שתף קטע נבחר

פסגת הפחד

כשבאים ברחובה של הקריה הירוקה רמת בית שמש ורואים איך הפכה סביבה ידידותית אט אט לסניף של החזית העממית, מבינים שהיינו צריכים לעצור את זה הרבה קודם. כרגע אין אפשרות לבוא בטרוניה לאותם תושבים. הם פשוט פוחדים. העיתונאית החרדית טלי פרקש חרדה מגילויי האלימות בעיר

בדקתם פעם במילון מהי ההגדרה לטרור? אני בדקתי. סתם ככה השבוע, אחרי שהידיעות על התחממות נוספת בגזרת בית שמש הגיעו גם לבנין שלנו. לחשושים ליד תיבות הדואר, סיפורים מעוררי בחילה שכולם מעדיפים לחשוב שהם בסך הכול אגדות אורבניות. סיפורי מעשיות, ולא מציאות בועטת ומקללת במרחק נסיעה קצרה מהבית. אז לטובת התוהים, מילון אבן שושן של משפחת פרקש קובע במפורשות כי טרור הוא: "אימתנות, בריונות, הטלת אימה על ידי מעשי אלימות"- האמת? נשמע מוכר פחד.

 

שנים התרגלנו כולנו לחשוב ששלטון פחד קיים מעבר לגבולות הקו הירוק. באיזה כפר ערבי נידח בואכה ג'נין, שייך לחמולות אלימות. אבל האמת כואבת הרבה יותר. מובלעת נטולת חוק, אחת מני רבות, נמצאת קרוב מאוד, במרחק אידיאלי בין תל אביב לירושלים ואין פוצה פה ומצפצף.

 

שם באותה טריטוריה אסור, גם לא בטעות, ללכת על המדרכה הלא נכונה, בצד הלא נכון של הכביש. אסור לקנות במקום ש"הם" החליטו שאסור לקנות בו, אסור לעבור באזור x עם פאה/ מטפחת (תלוי לאיזה חמולה שייכים). אסור לשבת באוטובוס מאחור עם הילד שלך בן החמש - "הוא גדול מדי תני לו לשבת לבד מקדימה". "הם" יציירו גרפיטי על קירות ביתך ונראה אם תעז להוציא מילה. "הם" יגידו לך לקפוץ ואתה רק תשאל בצייתנות ובענווה "לאיזה גובה?".

 

כל מי שאיתרע מזלו להתגורר בשכנות לאותם "בריונים" ע"ע אבן שושן, יודע היטב שאסור לנסות לעמוד בדרכם. הברירה היחידה שנותרה למי שחייו השפויים יקרים לו, הוא לארוז את הפקלאות ולמצוא סביבה אחרת בתקווה שהטרוריסטים לא יגיעו גם לשם.

 

כשבאים ברחובה של הקריה הירוקה רמת בית שמש ורואים איך הפכה סביבה ידידותית אט אט לסניף של החזית העממית, מבינים שהיינו צריכים לעצור את זה הרבה קודם. כרגע אין אפשרות לבוא בטרוניות לאותם תושבים. הם פשוט פוחדים, על עצמם, על ילדיהם ועל עתידם הבריאותי. אף תושב לא רוצה להחמיר את מצבו יותר או למשוך באיזו שהיא צורה את תשומת ליבם של החוליגנים השכונתיים. אז מורידים פרופיל, מסתכלים לצד השני ומתפללים שמישהו יעשה כבר סדר ויחזיר את השלום והשלווה לשכונה.

 

נראה כי גם הרבנים מזמן הרימו ידיים בכל הנוגע לאותם מופרעים. הניסיונות להוציא כל מיני פסקי דין כאלה ואחרים, המבקשים מהם לנהוג בהגיון ובמתינות גם כשלידם נושמים כאלה שהם לא כפילים מדויקים שלהם, לא הועילו. במקרה הטוב התעלמו והמשיכו בשלהם (הרב לא בדיוק הבין את חומרת העניין) במקרה הרע "הם" גם איימו על הרב שלא ידחוף את האף, אחרת...

 

הבעיה הקשה ביותר עם אותם בריונים, מלבד "איכות החיים" שהם מעניקים לשכניהם, היא הרושם הנוראי שהם יוצרים בציבור איתו הם חיים. חמש דקות איתם יספיקו לכל אדם באשר הוא לברוח לצד השני כשמזכירים את המילה חרדי. הם עונים על כל הסטריאוטיפים האפשריים ועוד כמה כאלה שעדיין לא הצליחו למרבה הפלא להגיע לתקשורת. וכל זה למה? כי הרוב הוא דומם, דומם מרוב פחד.

 

גם המשטרה לא טומנת את ידה בצלחת, קשה לתפוס אותם בלי מודיעין טוב ואף אחד לא רוצה להיות 'השטינקר' של השוטרים ולגמור מנודה ומוקצה - "מוייסר" או פשוט "לגמור". העובדה שכל 'ניסיונות ההרגעה' של אותם אנשים נעשית לרוב מתחת לרדאר וללא התערבות החוק רק מעודדת אותם לתפוס אומץ לארגן את ההתפרעות הבאה - אלימה הרבה יותר.

 

רק מאמץ משולב של ציבור שיגיד "עד כאן" ורבנים שיגידו "ניסינו, לא הלך". ישלחו את החבר'ה הרעים לחדר מבודד ב"מעשיהו" לשם הם שייכים.

 

מה שכן, בקשה קטנה, תעשו את זה מהר בבקשה. לפני שאחד מהם יחליט שהוא רוצה לעבור דירה לשכונה שלי.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מעצרים ברמת בית שמש. ארכיון
צילום: יעקב לדרמן
קרב השלטים
צילום: יעקב לדרמן
"עצרת צניעות" בעיר
צילום: משה הולצמן
מומלצים