שתף קטע נבחר

תשתה אחי, רק אל תנהג

"אם שותים לא נוהגים" - לשתות חופשי זה בסדר, רק צריך לתת את המפתח. אם היינו מדינה נורמלית היינו מפיקים תשדירים על הצגת השתיין כדבר מאוס, דוחה ומסוכן לעצמו ולסביבה. אבי רט עם מחשבות על אירועי האלימות האחרונים וגם: מה בין עמק האלכוהול להר חברון

מספר עקרונות יסוד מנחים אותנו במהלך חיינו האזרחיים והצבאיים בארץ. בצבא למשל, בכל מקרה של תאונת אימונים שהסתיימה בפציעה, או חלילה במוות - היה ברור שמיידית מפסיקים את כל האימונים והתרגילים, ומבצעים תחקיר מעמיק - איך זה קרה, איך היו ההכנות, מי נתן את הפקודות, מה היו מערכות הפיקוח והבקרה, איך הוכן תיק התרגיל או האימון, האם יש כאן רשלנות, פשיעה, או חוסר מקצועיות, עד איזה דרג פיקודי נופלת האחריות , וכן הלאה נהלים צבאיים בסיסיים- עיקרון האחריות,התחקיר, הפקת הלקחים, המסקנות וכדו'.

 

עיקרון נוסף הוא עיקרון האחריות השילוחית. זהו עיקרון משפטי האומר שבמקרה של פשע, אנו לא מאשימים ושופטים רק את מבצע הפשע, אלא גם את מי ששלח אותו, או גרם לו בצורה כזו או אחרת לבצע את הפשע. בשם העיקרון הזה הובלו לחקירה ונשפטו רבים וטובים. די אם נזכיר כמה מורים, רבנים ואפילו מרצים הוזמנו לחקירה בעניין יגאל עמיר. אף אחד לא חשד בהם שהם לחצו על ההדק חלילה, אולם הם נחקרו האם היה משהו בדבריהם, בשיחותיהם, בשתיקותיהם, בקריצותיהם, או בכתביהם שגרם ליגאל עמיר להבין שמותר לפגוע בראש הממשלה. זה אחר זה התייצבו לחקירה גם כאלו שלימדו את עמיר אפילו מספר שנים לפני הרצח, כדי לבחון האם היה משהו בדבריהם, והאם הם נושאים באחריות שילוחית כזו או אחרת.

 

לאור שני העקרונות הללו, ולאור רצף מקרי הרצח, האלימות, השכרות, האלכוהול, האונס, ההתעללויות וכדו', רק בימים האחרונים, אני שואל כמו בצבא - למה לא עוצרים את האימונים? איך הכל ממשיך כרגיל כאילו לא נרצח ילד בן 17, כאילו לא יורים ברחובות, כאילו לא מתעללים בקשישים? כל אחד נכנס לקונכייתו ומאמין שלו זה לא יקרה. כמו בתסריט ידוע מראש מחכים לרצח הבא, לריטואל הקבוע מראש, לכתבה בטלוויזיה, לצילומי התקריב, לצקצוקי הלשונות, ונעבור לפרסומות.

 

האם מישהו נושא באחריות שילוחית לרצח הילד בהרצליה או לאונס הילדה בפרדס חנה? ואם יתברר שהרוצחים פעלו בהשפעת סרטים, תשדירים, אתרים, תקשורת כזו או אחרת - האם גם פה יוזמנו לחקירה במאים ותסריטאים ומנהלי תחנות טלוויזיה, יצרני ומשדרי סדרות אלימות,מין, פורנוגרפיה, גסות רוח, זלזול, מציצנות, וכד' - על אחריותם השילוחית לזריעת ארס והרס בנפשו של הנוער ? אולי גם ההורים המאפשרים לילדיהם לשוטט חסרי ביקורת ובקרה, משועממים ובטלנים ברחובות ובאתרי האינטרנט נושאים באחריות שילוחית לגל האלכוהול והדמים הזה?

 

איך הגענו למשל לתשדיר בסגנון של "כששותים לא נוהגים"? הרי משמעות הדברים היא שלשתות זה בסדר. זה חלק מהתרבות, אולי מהסחבקיות, מהגבריות. למה לא, תשתה אחי, תשתה, רק אל תנהג. תן את המפתח. מדינה נורמאלית ושפויה הייתה מפיקה תשדירים על בריאות הנפש והגוף, על הימנעות משתייה תוך הסברת כל הנזקים הפיזיים והנפשיים, הייתה מפיקה תשדירים על שמחת חיים, על חסד ונתינה, על רגישות חברתית וצדק, על הצגת השתיין והשיכור כדבר מאוס, דוחה, מסוכן לעצמו ולסביבה, פוטנציאל לאלימות, לתאונות דרכים, ושאר צרות. במקום זה כל מה שיש למדינה לומר זה לא 'אל תשתה' - אלא תשתה, תשתכר, תתמכר, זה בסדר, רק אל תנהג. זה בערך כמו להגיד - תעשן, זה בסדר, רק אל תיקח לריאות ותשתדל לא לקבל סרטן.

 

מדינה בה נדקרים אנשים בגלל מריבה על מקום חניה, בה נרצחים ילדים בגלל שעמום, בה נאנסת ילדה בת 12 בגלל שיכרות, בה שודדים קשישים בגלל כמה שקלים, בה יורים באנשים בפתחי מועדונים, בה אומרים מפקדי המשטרה שאזורי המועדונים רוויי אלכוהול, סמים, אלימות,תגרות סכינים, עבירות מין, וכל הנגזר מאלו התופעות - ואף אחד לא 'עוצר את האימונים', ואף אחד לא לוקח אחריות – לא ישירה ולא שילוחית או עקיפה, זו מדינה שאיננה חפצת חיים. זו מדינה שגם אויביה החיצוניים מזהים את חוסר תגובתה לפגיעה מתמשכת של טילים באזרחיה כמדינה חלשה מוסרית וערכית, כחברה חסרת חוסן וכבוד.

 

בפולקלור,בספרות,בתרבות היהודית, היה מתואר הגוי כשיכור, מלא יי"ש, מתגולל בקיאו, מתנודד מצד אל צד ובקבוקו בידו. מאיפה צצו לנו בחברה היהודית והישראלית שיכורים,רוצחים, מסוממים - טיפוסים שמעולם לא אפיינו את דמות היהודי ותרבותו ?

 

אולי חלק ממסקנות התחקירים זה לחזור אל מקור זהותנו ותרבותנו. לתורת החיים והחסד העולה מכל פסוק בפרשת חיי שרה - אברהם ושרה, יצחק ורבקה. אולי חזרה מעמק האלכוהול אל מערת המכפלה והר חברון, מקום קבורת האבות – יש בה כדי לתת כוח וחוסן לבנים, לנו, לחברתנו.

 

זה כבר לא עניין של דתיים או חילונים, ימין או שמאל, אשכנזים או מזרחיים, וזו גם לא התנשאות או ענווה, מטיפנות או התחסדות.

 

מדובר בעניין קיומי, בחיים של כולנו כאן. של כל יושבי הסירה הזו, שאם תטבע- יטבעו כולם איתה, ואם תיבנה ותיכונן - יבנו כולם איתה ומתוכה.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ישראל ברדוגו
ועוד צעירים הלכו לעולמם. הקטל נמשך
ועוד צעירים הלכו לעולמם. הקטל נמשך
צילום: אביהו שפירא
מומלצים