אין כסף - ועברייני המין מסתובבים חופשי
חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין קובע שיש לקיים הערכת מסוכנות לכל עבריין מין שמשתחרר מהכלא כדי לוודא שלא יחזור על העבירה. אלא שמחסור בתקציב לא מאפשר ליישם את החוק, העומס גובר ואפילו עבריינים מסוכנים אינם מפוקחים. מי שומר על הילדים?
מנהל המרכז לבריאות הנפש במשרד הבריאות, פרופ' משה קוטלר, דיווח כבר לפני שלושה חודשים למנכ"ל משרדו על חומרת המצב שנגרם כתוצאה ממחסור בכוח אדם, דבר שהביא לכך שחוות הדעת ניתנות באיחור. "המשמעות היא שהמשבר עליו התרענו כבר בעיצומו, ואסירים מסוכנים השתחררו מבלי שיינתנו בעניינם חוות דעת", כתב קולטר.
עוד כתב, כי "חוק הפיקוח לא יושם והציבור חשוף לסיכון הולך וגובר מצד עברייני מין מסוכנים המועדים לחזור על עבירותיהם. דבר זה יביא בוודאי לטרוניות ותלונות מצד ארגונים שונים, התקשורת והכנסת כפי שכבר קרה בעבר".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, התריע על המצב לפני כחודשיים. בדו"ח שהגיש ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, פרופ' מנחם בן ששון, הוא כותב: "העומס עצום ועברייני מין משתחררים ללא הערכת מסוכנות". לב מוסיף כי במקרים רבים, חוות דעת ניתנות באיחור רב, לאחר שעברייני המין כבר השתחררו מבית הסוהר. עוד נכתב, כי במקרים רבים שבהם ניתנה חוות דעת על מסוכנות בינונית וגבוהה, משרד המשפטים לא ביצע את תפקידו ולא פנה לבית המשפט כדי שזה יוציא צווי פיקוח. בפועל, 20 תיקים כאלה נסגרו על ידי הפרקליטות, למרות שהיה צורך בהוצאת צווי פיקוח לעברייני המין.
גורמים המקורבים לפרקליטות סיפרו ל-ynet כי אכן בשל העומס הרב בו הם נתונים, נסגרו תיקים בהם הייתה הערכת מסוכנות גבוהה ולא הוגשו לבית המשפט בקשות לצווי פיקוח.
מהדו"ח שהגיש משרד הבריאות עולה עוד, כי משימת הערכת המסוכנות חורגת במידה ניכרת מההערכות המקוריות: "ההערכה המקורית הייתה שמדובר בכ-120 מקרים בשנה. בשנה הראשונה בלבד ובפועל מדובר בכמעט כפול מזה". המשמעות היא, שאפילו המדינה לא מבינה כמה עברייני מין מסוכנים חיים בישראל. הדבר חמור עוד יותר, לאור העובדה שהחודש נכנס החוק לשלב השני שלו, לפיו כל עבריין מין שהורשע בביצוע עבירת מין כלפי קטין יעבור הערכת מסוכנות, בין אם הוא משוחרר או נמצא במאסר.
כ-420 הערכות מסוכנות בשנה
משרד הרווחה מציין בדו"ח שהגיש כי בשלב השני של החוק יעלה באופן משמעותי סך הפניות לביצוע הערכות מסוכנות. על פי משרד הרווחה, השנה יידרשו לבצע כ-420 הערכות מסוכנות. "ייווצר פער גדול עוד יותר בין מספר הערכות המסוכנות שיידרשו לבין מאגר מעריכי המסוכנות", נכתב בדו"ח. במשרד הרווחה מדגישים, כי אנשים רבים שפנו אליהם כדי שישמשו כמעריכי מסוכנות, סירבו להצעה.
ראש מרכז נגה בקריה האקדמית אונו, ד"ר דנה פוגץ', אומרת כי למרות שכוונות החוק טובות, כל עוד לא יהיו תקציבים המדינה ממשיכה לחשוף קורבנות של עבירות מין לפגיעות נוספות וליצור קורבנות חדשים באוזלת ידה. פוגץ' מוסיפה עוד, כי החוק לא נוגע לעברייני מין קטינים וזאת למרות מחקרים המוכיחים, כי דווקא במקרה של קטינים יש הצלחה בטיפול כחלק מפיקוח. "זה חמור מאוד מכיוון שאנחנו רואים יותר ויותר תיקי עבירות מין שבוצעו על ידי קטינים שבהם עוד ניתן לטפל ולהציל גם אותם וגם את קורבנותיהם העתידיים", אמרה.
דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון גרינבוים, מסרה בתגובה כי "במסגרת היערכות משרד
הבריאות ליישום השלב השני לחוק הערכת מסוכנות של עברייני מין, התווספו ארבעה תקני מאבחני הערכת מסוכנות לעברייני מין באופן מדורג. כ-30 מעריכים עובדי בריאות הנפש מכלל בתי החולים, קיבלו הכשרה בתחום וכן אושרו כ-30 שעות נוספות לכל מאבחן".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי "לא התקבל כל תקצוב לתוספת של תקנים כדי שנוכל ליישם את החוק. הדבר נכון הן לגבי היישום השלב הראשון בחוק והן לגבי יישום השלב השני. אנו מקווים כי תקציב המדינה לשנים הבאות ייכלל תקציב ספציפי לעניין זה כפי שנדרש למשרד המשפטים. אנו מוצאים לנדון להדגיש כי האמור בפנייתכם מוטעה. החוק מיושם באופן דווקני, הפרקליטות הגישה עשרות רבות של צווי פיקוח לגבי עברייני מין משתחררים".
