בין סטוץ לנישואים: אהבה קצרת מועד

אני מבחין, לצורך התשובה, בין אהבה קצרת מועד לבין אהבה לאורך זמן.

אין חלל ריק בין סטוץ להתקשרות רומנטית. אהבה קצרת מועד יושבת על הדרך ביניהם. אהבה קצרת מועד דומה לסטוץ במימושיה הקצרים, והיא דומה לאהבה רומנטית בכל דבר אחר. ניתן למצוא בה תשוקה בוערת, געגועים עזים, תבונה נסוגה, התרגשות משתקת, ואפילו פנטזיה על נצח. אהבה קצרת מועד היא אהבה בין שני אנשים שיודעים מראש שאין להם סיכוי אמיתי לממש את אהבתם ולמרות זאת הם מתקשים, או לא רוצים, לוותר עליה. יש לכך הרבה דוגמאות, להלן כמה מהן:

1. אהבה בין אשה שמחפשת רוך, הבנה והתחשבות, לבין גבר אגואיסט מארץ האגואיסטים. האשה מודעת לתכונותיו השנואות עליה, כמו גם לשברון הלב המחכה לה מעבר לפינה, ועדיין היא אוהבת אותו. היא לא תולה לגביו תקוות של חתונה ושל ילדים משותפים, אבל היא לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.

2. אהבה בין אנשים שלפחות אחד או אחת מהם נשואים לאנשים אחרים ולא רוצים או לא יכולים להתגרש. לפעמים די ברור, כבר מההתחלה, שקיצה של אהבה כזו קרוב ביותר. אהבה כזו יכולה להימשך שנים, עם תחושה מתמדת שמחר היא נגמרת. בכל מקרה, יש אהבות מחוץ למסגרת הנישואים שאינן משאירות ספק לגבי חוסר יכולתן להתממש כמסגרת של "חיים באושר עד יום מותם".

3. אהבה בין שניים שגדלו וחיים בתרבויות עוינות זו לזו. רומיאו ויוליה הם דווקא דוגמה לא טובה: אמנם לא היה להם סיכוי, אבל הם חשבו שיש סיכוי. לעומתם, מוסלמית ויהודי, או ההפך, יכולים להיקלע למצב של חוסר מוצא. יש כאלו שמתעלמים מהנורמות החברתיות ויוצרים ביניהם קשר מתמשך, ויש שנשברים ונפרדים. העובדה שאין סיכוי לאהבתם, עובדה שידועה לחלק מהם מהרגע הראשון, אינה מצליחה למנוע מהם להתאהב.

4. אהבה בין גבר ואשה זרים שהכירו בבית מלון בארץ רחוקה, רגע לפני ששניהם חוזרים בנפרד אל ארצות המוצא שלהם. הם יכולים להתאהב בצורה הכי רומנטית האפשרית, אבל עדיין זה חייב לחזור לטפל בהוריו הקשישים, וזו לעבודה התובענית שלה.

ונראה, לאור מחקרים שונים, שאוהבים למטרות נישואים נמשכים יותר אל תכונות ממוצעות, בהן גם אל יופי ממוצע, בעוד שאוהבים קצרי מועד נמשכים יותר אל תכונות בולטות, בהן לפעמים גם אל יופי יוצא דופן.

בין יופי ליופי

אהבה קצרת מועד אינה נרתעת מהבלתי אפשרי. היא מחפשת את האגדה. אולי, בעצם, את המיתוס של האהבה. היא נוטה להתנתק מהמציאות, כי המציאות מפריעה לה להתממש לאורך זמן. בעוד שאהבה ארוכת טווח חייבת להתפשר עם המציאות כדי להצליח, אהבה קצרת מועד חייבת ללמוד להתעלם מהמציאות כדי להצליח. אשה שאוהבת במטרה של יחסים ארוכים אומרת: "אני רוצה לקום כל יום ולהכין לך ארוחת בוקר, ולשבת איתך תמיד מול השקיעה". אמנם גם הסצינה הזו אינה ריאלית במיוחד, אבל היא קרובה למציאות, ככל שאהבה יכולה להיות קרובה אל המציאות.

היופי של הממוצע מתאים יותר למסגרת בטוחה עם תחושה של בית. היופי יוצא הדופן מאיים על המסגרת הבטוחה והיציבה. הראשון יכול להשפיע ולחלחל לאט, והשני יכול להכות כמו ברק. שניהם יכולים להצית אהבות ולהטריף את הדעת, אבל כל אחד מהם נוטה לכיוון אחר. האחד נוטה יותר אל התבונה ואל הדרישות האבולוציוניות, והשני נוטה יותר אל הבלתי מתקבל על הדעת. היפה הממוצע נבלע בתוך ההמון, כחלק ממנו, בעוד שהיפה יוצא הדופן מזדקר מתוך ההמון, כמי שאינו שייך.

סוציומטים מפלרטטים

אנדרו קלארק וחבריו הפסיכולוגים מאוניברסיטת בריסטול שאלו את עצמם כיצד יתכן שנשים נמשכות אל גברים אנטי-חברתיים, והם מצאו את התשובה בהבחנה בין שני סוגי האהבה – הקצרה והארוכה.

החוקרים צילומו קטעי וידיאו של 28 גברים בשעת דיבור. אחר כך מחקו את פס הקול ויצרו מכל קטע וידיאו אנימציה אילמת של תנועת קווי הפנים במהלך הדיבור. לכל אנימציה הוצמד אקראית משפט חברתי כמו "אני ממש נהנה לעזור לאנשים זקנים", או משפט אנטי-חברתי כמו "אנשים זקנים משעממים אותי". ונשים שצפו בקטעי האנימציות נתבקשו לדרג את רמת האטרקטיביות של הגברים בהקשר של יחסים קצרים ויחסים ארוכים.

הנשים העדיפו, באופן כללי, גברים "חברתיים" (אלה שקטעי האנימציה שלהם לוו במשפטים חברתיים). אבל ניתוח הממצאים מגלה שבהקשר של יחסים קצרים, יש נשים הנוטות להתעלם מהתכונות האנטי-חברתיות השנואות עליהן במקרה של גברים מפלרטטים.

כישרון יוצא דופן לפלרטט נוטה להתגבר על דרישות חיי היומיום, מסתבר.