
שחורה
אִשָ, דפנה איכילוב, צילום, 1996
דִּיל / רות לוי-זקצר
גָסָסָה רָצָה לִקְנוֹת גִ'ינְס ב100 שֶׁקֶל
חֲצִי חִנָּם, אֵין לוֹ עֲבוֹדָה
אִשְׁתּוֹ (קָשֶׁה לִזְכֹּר אֶת שְׁמָהּ)
מְנַקָּה סוּפֶּרִים
אִם נִשְׁבַּר בַּקְבּוּק יַיִן קוֹרְאִים לָהּ בָּרַמְקוֹל
וְהִיא בָּאָה עִם סְמַרְטוּט וְתַכְשִׁיטִים
שֶׁלָּהּ בְּתוֹךְ הָעוֹר
עַל הַמֵּצַח יֵשׁ לָהּ סִימָנֵי גַּלִּים
וְהַפֶּה שֶלָה אָסוּר
לֹא מְדַבֶּרֶת עִבְרִית וּבַעַל שַׁתְקָן
עַד שֶׁאָמַר, 100 שֶׁקֶל גִ'ינְס
שֶׁעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה כְּמוֹ יִשְׂרְאֵלִים.
אִשְׁתּוֹ (קָשֶׁה לִזְכֹּר אֶת שְׁמָהּ)
יוֹדַעַת חֶשְׁבּוֹנוֹת כִּי הִיא מְנַקָּה לְיַד הַקֻּפּוֹת
וְגַם יוֹדַעַת יְלָדִים, וְשֶׁמֶן, קֶמַח 3.99.
שָׂמָהּ לוֹ בְּיָד 70 שֶׁקֶל
רָאֲתָה שֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ שִׁטָּפוֹן
כְּמוֹ חַיָּה שֶׁהוֹלֶכֶת זְמַן בַּמִּדְבָּר
וּבַּסּוֹף הָאֲגַם יָבֵשׁ
רָצָה לַחֶדֶר
אִם דֶּלֶת סְגוּרָה אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם.
הוּא חַיָּה נֶעֱלֶבֶת נוֹהֵם עַל הַקִּיר הַשּׁוֹתֵק
מַשְׁחִיר אֶת הַדֶּלֶת, שׁוֹבֵר בְּקַלּוּת
אֶת אִשְׁתּוֹ לִשְׁתַּיִם, בַּבֶּטֶן.
לַיַּלְדָּה שֶׁלָּהֶם (קָשֶׁה לִזְכֹּר אֶת שְׁמָהּ)
יֵשׁ אָזְנַיִם לָאֲסוֹנוֹת
הִיא נִכְנֶסֶת לְהַצִּיל אֶת אִמָּא
אֶת עַצְמָהּ
לֹא יְכוֹלָה
כְּמוֹ אֶבֶן מִשָּׁמַיִם
מְיַדֶּה אוֹתָהּ אָבִיהָ
גָּסָסָה (אֶת שְׁמוֹ כֻּלָּם זוֹכְרִים)
מֵחַלּוֹן קוֹמָה 5.
מָוֶת כִּמְעַט חִנָּם
30 שֶׁקֶל
עָלֵינוּ.
2007
לזכרן של קנו גססה בת ה-29 ובתה האימנט בת התשע שנרצחו על-ידי הבעל, האב, במרכז קליטה בנהריה
- גלריית "בית העם" מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען"
ומגזין "אתגר"
. לכל הגלריות לחצו כאן
- הצעות לשירים ויצירות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com

