מי היה קזנובה?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע לקט שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן.

יש לכם שאלה? כתבו לנו.

שאלה 1: האם האדם יצטרך לעזוב את כדור הארץ בעתיד ולחפש לו כוכב מתאים לחיות שם? או ליצור לו תחנות חלל ענקיות של אלפי אנשים שחיים ועובדים שם?

תשובה: לגולש היקר שלום, מבחינה אסטרונומית, כדור הארץ ייעשה בלתי ראוי לחיי אדם רק בעוד כ-5 מיליארד שנה, כאשר השמש תיהפך לכוכב ענק אדום. קשה לנחש ניחושים לגבי מועד כה רחוק – אינני משוכנע שיהיו אז בכלל יצורים כמונו או דומים לנו בכדור הארץ (למען האמת, אני משוכנע שלא יהיו). אבל כמובן, כדור הארץ עלול להיעשות בלתי מתאים לחיי אדם בלוח זמנים הרבה יותר קצר – בגלל זיהום הסביבה, ריבוי אוכלוסין, חוסר משאבים טבעיים או מלחמה גרעינית, למשל. ומה נעשה אז?

המדע הבדיוני מציע כמה פתרונות אפשריים, וציינת שניים מהם בשאלתך. אני חובב מושבע של מדע בדיוני, אבל אני חייב לציין בצער שהפתרונות האלה אינם מתקבלים על הדעת, בטכנולוגיות הידועות לנו כיום או הצפויות להתפתח בעתיד הנראה לעין. שיגור חללית לכוכב לכת המקיף כוכב אחר, גם אם מהירותה תהיה חלק משמעותי ממהירות האור, יימשך אלפים רבים של שנים. וכדאי לזכור שכיום אנו יכולים לשגר חלליות רק במהירות שהיא חלק קטן של אחוז אחד ממהירות האור. וכיצד נדע להיכן לשלוח אותה? אנחנו מתחילים רק עכשיו לפתח את היכולת להבחין בקיומם של כוכבי לכת דומים לכדור הארץ, ואין לדעת מתי נוכל (אם בכלל) לבצע את המדידות הדרושות כדי לקבוע אם חיי ארץ יוכלו להתקיים שם.

ואפילו אם נדע שבכוכב הלכת הזה יוכלו בני אדם להתקיים, ושאין בו תושבים שיתנגדו להתנחלותנו שם, איך יתקיימו הנוסעים במשך כל הזמן הזה? נכון, הוצעו כמה שיטות, אבל הן אינן מעשיות. למשל, שינה קפואה של רבבות שנים, שבסיומה נוסעי החלל יתעוררו ויחזרו לפעילות תקינה, היא עניין די אבסורדי. ספינת דורות (חללית ענקית שבתוכה סביבת חיים המקיימת את עצמה במשאביה העצמיים, והנוסעים חיים בה דור אחר דור עד שצאצאיהם הרחוקים של הנוסעים המקוריים מגיעים למחוז החפץ) גם כן אינה מתקבלת על הדעת. איננו יודעים שום דרך לבנות סביבה מורכבת, המאפשרת קיום אנושי, לאורך זמן כה רב, וזה עונה גם על השאלה הנוגעת לתחנות חלל.

ועוד נעיר שכל הדיבורים המד"ביים על "קפיצות על-מרחביות", על מעבר דרך "חורי תולעת" וכו' הם אמצעים ספרותיים ולא רעיונות מדעיים שניתן לפתחם, על בסיס הידע שבידינו, לאמצעי תחבורה מעשיים.

אז מה נשאר? אולי הארצה: ביצוע שינויים סביבתיים מרחיקי לכת בכוכב לכת אחר במערכת השמש, אשר יאפשרו את קיומם של חיים ארציים בו. גם על זה מדבר המדע הבדיוני, אבל איש אינו מסוגל לחשוב על דרך מעשית לתת טיפול כזה לכוכב הלכת נוגה, למשל. וגם אלה שמדברים על כך מסכימים שזה יימשך רבבות שנים, אם לא הרבה יותר. לסיכום, לטוב ולרע, כדור הארץ הוא כל מה שיש לנו, ומוטב שנלמד לחיות בו בדרכים שיאפשרו את קיום האנושות לאורך זמן.

שאלה 2: למערכת האנציקלופדיה שלום. שאלה לי אליכם - מי הרג את לי הארווי אוסוולד (רוצחו של קנדי)? ולמה הוא עשה את זה?

תשובה: לגולש היקר שלום, ב-22 בנובמבר 1963, שעה לאחר הירי לעבר שיירת הנשיא קנדי, נעצר היורה לי הארווי אוסוולד בבית קולנוע מקומי בעיר דאלאס בטקסס. יומיים לאחר מכן, ב-24 בנובמבר, בעוד אוסוולד מובל מבית הכלא העירוני בדאלאס אל בית הכלא המחוזי (האירוע הועבר בשידור טלוויזיוני חי) הוא נורה למוות על ידי ג'ק רובי, בעל מועדון לילה בדאלאס, שטען כי הרגו כנקמה על רצח קנדי. רובי נשפט, הורשע ברצח ונידון למוות. בית דין לערעורים בטקסס ביטל את הרשעתו ב-1966 והורה לשפוט אותו מחדש, אולם בטרם נערך המשפט החוזר מת רובי כתוצאה מדלקת ריאות. אחרי מותו התגלה שהוא היה חולה סרטן, במצב מתקדם.

קנדי ורעייתו במכונית השרד הפתוחה שניות לפני ההתנקשות, 1963 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

מותם של אוסוולד ושל רובי בזה אחר זה הותיר סימני שאלה רבים לגבי מניעיהם של השניים (במיוחד לגבי אלה של אוסוולד), אולם למרות תאוריות הקונספירציה השונות שהפכו נפוצות בציבור, לא נמצאו כל הוכחות ממשיות לאף אחת מהן. על כן, ככל הידוע למערכת האנציקלופדיה, ההתנקשות בחייו של אוסוולד היתה פעולת נקמה אישית נטולת מניעים נוספים.

שאלה 3: לאנציקלופדיה שלום, האם קזנובה היה באמת מאהב מוצלח כמו הדימוי? האם היה בכלל אדם בשם קזנובה או שזה רק סיפור?

תשובה: לגולשת היקרה שלום, ג'ובני ג'קומו קזנובה היה הרפתקן וסופר איטלקי בן המאה ה-18. כפי שציינת בשאלתך, שמו נעשה דימוי מקובל למאהב רומנטי ובעל יכולת מינית אדירה.

קזנובה נולד בוונציה להורים שחקני תיאטרון. אביו מת בילדותו, ובשל היעדרויות תכופות של אמו, קיבל קזנובה את חינוכו מידי סבתו. הוא נודע כנער מבריק והביע את רצונו להיות כומר, אך בשל התנהגות מופקרת גורש ב-1741 מסמינר קתולי. קזנובה, שהיה ילד חולני, גדל להיות גבר נאה וגבה קומה, בעל גוון עור כהה. הוא ניחן בקסם ובכריזמה ששבו את ליבן של נשים רבות, והרומנים הרבים שניהל (לעתים עם נשותיהם או עם בנותיהם של מכריו) סיבכו אותו לא פעם בצרות.

מלבד עיסוק פורה בכיבוש נשים עסק קזנובה ביצירה ספרותית. יצירתו החשובה ביותר היא אוטוביוגרפיה בת 12 כרכים, המתארת בפרוטרוט את חייו עד שנת 1774, "Mémoires de J. Casanova de Seingalt" (פורסמה בשנים 1826 - 1838). מהדורה זאת היתה מבוססת על תרגום גרמני של כתביו, ועורכה קיצץ מקצת מזיכרונותיו של ההרפתקן האיטלקי (למשל את תמיכתו במלוכנים אחרי המהפכה הצרפתית), והגזים בתיאור הרפתקאותיו המיניות. בשנים 1960 - 1962 פורסמה האוטוביוגרפיה של קזנובה בשם "קורות חיי" (Histoire de ma vie), שהתבססה על הכתבים המקוריים.

סיפוריו אינם תמיד מהימנים, וקרוב לוודאי שקזנובה הגזים לא מעט בתיאוריו, אולם הם נחשבים לאחד המקורות העשירים והצבעוניים ביותר על החברה והתרבות האירופיות במאה ה-18 ומשמשים מקור חשוב לחוקרי התקופה. הספר, שתורגם לשפות רבות, ביסס את המוניטין שיצא לקזנובה כאבטיפוס למאהב ולמפתה נשים (מעל 100 נשים נזכרות בזיכרונותיו, כולל נזירה אחת ואפילו בתו, שאיתה בילה במיטה יחד עם אמה). ועוד יש בו, בין השאר עצות לכיבוש בנות המין הנשי, ותיאור בריחתו הנועזת מהכלא בוונציה.

שאלה 4: רציתי לדעת, מתי חפרו את תעלת סואץ ומי עלה על הרעיון של לחפור אותה?

תשובה: לגולש היקר שלום, כבר ב-1900 לפנה"ס לערך נחפרו מספר תעלות רדודות (שהורחבו לאחר מכן על ידי הרומאים), אשר חיברו בין הנילוס לים האדום ושימשו בעיקר להשקייה, אך גם להשטת סירות בין נמלי הים האדום ליישובי הדלתה, ובמידה פחותה יותר - למעבר אל הים התיכון וממנו. לכן, גם אם תעלת סואץ נכרתה כ-4,000 שנים לאחר מכן, הרעיון עצמו היה קיים משכבר הימים. התעלות נסתמו במאה ה-8 לספירה בידי הערבים, אחרי שכבשו את מצרים. 

ב-1799 יזם נפוליאון את כרייתה של תעלה עמוקה שנועדה לבסס מחדש נתיב תחבורה ימי בין הים התיכון לים האדום, אולם יוזמתו לא יצאה לפועל. ב-1854 השיג המהנדס הצרפתי פרדינן דה לספס זיכיון לכריית התעלה מהשליט המצרי סעיד פאשה. בין השנים 1859 - 1869 נעשתה העבודה, בהשקעה כספית עצומה ובמאמץ אנושי כביר. את פתיחת התעלה ציין טקס מפואר, אשר נועד לכלול את ביצוע הבכורה של האופרה "אאידה", שהוזמנה מאת המלחין ג'וזפה ורדי במיוחד למאורע זה. אבל ורדי לא השלים את הכתיבה בעוד מועד, והצגת הבכורה של אאידה נערכה בקהיר זמן מה אחר כך.

שאלה 5: מה זה חורף גרעיני?

תשובה: לגולש היקר שלום, חורף גרעיני הוא כינוי שגור לתרחיש תיאורטי, פסימי ביותר, של תוצאות מלחמה גרעינית נרחבת. לפי תרחיש זה, כמות מרובה של פיצוצים גרעיניים תגרום לעליית כמויות גדולות של חומר (אבק, עשן, פיח וכדומה) למרומי האטמוספירה, ואף למעלה ממנה. חומר זה יחסום את מעברן של קרני השמש אל פני כדור הארץ, ולכן ישתבשו כליל דפוסי האקלים בכדור הארץ. כך, למשל, התרחיש חוזה טמפרטורות קיץ מרביות של אפס מעלות באזורים הממוזגים, וחיסול המונסונים. התוצא המשני הצפוי: הרס מוחלט של שכבת האוזון, בשל פעולתן של חנקות וחנקיות שיעלו לגובה רב ועקב הקרינה האלקטרומגנטית האנרגטית שתבקע מהפיצוצים הגרעיניים עצמם. ישנם מדענים הסבורים כי תרחיש דומה מבחינות רבות לחורף הגרעיני התרחש בעברו של כדור הארץ (לפני כ-65 מיליון שנה) כתוצאה מהתנגשות אסטרואיד בכדור הארץ, שהביאה לסיום עידן הדינוזאורים.

התרחיש, שבעיקרו גורס כי מלחמה גרעינית גדולה תעשה את כדור הארץ למקום בלתי-ראוי לחיי אדם, שנוי במחלוקת, משום שהוא מבוסס על הנחות רבות שאי-אפשר לבדקן, אף לא בניסוי. לאחר שהיה מקובל על רבים בשנות ה-80 וה-90, כיום דומה שרבים יותר מפקפקים בו מאשר מקבלים אותו