, תחבורה מקיימת, טיפול בבעיית המים, כלכלה בשרות המדיניות וכינון קהילה ירוקה. הדו"ח נכתב בשיתוף עם ארגוני סביבה רבים הפועלים בתחומים אלו, אנשי אקדמיה ומשפט.

     

    לראשונה מוכן נשיא מדינת ישראל להירתם לפעילות סביבתית, חברתית וכלכלית בתחום שהוא מצד אחד גלובלי ומאידך בעל משמעות לוקאלית רבה מאד. במהלך הפגישה אמר הנשיא כי בנאום שישא בפתיחת מושב החורף של הכנסת יצהיר כי בעיניו קיימים שני איומים גלובליים מרכזיים שעל מדינת ישראל להתמודד עימם – התחממות כדור הארץ והטרור. פרס אמר גם כי "התחממות כדור הארץ אינה מדע בדיוני. זוהי סכנה ממשית ומי שלא יעסוק בנושא זה אינו אדם אחראי".

     

    להתחייבותו של פרס לעסוק בהתחממות כדור הארץ יכולה להיות משמעות גדולה מאד. אם מנתחים את יחסי הכוחות בין המדינות החתומות על פרוטוקול קיוטו ניתן לזהות שתי קבוצות כוח עיקריות. מצד אחד עומדות מדינות מערב וצפון אירופה המבקשות לנקוט בצעדים פרוגרסיביים לעצירת ההתחממות. מאידך ניצבת ארה"ב השמרנית בראשות הנשיא בוש הנתמכת והתומכת בתעשיות הנפט והרכב הגדולות. אם שמעון פרס, אישיות בינלאומית משפיעה, יתייצב היום לצד מדינות מערב וצפון אירופה (ויצטרף גם למאמציהם של מנהיגים סביבתיים כאל גור, בלייר וגורבצ'וב) ייתכן שהממשל האמריקני ייאלץ לחשוב באופן קצת יותר פרוגרסיבי כאשר יגיע לוועידה הבינלאומית הבאה שתתקיים בדצמבר בבאלי.

     

    פרס דיבר בפגישה המיוחדת הזו על גיוס רצון טוב. לפרס יש היכולת לגייס את התעשיות הסביבתיות הישראליות בתחום של האנרגיה האלטרנטיבית ולפעול להפיכת מדינת ישראל ל"אור לגויים" בתחום זה.

     

    בדיונים הבינלאומיים על פרוטוקול מונטריאול (האמנה העוסקת בהפחתת חומרים המדלדלים את שכבת האוזון) בשנים 1995 ו- 1999 נחשפו שלושה מודלים עיקריים של שיתוף החברה האזרחית.:המודל הקנדי - שדוגל בשיתוף פעולה הדוק בין הממשלה לחברי הארגונים האזרחיים; המודל האמריקני - שמתנגד לכל שיג ושיח עם ארגוני הסביבה; והמודל הישראלי - שמצדיק, מדי פעם, הידברות עם ארגוני הסביבה.

     

    המודל המוצלח ביותר היה כמובן המודל הקנדי. אין ספק שבפוליטיקה המודרנית יש חשיבות עליונה לשילוב ארגוני הסביבה בצוותי חשיבה ממלכתיים. לכן, יהיה זה מעשה ראוי מאד אם פרס ירחיב את צוות החשיבה הראשוני שהקים להתמודדות ישראל עם משבר האקלים ויכלול בתוכו עוד מנציגי החברה האזרחית.

     

    משבר האקלים הוא בראש ובראשונה משבר תרבותי, ערכי וחברתי. המשבר מבוסס על מערכת תפיסות אתיות, שגויות, עליהן מתבססת הכלכלה המערבית הנוכחית. אך, נוכל להעניק למילים "כי מציון תצא תורה" משמעות חדשה אם נשיא מדינת ישראל יפעל לשינוי השיח האתי העולמי ביחס לסביבה, חברה וכלכלה, שיח שיגדיר מחדש מהי קידמה וכיצד ניתן יחד איתה לשמר את עולמנו למען הדורות הבאים.

     

    הכותב הוא דוקטורנט בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן ולשעבר מנהל השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת ה-17

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    התחממות כדור הארץ מסוכנת כמו הטרור
    צילום: איי פי
    מומלצים