שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "לא מאמין שאלוהים נגד הומואים"
    "החוק האוסר משכב זכר הוא לא מוסרי ולא אלוהי. זוגיות שלהם היא דבר קדוש", כך קובע הרב הרפורמי דוד אלינסון הנחשב לסמכות רוחנית של כ-1.5 מיליון יהודים בארה"ב. בראיון ל-ynet הוא מסביר את משנתו, חושף את תוכנית ההתבססות בארץ ועם האורתודכסים? הוא כבר ייפגש בבג"ץ

    "אם מישהו טוען שיש רק דרך אחת לנהוג כיהודי אז הוא טועה מאוד. איש ההלכה המאמין יטען אולי שאני כופר בעיקר אבל נקודת הפתיחה שלי היא שונה משלו. בעיניי להלכה אין זכות וטו. דרכה של הרבנות היא רק שיטה אחת ואנחנו צריכים לחשוב מה תהיה המדיניות הכי טובה למדינה הישראלית ולעם היהודי" (הרב הרפורמי דוד אלינסון שוטח את משנתו)

     

    הרב דוד אלינסון, נשיא ההיברו יוניון-קולג' (HUC) הנחשב כמנהיג רוחני בתנועה הרפורמית בארה"ב, הגיע השבוע לביקור בישראל כדי להשתתף בטקס הסמכתם לרבנות של חמישה מבוגרי התוכנית. היום (ו') נפגש עם נשיא המדינה, שמעון פרס במעונו שבירושלים.

     

    בארה"ב נחשבת התנועה הרפורמית כזרם הדומיננטי ביהדות ארה"ב ועל-פי ההערכה משתייכים אליה כ- 1.5 מיליון יהודים אמריקנים. מעמדו בראש המוסד החינוכי החשוב של התנועה הרפורמית, הופך את אלינסון לדמות רוחנית משפיעה בארה"ב. ה"ניו יורק טיימס" דירג אותו במקום השישי בקטגוריית "היהודי החשוב ביותר בארה"ב", אבל בישראל, מרגיש אלינסון, שלא מכירים מספיק את התנועה הרפורמית ובגלל זה גם קשה לישראלים לקבל את ערכיה. "יש אנשים שלא יודעים דבר על הרפורמים. אומרים לי כל הזמן שהתנועה לא תצליח כאן בארץ, כאילו שזה לא נתפס...", הוא מתמרמר על היחס בו הוא נתקל מצד ישראלים ומסרב לקבל את הנחה הזו.  


    אלינסון בישראל (צילום: גיל יוחנן)

     

    אלינסון הוא סוציולוג דתות. על אף היותו רב רפורמי, ואולי דווקא בשל כך, תחום התמחותו עוסק בהתפתחות האורתודוכסיה במאה ה-19. כשהוא בוחן את תחום מחקרו אל מול דרכו שלו, הוא מאמין ש"היהדות המתקדמת היא יותר אמיתית אפילו מהאורתודוכסים. אני רואה את היהדות כמתפתחת והיהדות תמיד השתנתה לפי העידן וצרכי הזמן".

     

    "להלכה יש יותר מקול אחד"

    אלינסון, היום תושב ניו-יורק, גדל בוירג'יניה בבית אורתודוכסי. "לפני שהיינו לומדים", הוא משחזר, "תמיד היינו אומרים שראשית צריך לדעת שכל התורה כולה, בין בכתב בין שבעל פה, ניתנה מהקדוש ברוך הוא עצמו ועל ידי משה רבנו מהר סיני. אי אפשר לשנות אפילו קוץ אחד. לא להקל ולא להחמיר".

     

    כיום לדבריו, הוא אינו יכול להאמין בכך עוד. "למרות שבמקורות מופיע הטיעון שהמסורת לא משתנית בכלל, אנחנו רואים שזה לא ככה. אם מישהו היה מסתכל בהיסטוריה של היהדות, ממש אפשר לראות שהדת משתנית מדור לדור. אנחנו מקבלים את הירושה מהעבר אבל באותו הזמן אנחנו גרים בהווה. להסתכל ביהדות כעניין של 'אסור' ו'מותר' זו לא הדרך שלי. אנחנו לא גרים בעולם של גבולות. מי שמאמין שלהלכה יש רק קול אחד הוא טועה", מסביר אלינסון.

     

    תחת זאת הוא מאמין בהעדפה למורשתו המוסרית של העם היהודי. "אנחנו מאמינים שבן אדם הוא ממש שותף עם האלוהים בתיקון עולם ולכן כל היהדות המתקדמת מדגישה את זה", הוא אומר. את אותו תיקון, יוכל האדם להשיג בבחינה מחודשת ובלתי פוסקת לנוכח כתבי הקודש העומדים לרשותו, תוך התמודדות עם שינויי הזמן.

     

    להשקפתו, "אפילו אם אני טוען שהכול בא מהאלוהים, אינני יכול לוותר על החיוב שיש לי לשאול". את השאלות והתהיות המוסריות העומדות לפניו, מעדיף אלינסון לבחון מנקודת מבט עכשווית ורלוונטית. את ההוכחה להתחדשותה של היהדות הוא מרבה לעגן בכתבי התלמוד, ציטוטים מהמקורות ותקדימים הלכתיים מהעבר.

     

    "זוגיות של הומוסקסואלים? דבר קדוש"

    "אנחנו רואים בתלמוד, כמו למשל בפולחן בפרשת סוטה", הוא מנסה להוכיח את עמדתו, "יש בחינה של רבנים מהתלמוד מהמאה הראשונה לספירה שהשכיחו את זה. הוציאו את זה לגמרי. הם החליטו שזה כבר לא רלוונטי ושמדובר בפולחן שאולי התאים לימים אחרים. אנחנו רואים שההלכה כל הזמן משתנית ואנחנו צריכים לנצל את התקדימים ההלכתיים". זוהי גם גישתו כלפי יחסי אישות בין זוגות הומוסקסואליים. הוא אינו רואה כל מניעה שהם ישרתו כרבנים בתנועה הרפורמית ואף רואה בכך קידוש החיים היהודים. "אם זו הנטייה של הבן אדם, אז מה אני יכול להגיד?", הוא תמה.

     

    "אני אוהב את אשתי ויש לנו חמישה ילדים ואני חושב שהזוגיות שלנו היא דבר קדוש, אבל אני מכיר גם זוגות של הומוסקסואלים ולסביות ולפי דעתי גם הזוגיות שלהם היא דבר קדוש. אני רואה שהם אוהבים זה את זה ואני מאמין שבעיני אלוהים הם באותה רמה רוחנית שאני נמצא בה עם אשתי. יש חיוב דתי להכיר בזוגיות שלהם", הוא פוסק.

     

    אלינסון נפנה להסביר כיצד במקרה זה, הוא מיישב בין הופעת האיסור המפורש בתורה למשכב זכר ובין הדרך בה הוא מאמין שיש לראות את הדברים. להשקפתו, על אף שמדובר בציווי אלוהי בתורה, הוא מתקשה להאמין שאלוהים אכן ציווה כך. "החוק עצמו הוא לא מוסרי. זה אולי חוק תורני, אבל לא אלוהי. אני לא מאמין שאלוהים יכול לצוות על דבר שמקטין כל כך את אנושיותו של האדם. אני לא יכול להאמין בזה, כמו גם שאיני מסכים ליחס המפלה של ההלכה כלפי נשים", הוא טוען בתוקף. את היהדות הוא מעדיף לראות כסיפור ארוך ומתפתח במסגרתו, "לכל דור יש את החיוב לכתוב פרק חדש".  

     

    מי רוצה להיות רב?

    יחד עם אלינסון הגיעה לארץ משלחת של 50 אנשי חבר הנאמנים של ההיברו יניון קולג, ממקומות שונים בארה"ב. בכל שנה הם מתכנסים בסינסנטי, ניו יורק או לוס אנג'לס, מקום מושבם של שלושת הקמפוסים הנוספים, מלבד הקמפוס בירושלים, אליה מגיע חבר הנאמנים פעם בשנתיים. ה"היברו יוניון קולג'" נחשב כבית היוצר לדור המנהיגים הבא של התנועה הרפורמית. אלינסון מציין בגאווה שהשנה לראשונה, מאז הוקם המוסד ב-1875 בניו-יורק, עומדת אישה בשם ברברה פרידמן בראש חבר הנאמנים. 

     

    למרות שהקמפוס הירושלמי הוקם בשנת 63', רק בשנת 82' יוסד בו המסלול להסמכת רבנים. בהשוואה לזרם האורתודוכסי, מספרם של הרבנים הרפורמים בישראל הוא קטן אך גדל בהתמדה. בעשור הראשון הוסמכו חמישה רבנים - כולם גברים. בעשור השני הוסמכו 17 רבנים ומתוכם 4 נשים. בעשור הנוכחי, שכאמור עוד לא הסתיים, כבר הוסמכו 31 רבנים ומתוכם 16 נשים. כיום מכהנים 53 רבנים רפורמים בישראל עם גידול חד של 30% רק בעשור האחרון, מבין הרבנים, 20 הן נשים ו- 19 עולים.

     

    "המטרה: רבנים צברים"

    בשבוע שעבר נפגש אלינסון בניו יורק עם קבוצה של ישראלים הלומדים ב"קולות", בית מדרש פלורליסטי הממוקם תל אביב. "בקבוצה היו 20 אנשים והיו שניים מהם שאמרו לי שעכשיו הם רוצים ללמוד להיות רבנים רפורמים בארץ. אני רואה שיש גידול לתנועה בארץ עכשיו. עובדה שיש ישראלים שלומדים לרבנות", טוען אלינסון.

     

    את המפתח לשגשוג התנועה בישראל רואה אלינסון בהסמכתם לרבנות של ישראלים ילידי הארץ, משימה אותה הוא מגדיר כאחת המשימות החשובות של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל. חשוב לו שרבני התנועה יהיו דווקא 'צברים'. "בלי אנשים ישראלים לא נוכל להצליח כאן בארץ. זה הכוח של התנועה. חשוב שיהיו מורים ורבנים שיוכלו ללמד את היהדות באופן אנושי", הוא מסביר.

     

    "למה שונאים אותנו?"

    את הסיבה לקשיים וליחס העוין בו נתקלים לעיתים אנשי התנועה ליהדות מתקדמת בישראל תולה אלינסון בשורש התרבותי. "התופעה של זרמים ביהדות התחילה בגרמניה ונדדה לארה"ב ובארץ חלק מהבעיה היא שרוב האוכלוסייה כאן לא יודעת בכלל על הזרמים כי רוב האנשים שבאו לישראל הם מעדות המזרח או ממזרח אירופה. בגלל זה הם מתייחסים לרפורמים כאילו שזה משהו זר כאן בארץ. גם אם כן יודעים על התנועות", הוא קובל, "אז בדרך כלל חושבים עליהם כאילו הם גורמי התבוללות". לדעתו התפיסה הזו מוטעית מיסודה. "אני חושב שהרפורמים חשובים למדינת ישראל כי יש יותר מדרך אחת להיות יהודי", הוא מצהיר. "יש אנשים שרוצים התחדשות של הדת ולהאמין שיש ביהדות ערכים רלוונטיים והומניסטיים".

     

    אלינסון מאמין ש"היהדות המתקדמת יכולה לדבר באופן יותר מודרני ואמיתי לנשמה של היהודי הישראלי ולספק את הצורך הזה שיש לבן אדם. אני חושב שזוהי גם הסיבה שאנחנו מצליחים למשוך ישראלים".

     

    הכדור עובר לבג"ץ

    את עיקר התקווה שואב אלינסון מפעילות השטח של חברי התנועה בארץ ופחות מצד הממסד הישראלי. הוא לא רואה את היום שבו יהיה רב רפורמי בישראל וזה גם לא משהו שהוא שואף אליו. "יכול להיות גם שהממשלה תחליט לממן מוסדות רפורמים בארץ כמו שהם ממנים את האורתודוכסים", הוא מגחך לנוכח הרעיון, "אבל גם המשיח יבוא מחר. יכול להיות. אני לא אחכה עד שזה יקרה", הוא מבהיר.

     

    על מנת להשיג תנאים שוויוניים הזהים לאלו שהממסד האורתודוכסי בישראל נהנה מהם, מאמינים בתנועה ליהדות מתקדמת כי הדרך לכך, בהתחשב בנסיבות הפוליטיות, עוברת בבג"ץ. הצלחתם של הרפורמים במאבקים משפטיים בעבר, הביאה את חוגים המתנגדים להם, לטעון כי הרפורמים פועלים על פי "הלכות בג"ץ" ולא לפי ההלכה היהודית.

     

    הטענה הזו מרתיחה את אלינסון. "כשאני שומע טענות כאלו, אני לא יודע מה להגיד", הוא נרעש. "מאשימים אותנו שאנחנו רוצים להשיג את הזכויות החוקיות המגיעות לנו כיהודים בארץ. ברגע שממשלת ישראל לא מקנה לאזרחים שלה את הזכויות שלהם כחוק הם נאלצים לפנות לערכאות משפטיות ועוד רוצים לטעון שזה לא הוגן. אם האורתודוכסים או הממסד הרבני לא היו מוכנים לקבל אף פרוטה מהממשלה, אז אולי הייתי מאמין בזה", הוא מסרב להתרגש מהטענות המופרכות לחלוטין בעיניו. "אפילו השנה פנו 200 אנשים בארץ שרצו גיור רפורמי, הוא מוכיח את טענתו, "לא היה עליהם אף לחץ לבחור בתנועה הרפורמית. הם חיפשו את הפירוש של היהדות בתקופה מודרנית. פירוש שיהיה הומניסטי".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרב הרפורמי דוד אלינסון
    צילום: גיל יוחנן
    גאווה. דבר קדוש
    צילום: נועה רז
    הממסד האורתודוכסי. ניפגש בבג"ץ
    צילום: ישראל נוי-צילום נוי
    מומלצים