שתף קטע נבחר

זירת הקניות
ישראל תכיר בפטריארך היווני; עימות נוסף בדרך
לאחר עיכוב של שנתיים יוכר מינויו של הארכיבישוף תיאופולוס ג'אנופוליס. העיכוב נבע בשל ידיעות לפיהן תיאופוליס התחייב להעביר לידי ירדן והרשות הפלסטינית את כל רשימת אדמותיו הכוללת, בין היתר, את אדמות הכנסת ומשכן הנשיא. כעת טוענים בממשלת ישראל כי האיש התחרט על הבטחותיו - ויזכה להכרה. אנשי הפטריארך מברכים על ההכרה, אך טוענים: "הוא לא התחרט על שום דבר"
ממשלת ישראל מוכנה להכיר בפטריארך היווני האורתודוקסי, הארכיבישוף תיאופולוס ג'אנופוליס (תיאופולוס ה-3), לאחר שזה התחייב, לטענת הממשלה, שלא תהיה לו כל מחויבות כלפי ירדן והרשות הפלסטינית בענייני אדמות ירושלים. כך הוחלט היום (א') על-ידי ועדת השרים לענייני הפטריארך היווני, בראשותו של השר רפי איתן. בכך באה אל סיומה פרשה בת יותר משנתיים, במהלכה היה קיים חשש להעברת אדמות בירושלים ובהן אדמות הכנסת ומשכן הנשיא, לשליטה פלסטינית-ירדנית.

 

מנגד, בכנסייה היוונית-אורתודוכסית מכחישים הערב את הטענות לפיהן הפטריארך התחרט על החלטות כלשהן. "הוא לא התחרט על שום דבר. זהו שקר וכזב. את ההחלטה קיבלו חברי המועצה כולם. מי שמפיץ את זה, עושה זאת כדי לא להראות שממשלת ישראל כאילו נאלצה לוותר או להתקפל. אלה גורמים אינטרסנטים שפעלו נגד הפטריארך כל השנים".

 

באוגוסט 2005 בחר "הסינוד הקדוש" (המועצה העליונה) של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים בארכיבישוף תיאופילוס ג'אנופוליס לכהונת הפטריארך היווני-אורתודוקסי של ירושלים. תיאופוליס נועד להחליף את הפטריארך אירינאוס הראשון, ששמו נקשר במכירת אדמות של הכנסיה ל"עטרת כוהנים", למטרת יישוב יהודים במזרח ירושלים. ישראל עכבה את ההכרה במינויו, כפי שמתחייב על פי חוקי הפטריארכיה היוונית, ותיאופוליס עתר לבג"ץ נגד ממשלת ישראל.

 

בעקבות העתירה החלה ועדת שרים, שבראשה עמד תחילה צחי הנגבי ואחר כך השר רוני בר-און, לברר את הסוגיה. העיכוב בהכרה במינוי נבע, בין היתר, מידיעות מהימנות שהגיעו לממשלת ישראל, לפיהן תיאופוליס התחייב להעביר לידי ירדן והרשות הפלסטינית את כל רשימת אדמותיו, הנאמדות בכמות הגדולה אף מזאת של הקרן הקיימת לישראל, במדינה.

 

החשש של הממשלה היה שהדבר יאפשר לירדנים ולפלסטינים לשלוט במאגר עצום זה של אדמות. זאת, בין היתר, מכיוון שמבני ממשל מרכזיים, שייכים לפטריארכיה היוונית בירושלים. כך למשל שוכנת כנסת ישראל על אדמות הכנסיה היוונית, וכך גם משכן נשיאי ישראל. כמו כן, למשל, מחזיקה כנסיה זאת באדמות בשכונת רחביה בירושלים וגם שטח שער יפו נמצא בבעלותה.

 

דרשו התחייבות בכתב, הסתפקו בהצהרה

היום התקיים דיון בוועדת השרים בראשותו של השר רפי איתן בסוגיית ההכרה בארכיבישוף היווני החדש. תחילה ביקשו השרים מתיאופוליס שיציג בפניהם התחייבות כתובה שלו, שהוא אינו מחויב בסוגיית האדמות לירדן ולרשות הפלסטינית. אולם, לבסוף הסתפקו בהצהרתו שאין לו כל מחויבות שכזאת ובכך הוסרה המגבלה שמנעה את קבלת ההכרה בו על ידי ממשלת ישראל.

 

שלושה שרים, רפי איתן, שלום שמחון ודניאל פרידמן, הצביעו בעד, יצחק כהן מש"ס התנגד והודיע שיערער על ההחלטה בפני מליאת הממשלה. אם אכן יממש השר כהן את ערעורו, יאלץ הארכיבישוף תיאופוליס להמתין עד לאישור כהונתו על ידי מליאת ממשלת ישראל. השר איתן, אשר השלים את הליך הבירור שנמשך כאמור יותר משנתיים, בתוך שלושה חודשים מאז קיבל את ראשות הוועדה, אמר: "לאחר עשרות פגישות שקיימתי בנושא עם כל הצדדים האפשריים הנוגעים בדבר, הגעתי עתה למסקנה כי מן הראוי לאשר את מינויו של תיאופילוס. אני משוכנע שהחלטה תתקבל בברכה על ידי הקהילה היוונית - אורתודוקסית המהווה קהילה חשובה במדינת ישראל".

 

השר יצחק כהן מש"ס, שהיה הגורם המרכזי שעורר את הפרשה, אמר הערב ל-ynet: הצגתי

 בפני ועדת השרים עדויות לכך שהארכיבישוף החדש התחייב לירדן ולאבו עלא הפלסטיני שיבטל את כל ההתחייבויות הקודמות של הכנסיה ובהן עסקאות נדל"ן הנוגעות לאזור שער יפו, לאדמות רחביה, אדמות משכן הנשיאים וכנסת ישראל".

 

לדברי כהן, תיאופוליס "למעשה התחייב בפניהם שהוא יהיה שפוט שלהם ויפעל על פי דרישותיהם. בעקבות העדויות שסיפקתי, תבע השר איתן מהארכיבישוף מכתב שבו תוכחש מחויבותו לפלסטינים ולירדן. מכתב זה יוצג ככל הנראה במליאת הממשלה אשר תדון בערעור שהגשתי, ויידון ככל הנראה בתוך שבועיים מהיום. אני מקווה שבכך הוסר האיום שהירדנים והפלסטינים ינהלו את אדמות בירושלים, בניגוד לאינטרס הישראלי המובהק".

 

אנשי הפטריארך: שמחים על ההכרה, אבל הוא לא התחרט

אנשי הפטראירכיה מסבירים כי לפני כשנתיים קבעה המועצה העליונה של הכנסייה כי חוקי הקרקעות שיחולו על נכסי הכנסייה יהיו בהתאם לריבונות בגבולות בהם נמצאת הקרקע. הסינוד הקדוש, בו חברים 18 חברי המועצה העליונה של הכנסייה דיברו אז גם על אדמות הנמצאות בתחומי ירדן, הרשות הפלסטינית וישראל.

 

מקורבי תיאופולוס ה-3 מכחישים שהפטריארך התחרט על החלטה כלשהי שקיבלה הכנסייה האורתודוכסית ומגלים כי הסיבה שהביאו את ממשלת ישראל להכיר במינויו של תיאופולוס ה-3 כפטריארך של ירושלים לאחר שנתיים של סירוב עקשני, היא לחץ מצד ארה"ב.

 

לדבריהם, במהלך ביקורה של שרת החוץ האמריקאית בשבוע שעבר בישראל, נפגשה קונדוליזה רייס עם הפטריארך פעמיים. במפגשים עלה נושא אי ההכרה של ממשלת ישראל במינויו. באחת הפגישות, שנערכה בארבע עיניים, סיפרו אנשי הפטריארך כי סוגיית אי ההכרה בו גרמה ל"תגובה מאוד קשה" מצד רייס. בנוסף, אנשיו אומרים כי רייס הזמינה אותו לפגישה עם הנשיא, ג'ורג' בוש.

 

למרות ההכחשות על חרטה, כביכול, של איש הדת הבכיר, בפטריארכיה אומרים כי החלטת ועדת השרים להכיר בתיאופולוס ה-3 היא "צעד חיובי ביותר של כיבוד האוטונומיה של הפטריאריכיה וכיבוד חופש הדת והפולחן". על התבטאותיו של השר יצחק כהן אמרו: "מצער ששר בכיר בממשלת ישראל לא מבין את התמונה ומוזן על ידי גופים אינטרסנטים".

 

בהכנת הידיעה השתתפה נטע סלע
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה "ישראל תכיר בפטריארך היווני; עימות נוסף בדרך"
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
תיאופולוס ה- 3. חזר בו?
צילום: גיל יוחנן
צילום: ירון ברנר
השר איתן. "ראוי לאשר המינוי"
צילום: ירון ברנר
צילום: אלון נוריאל
השר כהן. "מקווה שהאיום הוסר"
צילום: אלון נוריאל
מומלצים