שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    תם אך לא נשלם

    אלבומים רבים, ואלבומים של רדיוהד בפרט, דורשים פרק זמן ארוך לפני שהם מחלחלים בשלמותם למאזין. עם זאת, גיא חג'ג' כבר יודע להגיד שרדיוהד, שדים משחת שכמותם, הצליחו ליצור עוד אלבום שאין כמותו בשום מקום אחר


     

    עוד לפני שהגיע האלבום, כשרק הודיעו על יציאתו, כבר שמחתי. חי נפשי, שנה שנפתחת באלבום של ארקייד פייר ועומדת להינעל באלבום של רדיוהד, היא שנה מוזיקלית שלא תישכח במהרה. ואכן, 2007 היא שנה עשירה במיוחד באלבומים מסקרנים, מבטיחים ומקיימים (ברובם). השאלה הקשה היא האם In Rainbows, האלבום החדש של רדיוהד ואולי התעלומה הכי מסקרנת של 2007 טרם יציאתו, יצליח לבלוט באיכותו בתוך שפע האלבומים הנפלאים שמציעה לנו השנה הזו.

     

    סדר היום העיתונאי מחייב אותנו לחרוץ את גורלו הביקורתי של האלבום החדש עוד לפני שמתייבש הדיו המטאפורי על הקבצים. אבל אלבומים רבים, ואלבומים של רדיוהד בפרט, דורשים פרק זמן ארוך לפני שהם מחלחלים בשלמותם למאזין. כל ביקורת זריזה תהיה חלקית ביותר. עם זאת, יופיו של In Rainbows כה בוהק, שגם אם הדעה הסופית לגביו תתגבש רק בעוד חודשים, כבר בהאזנה ראשונה קל להבחין שרדיוהד, שדים משחת שכמותם, הצליחו ליצור עוד אלבום שאין כמותו בשום מקום אחר.

     

    מבחינה מוזיקלית, האלבום החדש לא מסמן פריצת דרך או התקדמות חדשנית כפי שעשו בעבר OK Computer או Kid A. התלם המוזיקלי הוא אותו התלם בו צעדנו כבר באלבום הקודם, Hail To The Thief, דהיינו פירוק האלקטרוניקה והרוק למרכיביהם הראשוניים והרכבתם בשלל צורות חדשות.

     

    התחום שכן התרחב כאן הוא זה הרגשי. אם עד עכשיו הציעה רדיוהד למאזיניה תרגום מוזיקלי ייחודי לרגשות כמו ניכור, ספקות, פחדים, פארנויה, ריקנות ולפעמים אפילו כעס, הקשת הרגשית הצבעונית של In Rainbows כוללת בתוכה גם השלמה, אמון וביטחון – צבעים חדשים בפלטת הגוונים הרדיוהדית הטיפוסית.

     

    אך אין בכך כדי לומר שזה אלבום שמח, מרגיע או משרה שלווה. על אף רגעים שקטים ונעימים, ועל אף הרחבת המנעד הרגשי, התחושה הכללית היא עדיין אי נוחות ואי-שקט בסיסי שמבעבעים מתחת לפני השטח, כנהוג ברוב יצירותיה של רדיוהד. גם רגעי היופי המזוקק ביותר באלבום יצליחו להעכיר את שלוות המאזין, ויש רבים כאלה.

     

    הקטעים השקטים והמרובדים יותר באלבום, כמו "Videotape" הנועל, "Faust Arp" שמסתובב כמו מערבולת או "All I Need" היפהפה שכוחו בעיבודיו, הם יצירות מופת קטנות של יופי צרוף. לכל הרוחות, שיר כמו "Nude" מכיל בתוכו יופי כל כך נדיר, שהוא שווה את עשר שנות ההמתנה מאז נכתב ולא נכנס ל-OK Computer, אם לא יותר.

     

    בצד הרועש והרוחש, אפשר לסמן את "Bodysnatchers" כשיר שיפוצץ הופעות, את "Weird Fishes/Arpeggi" כקלאסיקת אלטרנטיב מיידית ואת "15 Step", השיר הפותח, כיצירת פאר קטנה של רעשים במקצב יוצא דופן (5/4), שבכל האזנה חושפת טפח חדש ומסתירה שלושה אחרים. חייבים להשתאות אל מול חוסר המאמץ, לכאורה, בו יוצרים חברי רדיוהד קפסולות קטנטנות של שלמוּת מוזיקלית.

     

    עוד לא מושלם

    כש-Kid A יצא לחנויות, הוא הסתובב אצלי במערכת כמעט חודש עד שהאסימון נפל והמוזיקה התמקמה במקום שעד אז לא ידעתי שקיים בטעם המוזיקלי שלי. אם תשאלו אותי בעוד חודשיים מה דעתי על In Rainbows, סביר להניח שהיא תהיה שונה מדעתי היום, שלא לדבר על כך שהאלבום המדובר כיום הוא רק חצי מהמוצר הסופי - בדצמבר יצא המארז המהודר שיכלול דיסק נוסף עם שמונה שירים נוספים.

     

    האלבום הזה, לפחות בינתיים, אינו אלבום מושלם, והוא לא זוכה אוטומטית

    בתואר "יצירת מופת". כרגע לא מסתמן בו עוד שיר נצחי כמו "Pyramid Song" או "Paranoid Android" (למרות ש-"Nude", שוב, הוא מועמד רציני לתואר), אבל ייתכן שכל זה עוד ישתנה ככל שנאזין לו יותר.

     

    כך או כך, In Rainbows רחוק מלהיות מאכזב. הציפיות שסבבו סביב הקלטת האלבום החדש של "הלהקה הכי טובה בעולם" היו כל כך גבוהות, שעצם העובדה שרדיוהד הצליחה לא לחרבן את האלבום הזה, הוא הישג ענק נוסף מלהקה שכבר עשור וחצי לא הוציאה אלבום שהוא פחות ממעולה.

     

    רדיוהד ממשיכה לא לפשל, למתוח עוד ועוד את הטווח המוזיקלי, המילולי והרגשי שלה ושלנו, והאלבום השביעי שלה, אחרי 16 שנות פעילות, נשמע טרי, רענן, מקורי ונפלא כאילו יורק, גרינווד והחברים כרגע יצאו מאוקספורד נלהבים ומלאים ברעיונות. רדיוהד נשמעת כאן כאילו היא לא התעייפה או נשחקה לרגע, והאלבום החדש שווה כל שקל שתחליטו לשים עליו.

     

    • Radiohead – In Rainbows

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יורק. עשה זאת שוב
    צילום: איי אף פי
    לאתר ההטבות
    מומלצים