שעתם הקשה של הליטאים

הכישלון הצורב בביתר-עילית סימן את אחת מנקודות השפל הקשות של הציבור הליטאי, והוא הצטרף לשורה ארוכה של אירועים המחלישים כוחו של הפלג האליטיסטי מבפנים. לאורך השנים, נחשב הפלג הליטאי, בעיקר בזכות כוח ההנהגה הרבני שלו כ"שולט בכיפה".

הצבת אידיאל לימוד התורה במרכז, הפך את מנהיגי הדור הליטאים, מה"סטייפלר", הרבי מבריסק, ועד ל"חזון איש" והרב שך, לעמוד האש ההולך לפני המחנה. אך כיום יש רבים בציבור החווים משבר מנהיגות המערער תפיסה זו, בעיקר בזכות המסר המבולבל והמסוכסך שמשדרת חצרו של מנהיג הפלג הליטאי כיום, הרב יוסף שלום אלישיב. "נוצר הרושם שיש שני קרונות בבית של הרב אלישיב", מתאר י', פעיל בדגל-התורה את התחושות הקשות.

ספינת הדגל טובעת? ישיבת פוניבז'

לפני מועד הבחירות בביתר-עילית יצאה מאת הרב אלישיב ההוראה לתמוך במועמד הליטאי, יצחק פינדרוס. בסופו של דבר, נוצח פינדרוס בהפרש של 19%, מה שהביא בכירים בדגל-התורה 'לסגור חשבון' עם אנשי החצר של הרב אלישיב.

"השתלטו לנו על התנועה נהגים שפועלים מתוך נגיעות ואינטרסים אישיים; הנתונים שהציגו אנשי חצר הרב אלישיב היו פשוט שקריים ומנותקים מהמציאות; אנשי החצר השתמשו ברב אלישיב לצרכיהם; מישהו חייב לעשות לזה סוף; הנזק שהם גרמו לרב אלישיב הוא בלתי הפיך, ומי שעשה זאת חייב לתת את הדין", אלה היו רק חלק מהציטוטים שהביא כתב הפורום 'בחדרי חרדים', שמואל רבי ביום שלאחר התבוסה הצורבת.

הבכירים שרואיינו, עשו זאת בעילום שם כמובן. כל הבקיא בהלכות חצרות רבנים יודע שלא כדאי להסתבך עם המושכים בחוטים. בפורום החרדי היו הרבה ששמחו לאידם של הליטאים בשעתם הקשה והיו גם שדרשו להביא לשינוי המצב הבלתי נסבל אליו הידרדר הציבור הליטאי. מילים קשות לא נחסכו מכל הנהגים, הנכדים, ושאר העסקנים שהביאו להיחלשות מוקד הכוח המרכזי של התנועה ש"יסודותיה בהררי הקודש", כפי שאוהבים הליטאים להעיד על עצמם.

דוד התחנן: "הצילו את כבוד התורה - סלקו את אותם פושעים גיחזיים מחצר הקודש. אנא אנא". הגולש "פלוני" טען: "זו המציאות. היום מרן הרב אלישיב מולעט בשקרים. וכמו שנאמר - סבוני כדבורים. וכולנו תקווה שיתקיים המשך הפסוק - דעכו כאש קוצים". הטוקבקיסט "לא מאמין" תהה מה יהיה על דעת התורה של הרב אלישיב. הגולש "שלום" קרא: "איפה הבושה שלכם??? איפה קידוש ד´???". 

הטוקבקיסט "פרענק" לא הסתיר את שמחתו לאיד על גבול המשטמה והטיח בליטאים: "קניתם את האכזבה הזו ביושר,רבותיי! אתם לא סופרים אף אחד. יש לכם מונופול על "דעת תורה". הקרדיט שלכם בציבור הולך ואוזל וטוב שכך. הנה דווקא הקבוצות שאתם כה אוהבים לזלזל בהן, ספרדים, ברסלבים, בעלי תשובה, הפילו את המועמד שלכם, שהיה דווקא ראש עיר מוצלח! מרוב כעס עליכם הייתי מצביע מרצ בביתר עילית! העיקר למחוק לכם את החיוך מהפנים".

חוק הנישואים האזרחיים והתרגיל לרב אלישיב

הסדקים המתבקעים סביב הבית שבסמטת חנן 10, בו מתגורר הגאון ההלכתי בעל מבט הנץ, לא נעלמים מעיניהם של שחקנים חזקים אחרים בזירת הפוליטיקה הדתית. דוגמא בולטת לשינוי המגמה במאזן הכוחות הפוליטי ניתן היה לראות בפרשת "חוק הנישואים האזרחיים".

על אף היותם תמיד הפלג הקטן ביותר, על פי הקודים המקובלים, לא ניתן היה לחולל מהלכים ציבוריים משמעותיים ללא "המכה בפטיש", ללא חתימת ידו של מנהיג הדור הליטאי. כיום, יש המעיזים לחפש דרכים עוקפות. כשביקש הרב הראשי לישראל, הרב שלמה משה עמאר, למצוא פתרון לבעיית הנישואים של מחוסרי הדת בישראל, הוא כנראה העריך שתגובתו של הרב אלישיב להצעת הפשרה שהציע, תנוע בין התנגדות גורפת לפסילה על הסף. כך, בעצה משותפת עם פטרונו הרוחני, הרב עובדיה יוסף הוא "סגר עניינים" עם שר המשפטים, דניאל פרידמן, מבלי לערב את הרב אלישיב בסוגיה הקריטית.

ההודעה שפתחה את מהדורות החדשות היכתה את חצר הרב אלישיב בתדהמה. הלחצים לא אחרו להגיע והרב עמאר נאלץ בסופו של דבר "לרדת מהעץ". האומנם? ואולי מדובר היה בתרגיל מבריק. ברגע שהרעיון קיבל את פרסומו בתודעה הציבורית, ועוד בתמיכתו של הרב הראשי, כבר אין כוח בעולם שימנע ממנו להתממש בעתיד. ל-ynet נודע, שבינתיים הדיונים בדבר גיבוש החוק לא פסקו. אנשי הרבנות הראשית ומשרד המשפטים ממשיכים לנהל מגעים ביניהם בנושא, הרחק מאור זרקורי התקשורת, עד שיבשיל הרגע לנסות ולקדמו שוב בעתיד.

הקרבות עם ש"ס

המסרים הללו, נקלטים היטב גם במסדרונות הכנסת. על רקע המאבק הנוכחי על רקע התקציב, פורסמה ב"יתד נאמן" קריקטורה שהבעירה את חמתם של אנשי ש"ס. יו"ר הסיעה, יעקב מרגי טען כי מדובר בקריקטורה גזענית לא חשש להכריז על החרמת "שונאי הספרדים" בכינוס הלובי הדתי בכנסת. בשנת 84', הוקמה ש"ס רבות בזכות תמיכתו של מנהיג הפלג הליטאי דאז, הרב שך. אולם בעבר ש"ס התקשתה לגבש את עצמאותה לנוכח ההנהגה הליטאית. כיום, כשהיא נמצאת בקואליציה ונהנית מהנהגה רבנית חזקה, מרגישים בש"ס שהחוב שולם ותמונת המצב השתנתה. "לדעתי נמאס לציבור הספרדי מרגש ההתנשאות הליטאי", אומר גורם פוליטי בש"ס. "זה תהליך של עצמאות. במקום להפנות את הלחי השנייה, בש"ס יפנו אצבע מאשימה וישיבו מלחמה נגד התלהמות או ניסיון לכפות דעתם בכוח. מגמת ההיחלשות תמשיך כל עוד הליטאים לא יבינו שלספרדים יש מנהיג".

"גם לספרדים יש מנהיג". הקרב בביתר עילית (צילום: גיל יוחנן)

שבט עטו של הביטאון המפלגתי, "יתד נאמן" לא מוצלף רק בגורמים מחוץ למחנה, אלא גם בשחקנים מרכזיים מבית. לפני שפנו הח"כים של דגל-התורה לקדם את "חוק החינוך החרדי", שמשמעותו הכללת תקצוב הישיבות הקטנות בחוק החינוך הממלכתי, הם פנו לקבל את תמיכתו של הרב אלישיב. לדבריהם, הם קיבלו את תמיכתו הגורפת של הרב לנוסח הצעת החוק. לא עברו ימים רבים ועדת הרבנים לענייני חינוך הפועלת בנשיאותו של הרב אלישיב, פרסמה הודעה רשמית ב'יתד נאמן' השוללת בנחרצות את החוק עליו חתמו כל ששת חברי סיעת יהדות-התורה.

ועדת הרבנים טענה כי מדובר בחוק חילוני אשר עלול לפגוע במעמדן העצמאי והבלתי תלוי של הישיבות. "זהו דבר שגדולי ישראל עמדו עליו בכל תוקף מאז תחילת היישוב פה בארץ ישראל", נכתב. ח"כ אברהם רביץ לא שעה לקבל את הדין. באוזניו של העיתונאי יעקב ריבלין מעיתון "בקהילה" הוא הצהיר כי "חוק החינוך החרדי הוא חוק מצוין". תגובתו הארסית של 'יתד נאמן' לא איחרה לבוא. במאמר שפרסם העיתון הוזהרו וננזפו כל אלו המסרבים לקבל את דין ועדת הרבנים. "הם פשוט אינם שייכים למחנה מאמני התורה", נכתב, "ובהמשך הליכתם בדרכם 'העצמאית' הם מנתקים עצמם משולחיהם".

אחד מסימני השבר בציבור הליטאי מתגלע סביב עמדותיו של הביטאון המפלגתי, 'יתד נאמן'. רבים מראשי הציבור בבני ברק חשים כי העיתון שאמור לתת במה לכלל מנהיגי הציבור ורבניו, נוקט צד אחד לטובת הגזרה הירושלמית בלבד. "יתד-נאמן, שאמור לייצג את כולם נמצא בידיים של הסקטור הירושלמי והם משתמשים בו ככלי לאיומים, סחטנות והכפשות. 'יתד' לא יחליט מי גדולי ישראל שלנו ויקפח ציבור שלם", אומר אברך בני-ברקי על רקע הקמתו של עיתון חדש ומתחרה לשופר הרשמי של התנועה, אשר זכה לשם - "המקור".

פוניבז': "השונאים" נגד "המחבלים"

כל זאת קורה על רקע המתרחש בספינת הדגל הליטאית, היא ישיבת פוניבז' המפורסמת, המיטלטלת בשנים האחרונות על פני מים סוערים. מאז נפטר הרב שך, אשר שימש כראש הישיבה במשך 25 שנים, מתנהל בפוניבז' קרב ירושה עז על הנהגת הישיבה הקורע את המחנה כולו מבפנים. מצד אחד טוען לכתר ההנהגה הרב אליעזר כהנמן, נשיא הישיבה הקודם, הרב אברהם כהנמן, אשר בשל גילו המתקדם כבר אינו לוקח חלק פעיל בהנהגת הישיבה. התלמידים התומכים בו מכנים עצמם "השונאים" (במלעיל).

מנגד ניצבים "המחבלים" (גם כן במלעיל) התומכים ברב שמואל מרקוביץ' שהוא חתנו של הרב כהנמן האב, דרישתו מסתמכת מתוקף נישואיו לבתו. המלחמה בין שני המחנות מתנהלת בתוככי הישיבה כבר זמן רב ובין השאר כללה עד היום - השמצות הדדיות, החלפת מהלומות, פיצוץ בלוני גז בזמן שיעורים שנמסרו בישיבה ופניה לערכאות.

התמיכה בשני הניצים מתבצעת על פי חלוקה גיאוגרפית. גדולי הרבנים הירושלמים, הרב אלישיב והרב שמואל אוייערבך תומכים ברב מרקוביץ'. הרבנים מבני ברק - הרב ניסים קרליץ, הרב מיכל יהודה לפקוביץ', הרב חיים קנייבסקי והרב אהרון לייב שטיינמן, מעניקים את תמיכתם לרב כהנמן.  

הרבנים פוברסקי ואדלשטיין. רגעים של אחדות בפוניבז'

לפני כשבועיים, המלחמה בין "המחבלים" לבין ו"השונאים", הגיעה לשפל המדרגה כאשר על ראש הישיבה, הרב גרשון אדלשטיין, נאמנו של הרב כהנמן, הושלכו שישה גביעי לבן על ידי "המחבלים". "הלבינו את פניו, תרתי משמע", היה מי שאמר על התקרית המצערת. האירוע זיעזע את ראשי הציבור וביוזמתו של הרב לפקוביץ' הוחלט על קיום עצרת בישיבה בהשתתפות תלמידים, ראשי ישיבות ורבנים במחאה על הפגיעה בכבוד התורה.

ביום העצרת, ההיכל המרכזי שבישיבת פוניבז' היה מלא מפה לפה. בחוץ הוצבו מסכים לטובת אלו שלא הצליחו להיכנס. ישיבות בבני ברק ביטלו את סדר לימודי הגמרא כדי לאפשר לתלמידיהם להשתתף בעצרת שנפתחה באמירת פרקי תהילים. איש מבני שני המחנות לא נעדר מהמעמד. "המבזה תלמיד חכם אין לו חלק בעולם הבא ואין רפואה למכתו, ונקרא כמבזה את השכינה ואת דבר ה'. האנשים שפוגעים ברבנים, יצטרכו לבסוף להוסיף איברים לבניהם", הוכיח הרב לפקוביץ' בדבריו. הרב קרליץ הקריא בעצרת את מכתבו של הרב שטיינמן, שותפו להנהגה של הרב אלישיב, אשר צירף את מחאתו כנגד הפגיעה בכבוד התורה.

ההחרמה בעיתונות - והפילוג

לרוב, אירועים מרכזיים כדוגמת העצרת בפוניבז' זוכים לסיקור רחב מעל דפי העיתונות הרשמית של התנועה. לתדהמת מארגני העצרת, לא הופיעה ביום למחרת, ולו באזכור קל, אף מילה על ליל אמש מעל דפיו של 'יתד-נאמן'. היה זה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת הפעילים בבני ברק.

"הציבור מרגיש שיש משבר עמוק בציבור הליטאי. יש פה גדולי ישראל שיש להם אלפי תלמידים ואי אפשר להחרים אותם ולא לשמוע את דעתם! הרחוב והעם מרגיש ונושם את המנהיגים שלו וזה משהו שלא יוכתב לנו על ידי עיתון שיחליט שאנחנו לא קיימים", הצהיר מנחם (שם בדוי), אחד ממארגני העצרת ל-ynet. תגובת הנגד לא אחרה לבוא ואת העיתון "המקור" הספיקו כבר להפיץ פעם אחת. בינתיים, באופן מחתרתי בלבד.

העומדים מאחורי הפצתו של "המקור", מבקשים להדגיש בדבריהם כי כל פעילותם היא כדי "לעשות רצון יראיו" ואינה מכוונת חלילה לפגוע ברב זה או אחר. את הדברים מנסה אחד מהם להסביר: "בין הרבנים יש כבוד גדול וכולם תלמידים חכמים. הם באמת מעריכים אחד השני ותמיד היו חילוקי דעות. הבעיה היא העסקנים שמפלגים את הציבור. הם לא מוכנים להכיר שיש גם מנהיגים אחרים. זה לא צריך להיות ככה. הציבור רוצה שכל גדולי ישראל ישבו ביחד ויחליטו כמו שתמיד היה. שהדעה של כולם תישמע".