מיסטר טי
T.I, הראפר הכי חם היום במצעד האמריקאי, סיפר לשוק השחור על פיצול האישיות שלו, צרות של עשירים והצעות מוזרות שקיבל ממעריצים. ויש לו גם אלבום חדש שכבר זכה בפלטיניום
נדמה שרק לפני עשור על מנת להפוך לאייקון מוזיקלי היה צריך להוציא מספר אלבומים ולחרוש את כל העולם בסיבוב הופעות מפרך. היום זה כבר ממש לא כך. מספיק שיר צ'יזי במיוחד, כזה שנטחן אחת לשעה ב-MTV, ופוף אתה כוכב עליון שיכול להשיק חברת הלבשה, מרצ'נדיז על שמך ולשריין כל אמן שישתתף באלבום שלך. כזה הוא קליפור הריס או בשמו הבימתי T.I. הריס, הנחשב למלך הדרום.
"T.I Vs. T.I.P", אלבומו החמישי שיצא לאחרונה, מנסה ליצור קונספט מתוחכם מעט משאר אלבומי הקראנק החלולים שיוצאים מהדרום. האלבום כבר הספיק למכור בארצות הברית למעלה ממיליון עותקים בשבוע ה-11 שלו וזכה לפלטיניום.
בשיחת טלפון הריס מסביר שהאלבום שלו מושר על ידי שתי דמויות. האחת היא T.I - סטלן שלוקח את החיים בסבבה, והשנייה היא T.I.P, דמות יותר קשוחה שלוקחת את הדברים ברצינות יתרה. "שמע, זה מעין פיצול אישיות שלי וממש ניתן לשמוע באלבום, איזו דמות לוקחת את המושכות בכל שיר", מספר הריס. "למשל T.I מופיע בשירים Let’s Get Away, Why You Wanna, Get Loose. את האלבום פותח T.I.P ואחרי זה T.I תופס את העמדה, כשבסוף T.I ו T.I.P משתפים פעולה ביחד".

אחד סטלן, אחד עסקן. עטיפת האלבום
למי אתה יותר מתחבר? ל-T.I או T.I.P?
"תראה, כשהייתי צעיר הכינוי שלי בכלל היה T.I.P, אך נאלצתי להחליף אותו כשחתמתי על חוזה התקליטים הראשון שלי בחברת אריסטה, בה היה חתום גם Q-Tip (מהטרייב קולד קוסט), ובחברה לא רצו שני ראפרים עם שמות דומים. אז פשוט החסרתי את האות P ונשארתי עם T.I, לא אסון גדול. אמא וסבתא שלי קוראות לי עד היום TIP".
להיתקע בלי וויד
הפריצה הגדולה של T.I הייתה דווקא בעקבות אלבומו הרביעי, "King", שבזכותו הוכתר למלך הדרום על ידי העיתונות והמעריצים. שני פרסי הגראמי שקיבל תרמו לו לחיזוק מעמד המלוכה, וכעת באלבום החדש יכול להרשות לעצמו המלך לארח נבחרת מכובדת כמו נלי ("Show It To Me"), אמינם ("TouchDown"), ג'יי-זי ("Watch What You Say To Me") ווויקלף ז'אן ("You Know what it is").
"זו לא הייתה חשיבה מודעת לקחת אנשים מפורסמים שישתתפו באלבום". הוא אומר. "לקחתי אנשים שאני פשוט אוהב לעבוד איתם ושמפיקים ביטים טובים".
הרבה מהראפרים שרים על הצרות בחיים שלהם, אבל ברוב הקליפים רואים בדיוק את ההפך - הם עשירים ומוקפים במכוניות ובחורות. אז איזה צרות יכולות בדיוק להיות לראפר אמריקאי מבוסס?
(צוחק) "תשמע, יכולות להיות צרות גדולות. למשל, שהבנטלי שלך לא חזרה מתיקון, או שנתקעת בלי אספקה של וויד, או שכבר אין לך מספיק מקום בכספת בשביל לאכסן את כל השטרות שלך. אתה מבין אותי?"
האמת שלא, אבל אני אשמח אם תעשה לי היכרות מקרוב עם החיים הקשים שאתה מתאר.
"יאללה, תרים טלפון בפעם הבאה שאתה בשכונה, ואני מבטיח לעשות לך סיור.
אבל עכשיו ברצינות. הדבר שהכי יכול להפריע לראפר הוא מחסום יצירתי. ברוך השם אין לי כזה וכל הזמן אני רק כותב וכותב, וזו הברכה האמיתית. מכל דבר יש לי השראה ואני כל הזמן שואב רעיונות מאינטרקציה עם אנשים. חשוב מאוד גם להרגיש את הקהל שלך ואת הפידבקים ממנו".
מה היה למשל הפידבק או הערה הכי מוזרה שקיבלת ממעריץ?
"המממ... יש הרבה מוזרים. פעם בא אלי בחור שמתלבש ונראה ממש דומה לי, והציע לי את שרותיו ככפיל שמטעה את גדודי הפפראצי. זה נשמע לי קצת ביזאר והזכיר לי את הכפילים של סדאם. כמובן שדחיתי אותו בנימוס ואמרתי לו שאין צורך בכך, כי הם לא ממש מטרידים אותי. רק רודנים עושים כאלה דברים".