הסבת קריירה
מה היה קורה אילו הסלבז שלנו לא היו מוצלחים, מוכשרים ובעיקר מפורסמים, אלא אנשים רגילים, לא עלינו? זה נשמע נורא, אבל רגע לפני שהם נאלצים להתחנן לדמי אבטלה או קצבת סלב, ביקשנו מהם למצוא לעצמם אלטרנטיבה. פרויקט חלוקת ג'ובים
אני, צנחן
השחקן ומנחה הטלוויזיה עפר שכטר היה רוצה להיות מדריך ספורט אקסטרים
"אני מתאר לעצמי שהייתי יכול להיות מדריך בתחום הספורט האתגרי, בגלל שאני אוהב את כל סוגי ספורט האקסטרים, כמו לדוגמה צניחה חופשית (מאחוריו 35 צניחות אנד קאונטינג - נ.ר)".

קטנטן מתמיד. עפר שכטר צונח (צילום: אורי רייכטר)
אני, מדריכת טיולים
השחקנית ליטל רוזנצוויג רוצה להראות לכם חמציצים בשמורת דן, או משהו כזה
"אם לא הייתי שחקנית הייתי מדריכת טיולים בארץ. יצא לי לבקר כמעט בכל מסלול אפשרי בארץ, מצפון ועד דרום. יש לנו ארץ מדהימה ביופייה ונופיה פשוט עוצרי נשימה. הייתי ממליצה, לפני הטראק בדרום אמריקה ותפיסת הראש בהודו, לעבור מסלול אחד או שניים במדינתנו הקטנה".

אני, צייר
השף שגב משה טוען שלהיות פיקאסו זה לא כל כך רחוק מבישול
"הייתי רוצה להיות צייר או לעסוק בקדרות. בבית שלי יש תמונות שעשיתי. אני אוהב לצייר בסגנון אבסטרקט, כי אני גרוע בפורטרטים. אני מאוד אוהב להתעסק עם חומרים, זה די דומה לבישול, מדובר פה בעיסוק בידיים".
אני, ספרית כלבים
הדוגמנית ומנחת הטלוויזיה יעל גולדמן היתה עושה קארה לפאגים סיניים
"אני רוצה להיות מלא דברים... הייתי רוצה לספר אנשים, אולי לצלם, אבל בטוח להמשיך לעבוד עם חיות (היא מסייעת לווטרינר זה שנים - נ.ר). את יודעת מה? אולי משהו שקושר את הדברים יחד. נגיד, ספרית של כלבים. אני יודעת שזה נשמע מצחיק אבל נראה לי מגניב לספר".
אני, שחקן
כתבנו בצפון מנחם הורוביץ מתגעגע לתיאטרון המקומי של קריית שמונה
"אין לי ספק ואני יודע את זה כבר שנים רבות, שהייתי צריך להיות שחקן. זה בא לידי ביטוי בעבודתי העיתונאית, בעיקר כשאני עוסק בסיפורי צבע, ואני חושב שיש לי בסיס טוב לעסוק במשחק. יכול להיות שכשאצא לפנסיה אפנה לתחום הזה, של הקולנוע או התיאטרון. בשנותיי הראשונות בקריית שמונה שיחקתי בתיאטרון המקומי, אבל מאז זנחתי את התחום. בשנים האחרונות זה הולך וגובר אצלי, כך שלעת זקנה אני בהחלט יכול לעסוק בזה". צילום: אביהו שפירא

אני, אסטרונאוט
"הייתי רוצה להיות טייס, אבל זה לא ייצא, אז אולי אני עוד יכול להיות אסטרונאוט" (עודד קטש, מאמן כדורסל)
אני, גננת
השחקנית והקומיקאית חנה לסלאו מתה לעבוד עם ילדים
"אני אוהבת לעבוד עם ילדים והם נורא אוהבים אותי. הייתי רוצה להיות גננת, או אולי אחות בבית חולים. בכלל, אני נורא אוהבת לטפל באנשים. הנקודה היא שמגיל 18 אני בתחום המשחק. היום אני בת 54, אז אני לא מכירה דבר אחר. אם כבר, אני יכולה אולי לשחק אחות באיזו טלנובלה".

אוהבת לטפל באנשים. חנה לסלאו (צילום: ענת מוסברג)
אני, סטייליסטית
הדוגמנית ליהי אלון לא היתה מתנגדת ללבוש את הבגדים שעיצבה בעצמה
"אני אוהבת מאוד את כל תחום האופנה, והייתי רוצה להיות סטייליסטית. עיצבתי בעצמי כמה דגמים ואני מתקדמת בתחום. בגלל שאני יוצרת חומרים מקוריים, אני לומדת לאט, ועושה הכל בקצב שלי".
אני, שב"כניק
אליל הילדים רודריגו גונזלס (הסוכן ר', בשבילכם) מת לרצוח אנשים בשושו
"בטח הייתי סוכן שב"כ. קודם כל כי אני קשוח, וגם כי זה מגניב. חוץ מזה, אני אוהב את הפוזה, ללכת כל היום עם משקפי שמש, לא לדבר עם כל אחד, ולהגיד לאנשים שאני לא יכול לספר להם איפה אני עובד. כבר בילדות דמיינתי את עצמי כמעין סוכן־לוחם־מרגל, הכלאה של לוק סקייווקר ("מלחמת הכוכבים" - ע.ח) וג'יימס בונד. כשהייתי קטן הייתי בסרט, חשבתי שאני סוג של לוחם. היה לי פנס בכיס וזה היה חרב האור שלי. אם הייתי בשב"כ הייתי בטוח רוצח הרבה אנשים בשושו".

סוכן-לוחם-מרגל. רודריגו גונזלס (צילום: קרן נתנזון)
אני, עובדת זבל
השחקנית נטע גרטי נדלקת מהמחשבה לנסוע לחירייה
"אם לא הייתי שחקנית הייתי אוספת את הזבל. כשהייתי קטנה זה נראה לי מדליק להיתלות על המשאית, ובכלל לנהוג בה. כמובן שאז לא חשבתי על זה שצריך לקום ב־5:00 בבוקר ולהריח את הזבל".
אני, אדריכלית
השחקנית אוולין הגואל היתה יכולה לעשות לכם אחלה פנטהאוז
"הייתי רוצה להיות מעצבת פנים. זה מה שתמיד רציתי ללמוד, יש לי את הכישרון בשביל זה, ולראיה אתם מוזמנים לראות את הבית שלי. לדעתי, עשיתי טעות כשבחרתי בסופו של דבר בקריירה של שחקנית. היום היתה יכולה להיות לי קריירה של אדריכלית בניו יורק, הייתי אדריכלית סלב".