נגד ההסדרים למען ההורים
ההצעה לשינוי גמלת הסיעוד במסגרת חוק ההסדרים תפגע קשות באוכלוסיית הקשישים
מטרת חוק הסיעוד היא לטפל בקשישים סיעודיים ולאפשר להם, למרות מצבם, להישאר בבתיהם. העובדים הסוציאליים חשים כי הצעת החוק עברה בהחלטת ממשלה ללא בדיקת עומק מקיפה כדי לחסוך בכספים ותוך התעלמות מוחלטת מהשפעותיה על מצב ואיכות חיי הקשישים במדינה בשנים הבאות.
הכוונה לשנות את גמלת הסיעוד והשינוי שלה מגמלת שירות לגמלה כספית (סעיף 2247) עלולה לגרום לחוק הסיעוד להפוך לסוג של תוספת הכנסה שלא מספקת מענה הולם לצורך לספק טיפול סיעודי לקשישים. כמו כן, עלולה להיגרם פגיעה אנושה ל- 184 מרכזי היום לקשיש ברחבי הארץ (סעיף 2249).
על בסיס ידע מקצועי וניסיון רב שנים בטיפול סוציאלי בקשישים, ברור לנו כי בגמלת סיעוד שתינתן ככסף ולא כשירות - לא יירכשו שירותי סיעוד. ברוב המקרים, קשישים שיקבלו את הכסף לא יבחרו לרכוש לעצמם את שירותי הסיעוד הכה-חיוניים להם. על אחת כמה וכמה, הם לא יבחרו ביוזמתם לשלם את התשלום היומי (מעל 100 ש"ח ליום) על הביקור במרכז היום – ובכך יביאו למעשה לסגירתם של כל מרכזי היום.
על מנת לאפשר טיפול סיעודי מקצועי בסטנדרטים שנקבעו על ידי הביטוח הלאומי, חברות הסיעוד (חברות פרטיות ועמותות) מעסיקות ומכשירות מטפלות סיעודיות, מספקות שירותי גיוס ומיון של מטפלות, הכשרה מקיפה באמצעות קורסים, התאמה בין הקשישים למטפלות, הדרכה שוטפת, הכשרה לטיפול מקצועי ואיכותי, הדרכה לזיהוי מקרי אלימות כלפי קשישים, פיקוח על איכות השירות לקשישים, דאגה למטפלת מחליפה בכדי שקשיש לא ייוותר ללא טיפול אף לא יום אחד ותמיכה במטפלות הנקלעות למצבים משבריים במהלך עבודתן הקשה והמורכבת. שכרן והתנאים הסוציאליים של המטפלות משולמים מגמלת הסיעוד, כמו גם שכרם של העובדים המקצועיים, הקורסים, ההדרכות, הבקרות והביטוחים.
הפגיעה הקשה הצפויה במערכת המקצועית והתומכת של העובדים הסוציאליים והאחיות תדרדר פלאים את איכות הטיפול. קשישים רבים אף מעידים, כי יעדיפו שלא לקבל סכום כסף, אלא, להמשיך ולקבל שירות סיעודי קבוע, כפי שהם מקבלים היום.
לפי פרסומים שונים, השיטה המוצעת,על פיה תועבר לקשישים "גמלה בכסף" במקום "גמלת שירות" המועברת כיום, תאפשר לקשיש לקבל סכום כסף גבוה יותר ללא "התערבותן של חברות הסיעוד". אך, מתוך בדיקה יסודית עולה שהסכום יהיה זהה או גבוה בכ- 200 שקלים לכל היותר מסכום הגמלה המשולם היום. אם כך, כיצד יעסיק קשיש בן 80 מטפלת סיעודית בעצמו? כיצד ידאג לה לזכויות סוציאליות, לביטוח בריאות, ימי חופשה, פנסיה וכדומה?
כולנו נחשפנו גם לדיווחים על עשרות מקרים בהם קשישים או בני משפחותיהם לקחו חלק בניצול והטרדה של מטפלות סיעודיות שעבדו אצלם. ברגע שיוסר הפיקוח המאורגן, מי ידאג למטפלת כזו ולזכויותיה? מי ידאג לסבר את אוזני הקשישים המעסיקים ולהנחות אותם בתנאי המחיה והזכויות הבסיסיות שחובה עליהם לספק לעובדת כזו?
עיסוק בעולם הזקנה הוא מקצוע. מטפלת סיעודית היא עובדת מקצועית לכל עניין ודבר. רבים הקשישים שלו יוכלו להבין ולמקד את צרכיהם בהווה ובעתיד ולאתר ולנהל את התאמתה של מטפלת סיעודית. ברגע שקשישים יהיו המעסיקים הישירים של ספקי שירותי הסיעוד, אם אכן ירכשו לעצמם שירותים כאלה, ללא פיקוח של הגורמים המקצועיים, רמת השירות לקשישים תרד וזכויות המטפלות יפגעו.
למען הורינו, על האוצר להסיר הצעה זו מחוק ההסדרים.
רחל מלנקי, עובדת סוציאלית, מנכלי"ת עמותת "מטב"
