דו"ח: בישראל ישנם "איים של עולם שלישי"

מדינה ישראל, חרף הבעיות הביטחוניות שעימן היא מתמודדת, הצליחה תוך 60 שנות קיומה לעמוד באמות המידה הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והמשפטיים מהגבוהות בעולם. ארגון ה-OECD, בו חברות 30 המדינות המפותחות בעולם, אף שוקל לקבל את ישראל לשורותיו.

ואולם שיטוט בשכונות הדרומיות של חולון, בני ברק, יפו, ועכו או ביישובים ערביים רבים, חושף צד אחר, משגשגים העוני, ההזנחה והמפגעים הסביבתיים והבריאותיים, בדומה למצב ששרר במעברות בשנות ה-50. התמונה העגומה הזו, במסגרתה מתקיימים בישראל של שנת 2007 "איים של עולם שלישי", תוצג היום (ג') במסגרת דו"ח (אי) הצדק הסביבתי לחברי השדולה החברתית-סביבתית בכנסת.

שכונת הרכבת בלוד (צילום ארכיון: אביגיל עוזי)

הדו"ח, הרואה אור זו השנה השלישית, הוכן על-ידי הוועדה לצדק סביבתי בארגון "חיים וסביבה" - ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל, ובמסגרתו נבחן המרחב האורבני במדינת ישראל על היבטיו השונים. על-פי הדו"ח, לא מעט ערים ואזורי ספר עירוניים בישראל אינן ראויות למגורי בני אדם ואף מהוות סכנה בטיחותית ובריאותית לתושביהן.

בלתי ראויות למגורים

המפגעים החמורים ביותר קיימים בשכונות הערביות בערים מעורבות, בשכונות בעיר החרדית בני ברק ובעיירות הפיתוח בדרום - שגם בהן מצב התשתיות הבסיסיות ירוד ומסוכן. במקומות אלה ניתן גם כיום, בישראל של 2007, לראות פחונים, מתחמי מגורים משותפים של בני אדם ובעלי חיים, היעדר מדרכות וכבישים, היעדר תשתית ביוב וניקוז, ומחסור בתשתיות לאיסוף פסולת.

מקומות יישוב אלה מנותקים לעיתים מאספקת המים לפרקי זמן של 3-4 ימים בשל אי תשלום חובות. העדר תשתית ביוב מסודרת בכ-70 אחוז מהיישובים הערביים מגבירה מאוד את הסכנה לבריאות הציבור, ובמיוחד למגזרים החלשים שבו - ילדים וקשישים.

דוגמא למקום יישוב שכזה המופיעה בדו"ח היא שכונת ברבור בעכו. שכונה זו מאכלסות בעיקר תושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אין בה מדרכות, כבישים או עמודי תאורה, הביוב זורם והפסולת נערמת ברחוב. השכונה מנותקת מסביבה על-ידי מפעלים ומרוחקת מהעיר אליה היא שייכת. אין בשכונה גנים ציבוריים והתושבים - ובמיוחד הילדים - מסתכנים בקרבה גדולה לכבישים ראשיים. "מתחים של קשיי קיום כלכלי, העדר תעסוקה ונגישות תחבורתית, והיחשפות למטרדים בעלי סיכון בריאותי - יוצרים סביבת מגורים שאינה בטוחה ומאופיינת באפליה מרחבית", נכתב בדו"ח.

הצפות בשכונת הארגזים בתל אביב (צילום: שי רוזנצווייג)

היבט נוסף של המרחב הציבורי שנבחן עסק בהבדל בין שכונות מגורים דרומיות לצפוניות במספר ערים. בתל אביב-יפו למשל, מתקיים יחס של כ-15 מ"ר של שטח ירוק לתושב בצפון, לעומת 0 עד 4 מ"ר של שטח ירוק לתושב בדרום. בנוסף, בדרום תל אביב וביפו יש אזורים שבהם רמות הרעש גבוהות במיוחד - עד 50 אחוז יותר מהמותר בחוק. בשכונות בבני ברק או שכונות ערביות בערים כמו רמלה ולוד נמצאים מפעלים מזהמים, מוסכים ומשחטות רכב בסמיכות לבתי מגורים.

הציבור לא שותף בהליכי התיכנון

תחום נוסף אותו סוקר הדו"ח עוסק בהליכי תכנון במרחב העירוני ובשיתוף הציבור בהם. במישור זה עולה כי "בישראל האוכלוסייה כמעט ואינה לוקחת חלק מהותי בהליכי התכנון", בניגוד למקובל במדינות אירופה, בהן שיתוף הציבור בהליכי התכנון נחשב לחלק בלתי נפרד מן התהליך. לדברי המחברים, למרות שחובת שיתוף הציבור בהליכי תכנון מעוגנת להלכה בהחלטת הממשלה בישראל ואף בהנחיות לתכניות במשרדי ממשלה - הרי שבפועל אין הדבר מתבצע.

כך למשל בתכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב, תוכנית הכוללת את פיתוחו של שטח המהווה למעלה ממחצית שטח המדינה. "מכיוון שתכנית זו הוגדרה כ'תכנית אסטרטגית', היא עקפה את הליך שיתוף הציבור והכנתה הופקדה בידי עמותה פרטית", נכתב בדו"ח. במילים אחרות, תוכנית זו עברה תהליך של "הפרטת תכנון", כך שאינה מחויבת בשיתוף הציבור.

העולם נוהר העירה 

לצד הסקירות על מצב הערים ואזורי הספר בישראל, צירפו מחברי הדו"ח גם נתונים ותחזיות לא קלות לעיכול. מהנתונים עולה כי כשלושה מבין שש מיליארד תושבי העולם חיים כיום בערים - כשליש בשכונות עוני. בכל שבוע מתווספים כמיליון בני-אדם לקהילות עירוניות ברחבי העולם וכי עד אמצע המאה הנוכחית יגורו שלושה רבעים מתושבי כדור הארץ, וכמחצית מאוכלוסיית מדינות העולם השלישי, בערים גדולות.

על פי הדו"ח, עיתוי היציאה שלו "יירשם בתולדות ההיסטוריה האנושית כתאריך בו עלה לראשונה מספר האנשים החיים בערים על אלה החיים באזורים כפריים". בתחזיות המתגבשות לשני העשורים הבאים מעריכים כי אוכלוסיית העולם תעמוד על כ-8 מיליארד בני אדם, מהם כחמישה מיליארד בערים. ההערכות הן כי ערי העולם יידרשו להשקיע בעתיד סכומי עתק בשדרוג תשתיות מים, תחבורה וחשמל מיושנות - בסכום הנאמד בכ-40 מיליארד דולר. המלצתם של מחברי הדו"ח לממשלה היא לאמץ מדיניות לצמצום הפערים שלא תתמקד רק במישור החינוכי, אלא תספק מענה רחב יותר - גם בתחום התשתיות, הבטיחות, הסביבה והחברה.

חברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ומיכאל מלכיאור (עבודה), יושבי ראש עמיתים של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, אומרים כי הדו"ח מוכיח שוב שאי אפשר לנתק את ההקשרים החברתיים של נושאי הסביבה. "כולנו נפגעים מההרס הסביבתי, אבל יש כאלה שנפגעים הרבה יותר. בחצר האחורית של ישראל - בפריפריה, בשכונות, בעיירות ובישובים הערבים - ההזנחה וההפקרות הסביבתיות מגיעים לממדים שערורייתיים. החורבן הסביבתי אינו גזרה משמיים. הוא לא תוצאה של טעות מקרית. מאחוריו עומדת מדיינות בעייתית וכניעה לאינטרסים צרים.

"מאחורי האיומים הסביבתיים נמצאת מדיניות שממקמת את ההגנה על הבריאות והסביבה בתחתית סדר העדיפויות. כדי להתמודד עם הבעיות הקיימות, לא מספקים דיבורים ירוקים אופנתיים, נדרש שינוי סדר העדיפויות הלאומי בהתמודדות תקיפה עם האינטרסים הכלכליים רבי העוצמה של המזהמים הגדולים", תגובת הח"כים חנין ומלכיאור.