שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בקשה לתביעת עתק ייצוגית נגד רכבת ישראל
    איחורים כרוניים של רכבות גרמו במהלך שבע השנים האחרונות לאיחורים, עוגמת נפש והפסדי שכר לשכירים במשק הישראלי. כל זאת בבקשה להגשת תביעה ייצוגית בסך כ-3.7 מיליארד שקל. בית המשפט מתבקש לפסוק "כראות עיניו". הרכבת: נתייחס בבית המשפט

    האם יעלו איחורי רכבת ישראל למדינה סכום עתק כעונשין? בקשה לתביעה ייצוגית על-סך 3.5 מיליארד שקל הוגשה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בחיפה, כנגד רכבת ישראל. לטענת המגישים, נתבעת הרכבת על מה שהם מכנים איחוריה הכרוניים. עקב איחורים אלו - כך התביעה - נוסעים שכירים העובדים לפי כרטיס שעות, או מקבלים שעות נוספות מעבר למשכורת הגלובאלית, ניזוקים כלכלית באופן ישיר.

     

    בדק איחורים מדי יום

    התביעה הוגשה על-ידי ערן גורן מקרית חיים, סטודנט למשפטים באוניברסיטת חיפה המועסק במשרדו של בא כוחו, עו"ד אריה אבריאל. לטענתו, פגעה הרכבת ישירות בהשתכרותו, כאשר איחוריה גרמו לו לזמן מבוזבז של למעלה מ-20 דקות ביום, על-פני חודשים ארוכים. גורן, אשר מחתים כרטיס בכניסה וביציאה למקום עבודתו, נאלץ להסתפק במשכורת פחותה מכפי שיכול היה, אילו הרכבת הייתה מדייקת בנסיעותיה. בנוסף הוא טוען כי כאשר ביקש לקבל פיצוי על איחורי הרכבת, לא קיבל כאלה במידה והאיחור לא עלה על חצי שעה.


    הרכבת לא מגיעה - ותיארץ לפצות? (צילום ארכיון: אבי מועלם)

     

    גורן לא התעצל, וצילם לדבריו מדי יום, במהלך השבועיים הראשונים של חודש ספטמבר האחרון, את זמני היציאה המיועדים וזמני ההגעה בפועל של הרכבת.

    צילומים אלה מוכיחים כי מדי יום "איבד" בממוצע 21 דקות. "יצויין כי בכל יום ממתינים בתחנה עשרות ואף מאות אנשים לרכבת המאחרת", נאמר בכתב התביעה, אליו צורפו כתבות שהתפרסמו בנושא איחורי הרכבת בעבר.

     

    "אין כל ספק כי המשיבה הפרה את החוזה שנכרת בינה ובין המבקש, כמו-גם אלפים על גבי אלפים של חוזים הנכרתים מדי יום ביומו בינה (הרכבת, ה.פ) לבין נוסעיה, בכך שהיא מאחרת בהגעה ליעד... ולעיתים קרובות מאוד אף מאחרת ביציאה מהיעד... ובכך גורמת לציבור הנוסעים לנזקים חמורים, הן ממוניים והן לא ממוניים", אומרת הבקשה לאישור התביעה.

     

    קבוצה ענקית שניזוקה

    בבקשה לתביעה הייצוגית, כנהוג, מבהיר גורן כי מדובר לא רק בנזק שנגרם לו עצמו, אלא לקבוצה שלמה וגדולה של שכירים העובדים ומשתכרים לפי שעות, ואשר עושים שימוש בשירותיה של רכבת ישראל. בבקשת התביעה מפורט כי הנזק שנגרם לכל קבוצת העובדים נחלק לשניים: הפסדי שכר, ועוגמת נפש ואובדן נוחות.

     

    את חלק השכר שבתביעה מחשב גורן לפי מרכיבי השכר הממוצע במשק לכל פרק זמן, זמן איחור ממוצע על פני כל קווי הרכבת וקבוצת העובדים הרלוונטית, שמונה לדבריו 182,392 איש. במכפלה של 12 חודשים נאמד הסכום ביותר מ-364 מיליון שקל בשנה. גם כאשר מדובר בשכר מינימום, עומד הסכום על יותר מ-160 מיליון שקל בשנה. את החלק הנוגע בעוגמת הנפש, מחשב גורן לפי שווי דקת איחור ביחס לכרטיס הנסיעה. בשנה אחת עומד הסכום הזה על כ-160 מיליון שקל נוספים. בסך הכל הוא מעריך את הנזק השנתי בכ-524 מיליון שקל.

     

    בכתב בקשת התביעה, מבהיר גורן כי הוא מוכן שבית המשפט יקבע את סכום הענישה כראות עיניו, אך מחשב את הנזק שנגרם לאחור - שבע שנים. סך הכל, 3,668,795,375 שקל בדיוק. שהם למעלה משלושה מיליארד, ו-668 מיליון שקל.

     

    עוד נאמר בכתב בקשת התביעה כי "...אין בכוונתו של המבקש לגרום נזקים קשים מדי ו-או להתמוטטות המשיבה (הרכבת, ה.פ)...". לכן מוצע כי בית המשפט יורה על מתן פיצוי כספי כלשהו, ויורה לרכבת להפקיד אותו בגוף נפרד "שכל כולו יוקדש לשם שיפור שירותיה" של הרכבת.

     

    בתגובה אומרים ברכבת ישראל כי יתייחסו לתביעה בבית המשפט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תביעה על סך 3.5 מיליארד שקל נגד הרכבת
    צילום: ירון ברנר
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים