שתף קטע נבחר

התיאומוניטריזם - דת הכסף

הכלכלה היא דת המצווה על קידוש ערכים וחפצים בצורה עיוורת, ומגלה מעט מאוד כבוד ופחות מכך סובלנות לגויים שבשמה לא קראו לממלכות שאותה לא ידעו. דת, שמבלי שנזהה ונגדיר אותה ככזו, הפכה ב-50 השנים האחרונות לדתו הרשמית של העולם. ישי גבריאלי מציג את דת התאומוניטריזם והשפעותיה ההרסניות

"האם הכלכלה היא תורה מדעית?", היא לכאורה שאלת בּוּר. שהרי, די לו לפתוח חוזר של כל אקדמיה כדי למצוא את התשובה. אולם מה הופך תורה מסוימת למדע? הכלכלה אמנם מגדירה עצמה כמדע, וגם בעיני האקדמיה נחשבת ככזו, אך ההגדרה העצמית, ואפילו ההכרה האקדמית, אינן חזות הכל. מסתבר כי לעתים ניתן למצוא גם יצורים אחרים, העוטים על עצמם את העור האקדמי, וחומקים לתוך העדר. אם נביט בנוסחאות הברזל של הכלכלה, נשתכנע שאין היא רק מדע אלא מדע מדויק בהחלט - הקרוב לפיזיקה הרבה יותר מאשר לסוציולוגיה. אולם דווקא על רקע זה בולט השוני הגדול שבין הכלכלה למדע.

 

מהו בעצם "מדע"? ולשם מה הוא נדרש לנו? המדע קיים כדי לייצר אלטרנטיבה לכשלים באמונה. אנו צריכים לסמוך על משהו שינחה אותנו בנתיבי דרכינו, שיורה לנו אם להימין או להשמיל בצומת החלטות, ומסתבר שהסתמכות על נטיות הלב הסובייקטיביות סיבכו אותנו לא אחת. מתוך כשלים אלו נולד בנו הצורך בכלי נחייה אמין שעליו נוכל לסמוך בחיזוי תוצאותיהן העתידיות של פעולותינו - וכך נוצר המדע. לבו של המדע הוא החיזוי, כלומר חשיפת הקשר בין פעולה לתוצאה. שהרי אם אי אפשר לחזות את התוצאה, לשם מה הוא נחוץ לנו? לתורה מדעית נדרשת אי התאמה מהותית בין התחזית לתוצאה כדי להופכה על פניה. ניסוי אחד, כמו זה של מייקלסון-מורלי שקבע כי מהירות האור קבועה עבור כל צופה, ניתץ את התיאוריה השגורה עד אז, הגדיר מחדש את הפיזיקה ועורר את אלברט איינשטיין לנסח את תורת היחסות. 

 

אף שלא כך חושבים הכלכלנים, הרצים אחר כל חץ תועה כדי לסמן סביבו עיגולי מטרה, שום ענף מדעי אחר לא מסוגל היה לעמוד בזעזוע קונספטואלי כמו זה שעבר על הכלכלה בשנת 2000 - ולשרוד. לא כן הכלכלה. תוצאות משבר 2000 הוכיחו כי הלב הזה, שפועם בעומקי כל גוף מדעי, לא קיים בה. למרבה הפלא, נראה שהוא גם אינו נדרש. מה שמפתיע במשבר הוא לא התעקשות האיצטגנינים על צדקת טעותם, שהרי כל מגיד עתידות בונה את הקריירה שלו סביב שימוש יצירתי בעובדות, אלא דווקא אנו. מתמיה כיצד המשכנו ללכת שבי אחר אותו חליל קסם שהוביל אותנו אל מעבר לצוק ושילח אותנו לרסק את עצמותינו.

 

מהי עוצמת קסמו של אותו החליל, שבשם הרציונל מוליך אותנו אחריו בעיניים עצומות עמוק לתוך ארץ הפרדוקסים? הכלכלה היא חיה המגלה התנהגויות שאינן נורמטיביות לשום ענף מדעי אחר, והיות והיא יצור הנבדל מהעדר היא מתבטאת בדרכים שאינן יכולות להיות מיוחסות לשום מדע אקדמי. תיאוריה ארכיאולוגית מעולם לא שיגרה המונים לרחובות, אף תורה כימית לא השפיעה על ספר החוקים, ושום הנחה פיזיקלית לא ייצרה משברים מדיניים. לשום מדע אין השפעה שוטפת על מתכונתה של החברה בה אנו חיים, זולת הכלכלה. אין כל מדע אשר לו המדינה המודרנית מקדישה את מרבית ספר החוקים שלה, חוקים שההיגיון שלהם נשען במידה מכרעת על תורות המוכתבות בידי מוחות כלכליים מורמים מעם. 

 

 

האפשר וכלכלה היא בעצם דת?

אם הכלכלה איננה מדע - אזי מהי? למרות שלכלכלה אין אח מדעי, כתורה בעלת כוח חברתי עצום אין היא בת יחידה. את כל אותן נפלאות שעושה הכלכלה על החברה עשו, ועדיין עושות, תורות שמימיות שיצרו נביאים, וכן תורות חברתיות שניסחו פילוסופים. לכלכלה דמיון רב עד-כדי-כך לתורות אלו, שהוא מחייב אותנו לשאול: האפשר וכלכלה היא בעצם דת? ואם כן, הייתכן כי דת יכולה להופיע בחיינו מבלי שהכריזה עצמה ככזו?

 

בחיי היומיום שלנו, דת היא אמנם דת וכשהיא מופיעה ככזו ומתנהגת בהתאם, היא גם מצהירה על עצמה ככזו. אולם ההיגד הדתי, הנובע מתוך עומק המבנה הנפשי שלנו, נוטל באופן כמעט אובססיבי מכל המצוי תחת ידו. כך אמונה יכולה להופיע בצורות שונות ומשונות שרק לעתים מוגדרות כדת. העובדה שדת היא צורך נפשי

המוטבע בנו, משאירה את הגדרתה של האמונה העליונה שלנו כדת במסגרת אופציה, אמנם מאוד מועדפת, אך לא הכרחית. כך אפשר שללא הצהרה מחייבת תתפתח בנו מתכונת התנהגות דתית, שמטעמים כאלו ואחרים נימנע מלתייג אותה ככזו.

 

קיימות מתכונות טקסט, מגילת העצמאות האמריקנית לשם משל, או זו שלנו למצער, המקדשות טקסטים למעמד של תורה. קיימות גם מתכונות התנהגות המושפעות מאתוסים כמעט מיתולוגיים הזוכים למעמד של קדושה, ויש דמויות אותן אנו רואים ככוהנים. במקביל, קיימים מקומות, מוזיאונים למשל, שמשמשים עבורנו כעין מקדשים. כל אלו הם נגזרות של מאפיינים דתיים, שמבלי להצהיר זאת פועלים באותם השדות בהם פועלת הדת. אך יותר מכך, קיימות תכונות הכורכות את כל אלו יחד, ולמרות שמכלול מתכונתם כמעט דתי והתנהלותם דתית, הרי שמטעמים כאלו ואחרים איננו מעונינים להגדירן כדת. כזו היא גם הכלכלה.

 

אף שהקו המפריד בין תורה מדעית לדת עלול להיטשטש ולעתים אף להימחק, הרי שההבדל העקרוני שבין תורה מדעית לדתית הוא הבדל ברור של סיבה ומסובב. תורה דתית לעולם תציג תמונת עולם ברורה, המתאימה לצרכים החברתיים של הקהילה אליה היא משתייכת. ואילו תורה מדעית תאסוף עובדות, ורק אז תנסה להבין את התמונה הכוללת בלי קשר לכיוון אליו הן יצביעו. תועלתה של תורה מדעית היא עניין מצומצם. היא דרושה לנו ככלי תכנוני גרידא, כדי לעזור לנו לחזות את תוצאותיה של פעולה. זאת בעוד שהתורה הדתית ממלאת עבורנו תפקיד רחב בהרבה, שכן היא הכלי האמיתי המנהל אותנו כקהילה. כאלו הן דתות האל. כזו היא גם הכלכלה. 

 

 

עובדים את האל הגדול - אל הכסף

כמו הדת, גם הכלכלה משופעת במקדשים ובפולחנים. חתימה על צ'ק, למשל, היא טקס פולחני, מסירת סחורה היא טקס שכזה ובוודאי פרסום המדד או הריבית. הבנק והבורסה הם מקומות של קידוש בהם אנו נדרשים לבצע טקסים מסוימים, הבנקים המרכזיים הם מעין מקדשים והנגידים כוהנים מורמים מעם, המלהטים בנו ועובדים את האל הגדול - אל הכסף. מעמדם של הנגידים אינו נופל ממעמדו של הכהן גדול, החשמן או האייתוללה. כוחו העצום של השלטון לא יכול להם, אלא להפך. השלטון הוא שאמון על מוצא פיהם, כנוע לכל ביקורת שיטיחו בו.

 

למרות מופע הרציונל שלהן, הרי שהן תורת האל והן תורת הכלכלה אינן אובייקטיביות, אלא מנגנונים סובייקטיבים הפועלים באופן רגשי על הרקמה החברתית. שתיהן עוסקות בעיצוב 'נכון' של הרקמה הזו, ושתיהן שואפות להגדיר 'עקרונות-על' המכתיבים את 'העיצוב הנכון'. אם נגדיר דת כמנגנון אבולוציוני המפעיל מניפולציה שאינה נכנעת להיגיון, אלא מכופפת אותו לכדי כלי לעיצוב החברה והקהילה, הרי שבעצם הגדרנו גם את הכלכלה המודרנית. מדובר בתורת חיים המכתיבה לפרט החוסה תחתיה סדר יום חברתי, צורת התנהגות, קודים לניהול חייו ומשקפיים להביט דרכם על העולם. מלבד הכותרת החסרה של הכלכלה כדת, כל הרכיבים האחרים כבר קיימים. כלכלה היא דת מתוקף קידוש הערכים החברתיים עליהם הפקידה את עצמה.

 

כמו דתות האל, גם דת הכלכלה היא התפתחות ספונטנית שהציתה אש גדולה. וכמו דת אמיתית, הפריחה האדירה אירעה ללא תוכנית סדורה, ללא ראש מכוון, ללא יעד ואפילו ללא רציונל ברור. באופן ספונטני לגמרי נחתה לה מאי שם בשורת אלוהים חיים (תיאורית "היד הנעלמה") נישאה בידי הנביא (אדם סמית) והתפתחה מתוך ויכוחים תיאולוגיים עזים. היא נישאה וקודמה בידי שורת ממשיכי דרך אשר פירשו אותה, ובאמצעותה הציגו לאנשים נתיב זוהר של רוחניות שמי שילך לאורו, יהפוך לשלם יותר עם עצמו ולמועיל יותר לחברה.

 

מכיוון שהעניין עבד, ומי שהואר בידי השכינה הפך למסופק, מצליח ומאורגן יותר, החלו כל בני העכו"ם להמיר את דתם ולהפעיל את מנגנון הבירור האבולוציוני במופע החברתי שלנו. כך קרה שבעוד שהפילוסופים של העידן החדש מנהלים מאמץ כושל לפתח דתות ארציות סינתטיות שיסתמו את הבור הגדול שהותירה התמוססות הדתות השמימיות, הרי שתוך פחות מ-200 שנה, וללא שום מניפסט המזהה אותה ככזו, נבראה דת חדשה. דת הכרוכה סביב אותו יצור חברתי מסתורי ועתיק - הכסף - שליווה אותנו עוד משחר ההיסטוריה. מה שהחל כניסיון בתולי להרחיק את טלפי הכתר מענייני המסחר, הפך ברבות השנים לכנסייה המפוארת והגדולה ביותר בעולם - הכנסייה התיאומוניטריסטית. אין ספק שמדובר באסכולת אמונה בעלת עוצמה רבה לעין שיעור מכל אמונה אחרת, שמימית או ארצית. דת המדינה של העולם החדש.

 

הכלכלה היא דת המצווה על קידוש ערכים וחפצים בצורה עיוורת, ומגלה מעט מאוד כבוד ופחות מכך סובלנות לממלכות שאותה לא ידעו ולגויים שבשמה לא קראו. דת, שמבלי שנזהה ונגדיר אותה ככזו, הפכה לדתו הרשמית של העולם, והפירוש ה'נכון' שלה הפך ב-50 השנים האחרונות לקו החפירות הראשי שמפריד בין גושי העולם. המלחמה הקרה התנהלה בין שתי סיעות של אותה הדת, זו הקפיטליסטית מול האופוזיציה הקומוניסטית, שנאבקו ביניהן על הפירוש הנכון של התורה התיאומוניטריסטית. במאבק הזה, התמוטטות הגוש המזרחי היתה לא פחות מאקט של המרת דת-מדינה, ג'יהאד דתי, כיבוש שהחריב והעביר את החברה המובסת לעבר מוסדותיה של זו המביסה. גם היום, זרמים חברתיים חדשים, כמו אלו המרכיבים את התנועה נגד הגלובליזציה, מהווים ביטוי חברתי של מדע הכלכלה.

 

 

התפתחות חברתית ספונטנית?

דת היא חזון המשווק תוצר של ארגון חברתי. כך דת האל, וכך גם הדתות האזרחיות: ההומניזם, הלאומנות, הסוציאליזם וכל אותן דתות סינתטיות שהגו הפילוסופים החדשים. כל אלה הן תורות ארגון חברתיות, שהאמונה בהן מנהלת אותנו במישור החברתי ומסדירה את נכונותנו לתרום ולוותר במערכות היחסים שבינינו. גם הכלכלה היא כזאת - דת שתחת השמיכה העבה של אמונות עליונות, מייצרת כסות למערכת שלמה של חוקים וציוויים סתמיים שההליכה לאורם משפרת, משום מה, את חיי מאמיניה. בדיוק כמו החזון הנוצרי, המוסלמי, הברהמיני, ההינדי או הקונפוציאני, גם תורת הכלכלה היא חזון לניהול קהילה, חזון המצווה על מתכונות התנהגות מסוימות, החל ברמה האישית והמשפחתית וכלה ברמה הלאומית.

 

דת היא התפתחות חברתית ספונטנית רציונלית-כביכול, המתחוללת ללא מחשבה סדורה וללא תוכנית אב. בקיצור, אבולוציה. כדי להבין התפתחויות דתיות וחברתיות, לרבות התיאומוניטריזם, יש להבין את מנגנון האבולוציה שמחולל אותן. כשנדרש צ'רלס דרווין להמציא הסבר להתפתחות נטולת כוונת מכוון של הביולוגיה, הוא נפל למלכודת סתמיות התהליך והגדיר את האבולוציה כ'שרידותם של המתאימים'. בהגדרת ה'מתאימים' התכוון דרווין למעשה ל'מתאימים לשרוד'. כך נולדה לה

האבולוציה כמונח סיבובי, אך סתמי. שהרי מובנה של הטענה דומה לטענות כמו "אם זה עובד, אז זה עובד" או "ירוק הוא מה שמופיע בצבע ירוק".

 

אולי בשל בעייתיות רעיון האבולוציה עבורנו, נותרנו עם הגדרה סתמית של הרעיון החשוב. מאידך, העובדה שהמילה 'אבולוציה' והגדרתה נטמעו בשפה המדוברת, מעידה על הצורך שלנו במונח שלכאורה הינו מופרך. כשאנו אומרים 'התפתחות אבולוציונית' אנו מתכוונים להתפתחות שהינה תולדה של ברירת מחדל, למנגנון המייצר כיוון ללא מכוון. מאידך, קשה לנו להטמיע את עובדת קיומם של תהליכים סתמיים בעלי כיוון, ובייחוד של אלו ההולכים ומתייעלים. כאשר אנו מזהים התפתחות שכזו, הרי שבעל כורחנו עולה בעיני רוחנו מזימה המרכיבה ביעילות ובמחשבה גופים וכוחות לכדי מכונה בעלת מטרה שהוגדרה למפרע.

 

אך לא כך בנוי העולם. ולמרות הכיסוי הרציונלי שניתן לה, הרי שכמו יתר הדתות השמימיות והארציות גם הכלכלה התפתחה כרצף של ברירות מחדל שעבדו טוב למדי, או לפחות טוב יותר מכל אלטרנטיבה זמינה אחרת. למרות זאת, היה זה הליך סתמי של ניסוי, טעייה וקידוש ההצלחות שיצר את הכנסייה מפוארת אותה אנו עובדים היום. אותה כנסייה שמנגנת המנונים על השגת השמים, על שגשוג ופריחה ועל חיי נצח של שפע. אולם בנגינתה הנעימה, הכנסייה הזו עלולה להובילנו בעיניים עצומות לעבר אובדן. אותה כנסייה מסוגלת לנפץ אותנו לעבר צוקי שבר שאינו חולף, שם ניפול ולא נדע כי נפלנו. 

  


 

המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. מדור שבועי מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה. לכל השיעורים לחצו כאן

 

 


פורסם לראשונה 20/10/2007 21:42

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים