ביקורת: המשחק Enemy Territory: Quake Wars
המשחק החדש Enemy Territory Quake Wars מנסה לגרד את העיקצוץ ש- Enemy Territor הראשן השאיר בנו. עושה רושם שנמשיך להתגרד
Enemy Territory Quake War, או בקיצור מתבקש - ETQW, הוא משחק שמנסה לקחת את המשחקיות מבוססת המשימות של Enemy Territory הראשון, להוסיף לה רכבים בסגנון BattleField, לשלב את העלילה של Quake, ואפילו להכניס קצת חומר מקורי משלו. אלה הן מטרות שאפתניות ביותר שאת רובן הוא מצליח להשיג, אך בדרך נשכח דבר קטן וחשוב - עיצוב שדות הקרב!
בעוד שמדובר במשחק כייפי זורם ואינטיליגנטי, עיצוב המפות הנוראי וחוסר המעוף המשווע במשימות שעל הקבוצות לבצע, הופך את המשחק לרחוק מאידאלי. לעומת זאת, דווקא התפקידים השונים - 5 לכל צבא, מציגים יכולות מקוריות ומגוונות מאוד. חבל רק שהיתרון ברור לחלוטין לטובת הצבא החייזרי של ה-Strogg. כנראה שמישהו שם לא פטריוט גדול של כדור הארץ.
למרות חוסר האיזון והמפות הלא מגוונות, מדובר במשחק שכל חובב פעולה מקוונת ישמח להוסיף לספריית המשחקים שלו.
ממלחמת העולם השניה, אל פלישות של חייזרים
ETQW ללא ספק צועד בעקבות ענקים. בראש ובראשונה, המשחק הוא גירסא עדכנית וחדשה ל-Return To Castle Wolfenstein - Enemy Terrirory, שהיה בזמנו משחק חדשני מאוד ומהווה עד היום בית חם לרבבות גיימרים מכורים: מדובר על משחק פעולה המוני, ששילב בצורה טובה ומשמעותית תפקידים שונים אותם השחקנים יכולים לשחק (כגון מהנדס, חייל, חובש וכו'). המשחק מחלק את השחקנים לשתי קבוצות, והשחקנים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה כדי לבצע משימות שונות ולנצח.
המשחק הישן, הפך במהרה לתופעה של ממש, והחבר'ה ב-ID (החברה המפתחת) הבינו שעלו על להיט. ומה עושים כשיש להיט ביד? עובדים על המשך! המפתחים החרוצים התחילו לעבוד במרץ על המשחק הבא, שלכבודו התכנסנו כאן: Enemy Terittory: Quake Wars.
כפי ששמו מרמז, הפעם המשחק עוזב את סביבת מלחמת העולם השניה, ועובר למלחמה שונה לגמרי - מלחמת Quake העתידית שוודאי מוכרת לכם מהמותג המצליח של -ID. ביקום של Quake מתקיימת מלחמה נוראית בין בני האדם (Global Defence Force) לבין גזע חייזרי פולש בשם Strogg. כנראה לא לימדו את החייזרים שלשים שני g בסוף השם שלהם גורם להם להראות כמו פקאצות.
העלילה, כצפוי, לא באמת משמעותית למהלך המשחק, והיא לא יותר מסיפור כיסוי ליצירת גזע חייזרי ובו אפשר להציג כלי-נשק, יכולות וכלים שלא תמצאו בשום מקום על כדור הארץ וגם ליצור שוני משמעותי ביכולות שני הצבאות. זהו שינוי מ-RTCW:ET שבו שני הצבאות, בנות הברית והנאצים, היו אותם צבאות בדיוק, בשינויים ויזואלים ומשחקיים זעומים.
הרכב האינטימי שלי
שלא כמו במשחק ה-ET הקודם, ב-ETQW חלק מאוד משמעותי מהמשחקיות מוקדש לכלי-רכב: ל-Strogg יש 5 סוגים של כלי-רכב, בעוד ל-GDF יש 6. התוספת הזאת, לצד אלמנטים נוספים בממשק, מושכים את המשחק דווקא לכיוון BattleField, משחק פעולה מקוון נוסף, שמבוסס על חיילים מתפקידים שונים, כלי-רכב מגוונים ומפות משחק גדולות.
אם כלי-רכב לבד לא מספיקים לכם, המשחק מציע אלמנט חדש לגמרי - Deployables. מדובר במבנים מיוחדים שכל חייל יכול "להזמין", בהתאם לתפקידו. לדוגמא - מהנדסים יכולים להזמין "מבנה הגנה אוטומטי" למקומות מסויימים במפה, ולאחר כמה שניות המבנה יוצנח ויתחיל לעבוד. חיילי הסיוע יוכלו להזמין מגוון של תותחי ארטילריה שיעמדו לרשותם, וחיילי המבצעים החשאיים יוכלו להזמין ראדאר המגלה את חיילי האויב במפה. ה-Deployables מפרידים עוד יותר בין יכולות התפקידים השונים, ונותנים הרגקשה של משחק מאוזן יותר.
מבולבלים מכל האפשרויות? קראו את המדריך למתחילים
יצירתיות 0
עם כאלה נתונים בתיאוריה, איך אפשר שלא להתלהב? באופן אישי, התחלתי לשחק ב-ETQW עוד בשלבי הבטא הפתוחה, וכאשר יצאה גירסאת ההדגמה, עברתי אליה. בגירסאות אלה מוצגת מפה בודדת של המשחק הכוללת מספר משימות שהקבוצה המתקיפה, ה-GDF, צריכה להשלים, בעוד המגנה, ה-Strogg, צריכה להפריע לביצוען. מגירסאות מוקדמות אלה נהנתי עד מאוד, וחיכיתי בכיליון עניים לעותק המלא שיצא.
היום המבורך הגיע, ועל שולחני נחת Enemy Territory Quake Wars. במקום מפה אחת בודדת, המשחק מכיל 12 מפות הפרוסות על 4 מערכות שונות המחולקות לפי יבשות. המתמטיקאים כבר יוכלו להבין לבד שבכל מערכה 3 מפות אשר משוחקות ברצף.
במהלך המשחק, הדמויות השונות יקבלו נקודות נסיון בהתאם לביצוע משימות שונות. בעזרת נקודות הנסיון הדמויות יקבלו גישה ליכולות חדשות. נקודות הניסיון של הדמות נשמרות בין המפות במהלך המערכות השונות, כך יש מספיק זמן כדי להתקדם לדרגות גבוהות ושיפורים משמעותיים.
נכנסתי לשרת המשחק בציפיה – המשחק מבוסס על משימות. המשמעות היא שבפעם הראשונה שמשחקים במפה, אין לשחקן ממש מושג איזו משימה עליו לבצע ואיפה. אמנם המשחק מנסה להקל על הכניסה בעזרת סימונים בולטים במפה ומגוון אפשרויות פעולה, אך המשחק הראשון בכל מפה עדיין מוקדש להבנה בסיסית של "מי נגד מי", מה צריך בדיוק לעשות ולמה.
להפתעתי, כשנכנסתי בפעם הראשונה למפה שאני לא מכיר, הרגשתי כמו דג במים. אם ציפיתי למצוא סט חדש של משימות מקוריות, מצאתי את עצמי מבצע בדיוק את אותם דברים שכבר הורגלתי במפה שבגירסת ההדגמה! אומנם הסביבה הייתה מדברית עירונית ולא הררית, אך בשתי המפות המשימות עצמן וסדר ביצוען זהה לחלוטין: מהנדסי ה-GDF צריכים לבנות גשר, לאחר מכן לנהוג ברכב הקרוי MCP לנקודה מסויימת, בזמן שחיילי המבצעים החשאיים צריכים לנטרל שדה הגנה סביב בניין מסויים של ה-Strogg ע"י פריצה. רק אז ה-MCP ישגר טיל שיפער חור בבניין ומשם על החיילים הפשוטים להטמין פצצה בעומקי הבניין.
כאן ממחזרים
לאחר בדיקה קפדנית, גילתי שבשבע מהמשימות שבהן ה-GDF תוקפים, חמש מהן בנויות סביב אותו תסריט בדיוק. אומנם כל פעם באיזור אחר, ועם צורך בהשמדת מבנה אחר, אך כפי שאמרתי - העלילה לא באמת רלוונטית. בצד השני, מתוך חמש משימות של ה-Strogg, שלוש בנויות גם הן סביב תסריט אחיד בו צריך לבנות לייזר שיפתח כניסה, ואז להיכנס לבניין ולהטמין פצצה או לפרוץ למחשבים. היה נדמה כאילו הדמיון פשוט נשאב מתחת לרגלי המפתחים. לשם השוואה, ב-RTCW:ET, שכלל 9 מפות שונות על גבי 3 מערכות, המשימות היו מגוונות ומעניינות בהרבה מאשר במשחק הנוכחי.
חוסר הגיוון במשימות עוד היה נסבל במידה והמפות היו בנויות באופן שונה ודראסטי, אך כמעט כולן בנויות על תערובת זהה של שטחים בנויים ופתוחים שאומנם נראים מעט שונה מבחינת עיצוב, אך מספקים בדיוק את אותה משחקיות ואת אתה התנהלות קבוצתית. גם משימות צדדיות, כגון פתיחת דרכי קיצור במפה, מיושמות באותה דרך בדיוק במפות השונות, ולא תורמות מאומה לתחושת הגיוון שאפשר היה לצפות ממשחק בסדר גודל כזה.
לא כוחות
בניגוד דרמטי למפות שחוזרות על עצמן, יצירתיות המפתחים דווקא שופעת ביכולות השחקנים השונים, בייחוד בצד החייזרי של הסקאלה: יכולות ה-Strogg חדשות לחלוטין ושנות מכל דבר שראיתם במשחקים אחרים: החייזרים השונים יוכלו לפתוח מגן טקטי שחסין לכדורים, להפוך גופות בני-אדם לנקודות התחלה, לשלוח מזל"ט זעיר ומתאבד לבסיסי האוייב, וזאת רק ההתחלה!
בצד האנושי היכולות סטנדרטיות יותר: התפקידים השונים יכולים להטמין פצצה, להחיות חיילים, לזרוק חבילות בריאות, לזמן ארטילריה או הפצצה, להתחפש לחיילי אוייב, לנטרל בפריצה Deployables של היריב ועוד. לא משהו שלא ראינו בעבר.
שחקני הגנה
הבעיה היא שבגלל שהאפשרויות של ה-Strogg כל כך מגניבות ומקוריות, במהרה תגלו שאין שום זכר לאיזון במשחק, החייזרים למעשה חזקים בהרבה מבני-האדם. הדבר מתבטא ביכולות שימושיות יותר בכל אחד מהתפקידים
השונים:. לדוגמא, בעוד היכולות המיוחדות של המבצעים החשאיים ב-GDF כוללת שליחת פצצה עם מצלמה וזריקת רימון עשן, ה-Srogg יוכלו להשתמש בכלי נשק רבים ולשלוח מזל"ט מתאבד, שיעיל הרבה יותר מהפצצה של הצד השני, ועוד. לא כוחות.
אם לא מספיק שה-Strogg עצמם חזקים יותר, גם הרכבים שלהם עצמתיים במיוחד, ואם נשווה כל רכב למקבילו בצבא האחר, נגלה שכמעט כל רכבי ה-Strogg חזקים משמעותית.
כל זאת היה טוב ויפה אם ה-Strogg היו נמצאים תמיד בעמדת ההגנה. מטבע הדברים, כאשר נתונות 20 דקות משחק וקבוצה אחת מתקיפה, הקבוצה המגנה אמורה להיות חזקה יותר.
זאת משום שברגע שהמתקיפים מסיימים משימה, אין באפשרות המגנים לתקוף חזרה ולכבוש שטח. מסיבה זו תמיד קבוצות מגנות ייהנו מייתרון יחסי. הבעיה היא שב-Quake Wars כל מפה משנה את צדדי ההגנה וההתקפה, ובמפות בהן ה-Strogg מתקיפים, סביר להניח שהחייזרים ינצחו בקלות, אפילו אם מדובר בשתי קבוצות שחקנים מאוזנות.
פרדוקס ETQW: גרפיקה נהדרת אבל לא מדהימה
אחרי שדברנו מספיק עם משחקיות ואיזון, הגיע הזמן לדבר על איך שכל העסק נראה: הגרפיקה של המשחק היא אולי הגרפיקה הנהדרת ביותר שאפשר להציג, בלי שתהיה מדהימה בכלל. כן, אני יודע שזה פרדוקס, אבל זה נכון בכל מקרה. מצד אחד, הגרפיקה במשחק פשוט לא יכולה להשתוות למשחקי "הדור הבא". מצד שני, נראה המפתחים השקיעו מאוד בפירוט שהגרפיקה מציגה, ולאו דווקא בצורה שבה הדברים מוצגים.
זה אומר שאין פרט, ולו הקטן ביותר, שלא מוצג. השחקנים מרהיבים בפירוטם, הרכבים מאובזרים בצורה מציאותית ויתפרקו בצורה ריאליסטית כשיספגו נזק, וכל הפיצוצים והנשקים נראים נהדר. אז נכון שמבחינה טכנית המשחק היה יכול לזרוק עוד אפקטים, טקסטורות חדות יותר ואלמנטים גרפיים נוספים, אבל עם רמת פירוט כל כך גבוהה ומרשימה, והעובדה שאפשר להריץ אותו באופן שחיק גם על מחשבים לא חזקים במיוחד, גורמת לנו להיות סלחניים במיוחד.
קראו עוד: הדברים שכל שחקן Quake Wars צריך לדעת
השורה התחתונה
ETQW הוא משחק טוב. הבסיס מצויין - מערכת המשחק והתפקידים נהדרת, האיזון אומנם קיים רק ב-7 מתוך 12 המפות, אבל גם זה מספיק, והאיכות הויזואלית היא תענוג. כל השחקנים הרציניים ישמחו לשמוע שהמשחק גם תומך במערכת דירוג שמשכללת סטטיסטיקות מהמשחק, כמו הריגות או נקודות ניסיון מצטברות, ובעזרתן תוכלו להשיג מדליות מגניבות שבעזרתן תוכלו להשוויץ לחברים.
הבעיה היחידה והרצינית היא עיצוב המפות והמשימות, שחוזר על עצמו ומתחיל להימאס די מוקדם. מתוקף היותי מישהו שמכיר את קהילת הגיימרים בעולם - אני אני יכול לשער שהבעיה הזאת תיעלם במהירות: סביר להניח שכבר בחודשים הקרובים יהיה אפשר להוריד ברשת חבילות מפות חדשות שיפותחו ע"י השחקנים עצמם, ויציגו סוגים חדשים של משימות.
אם אתם אוהבים משחקי פעולה המוניים, סביר להניח שלא תסבלו מהמגרעות, והמשחק בהחלט מומלץ לרכישה. אם אתם קצת יותר סקפטיים, ההמלצה היא לחכות ולראות מה תוליד קהילת המשחק בעתיד - במידה ואכן יצאו מודים חדשים ומלהיבים יותר, יש סיכוי סביר שהמשחק יהפוך לאחד המוצלחים והפופולאריים ביותר בעולם הגיימינג המקוון.
הטוב: מבחר עצום של אפשרויות בתפקידים השונים, הקפדה פדנטית על פרטי הדמויות והרכבים.
הרע: משחק נגד המחשב בסימולציית online בלבד, כוחות מנוגדים לא מאוזנים.
והשיגרה: חוסר מעוף נוראי בעיצוב המפות והמשימות.
עוד בקהילות הפעולה של vgames:
