נתיב לעינויי הנצח

קנטו שלישי

דַּרְכִּי עוֹבֵר נָּתִיב אֶל מִשְׁכְּנוֹת הַסֵּבֶל,

דַּרְכִּי עוֹבֵר נָּתִיב אֶל עִנּוּיֵי הַנֶּצַח,

דַּרְכִּי עוֹבֵר נָּתִיב אֶל אֲרוּרֵי הַחֶלֶד.

כִּי אָנֹכִי נִבְרֵאתִי בְּחֶסֶד הָאֱלֹהַּ,

חָכְמַת הָעֶלְיוֹנִים וְאַהֲבָה מִקֶּדֶם.

דָּבָר לֹא נִתְחוֹלֵל. אֲנִי קַיָּם לָעַד,

הַבָּא בְּשַׁעֲרִי – מִן הַתִּקְוָה חֲדַל נָא!

רָאִיתִי עַל מַשְׁקוֹף הַשַּׁעַר, וָאֹמַר:

"מוֹרִי, דְּבָרִים סְתוּמִים, שֶׁלֹּא אָבִין, הֵם אֵלֶּה."

"כָּאן מְצֻוֶּה אַתָּה לַחְדֹּל מִלְּבָטֶיךָ.

כָּאן מֹרֶךְ לֵב וּפַחַד דִּינָם לָעַד לִגְוֹעַ.

תִּרְאֶה בּוֹ הֲמוֹנֵי אָדָם מֻכֵּי חַטָּאת,

מִי שֶׁנִּטְּלוּ מֵהֶם כָּלִיל חָכְמָה וְדַעַת."

חִיֵּךְ אֵלַי, חִזֵּק רוּחִי וְהוֹלִיכַנִי

אֶל מִסְתְּרֵי דְּבָרִים הָעֲלוּמִים מֵעַיִן.

בְּאֹפֶל נֶצַח לֵיל לְלֹא כּוֹכְבֵי רָקִיעַ,

הִקְשַׁבְתִּי, וְדִמְעָה נָגֹלָּה עַל הַלֶּחִי.

קוֹלוֹת שֶׁל תַּעֲנִית, מִלּוֹת כְּאֵב וְסֵבֶל,

יָדַיִם מַצְלִיפוֹת, צְוָחוֹת עַד לֵב שָׁמַיִם,

בְּעַד אֲוִיר הַנֶּצַח הַמְרַקֵּד שִׁכּוֹר,

כְּמוֹ חוֹל הֶחָג סָבִיב סְחוֹר סְחוֹר בִּמְעַרְבֹּלֶת. 

"הוֹ, מַה הוּא זֶה, מוֹרִי, אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹמֵעַ,

מִי אֵלֶּה הַכְּנוּעִים לְפֻרְעָנוּת וְסֵבֶל?"

דַּרְכָּן יָגוֹן וְסֵבֶל, עַל כִּי בָּחֲרוּ לִחְיוֹת

חַיִּים לְלֹא חֶרְפָּה אַךְ גַּם בְּלִי קֹרֶט שֶׁבַח.

מוּגֵי הַלֵּב אֲשֶׁר בָּגְדוּ בָּאֵל, עִם זֹאת

בּוֹ לֹא מָרְדוּ וְרַק הִתְבּוֹנְנוּ שְׁוֵי נֶפֶשׁ.

גֵּרְשׁוּ אוֹתָם אַךְ לֹא קִבֵּל אוֹתָם הַתֹּפֶת

אֲפִלּוּ הָרָשָׁע בָּהֶם לֹא יִשְׁתַּבֵּחַ."

כּוֹפָה עַל הַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ בֶּכִי רָם?"

"זֹאת בְּמִלִּים סְפוּרוֹת אֹמַר לְךָ," הֵשִׁיב לִי,

וְחַיֵּיהֶם סוּמִים וְכֹה שְׁפָלִים עַד כִּי

מִמְּנַת חֶלְקוֹ שֶׁל הַזּוּלָת חוֹמְדִים הֵם.

הַחֶסֶד וְהַצֶּדֶק דּוֹחִים אוֹתָם בְּלַעַג.

בַּל נְדַבֵּר בָּהֶם, נֵלֵךְ מִכָּאן וְהָלְאָה."

הַנָּע בְּרֹב מְהִירוּת עַד כִּי כָּל נִסָּיוֹן

לְהָפִיג מְרוּצָתוֹ הָיָה נִכְשָׁל לָבֶטַח.

קָשֶׁה לְהַאֲמִין כִּי עָלָה בְּיַד הַמָּוֶת

לַהֲפֹךְ צִבּוּר כֹּה רַב לִנְשָׁמוֹת בַּתֹּפֶת.

אֲזַי צִלּוֹ רָאִיתִי, רוּחוֹ שֶׁל מוּג הַלֵּב,

אֶת כֶּשֶׁל הַסֵּרוּב הוֹרִיד זֶה עַל רֹאשֵׁנוּ.

כִּי הֶהָמוֹן הַזֶּה הוּא חֶבֶר פַּחְדָנִים

שְׂנוּאֵי אֵל בַּמָּרוֹם וְהַשָּׂטָן גַּם יַחַד.

פָּסְעוּ גְּלוּיֵי עֶרְיָה. צְרָעוֹת וְיַתּוּשִׁים

חָגִים סְבִיבָם עוֹקְצִים בִּבְשָׂרָם בְּלִי הֶרֶף.

וְנִתְעַרְבֵּב בְּדֶמַע, זוֹלֵג לְרַגְלֵיהֶם,

רִמָּה וְתוֹלֵעָה מְתֹעָבוֹת בְּלָעוּהוּ.

הָמוֹן גָּדוֹל צוֹבֶה לִגְדוֹת נָהָר רָחָב.

לְמַרְאֵיהֶם אָמַרְתִּי: "אֱמֹר לִי וְאֵדַע זֹאת,

אֲשֶׁר דּוֹחֵק בָּהֶם לַחְצוֹת אֶת הַנָּהָר,

כְּפִי שֶׁזֹּאת אֶרְאֶה בְּאוֹר מְתַעְתֵּעַ?"

לְעֵת נָבוֹא לִגְדוֹת נְהַר הָאָכֶרוֹן

וּמוּל קַדְרוּת חוֹפָיו נַעֲמֹד, נִתֵּן עֵינֵינוּ."

חוֹשֵׁשׁ כִּי בִּדְבָרַי עָלַבְתִּי בּוֹ, שָׁתַקְתִּי,

עַד שֶׁיַּחְדָּו הִגַּעְנוּ אֶל אָכֶרוֹן הַנַּחַל.

וּשְׂעָרוֹ שֵׂיבָה מֵרֹב שָׁנִים, צוֹעֵק:

"הוֹ, נְשָׁמוֹת סוֹטוֹת, אֲבוֹי לִידוּעֵי צַעַר.

הִנֵּה אֶקַּח אֶתְכֶם מִכָּאן אֶל חוֹף מִנֶּגֶד

אֶל כְּפוֹר וְלֶהָבוֹת, אֶל אֲפֵלַת הַנֶּצַח.

שְׁמֹר נַפְשְׁךָ מֵהֶם כִּי אֵלּוּ אַךְ גְּוִיּוֹת."

אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאָה הָאִישׁ שֶׁלֹּא רָחַקְתִּי,

לֹא זוֹ תָּבִיא אוֹתְךָ אֶל חוֹף הַמִּבְטָחִים.

סְפִינָה קַלָּה יוֹתֵר תָּשִׁיט אוֹתְךָ לַיַּעַד."

"הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה רְצוֹן שָׁמַיִם בּוֹ,

וְאַל תּוֹסִיף לִשְׁאֹל, הֲלֹא חֶפְצוֹ פְּקֻדָּה הוּא."

שֶׁל כַּרוֹן, הַמְנַוֵּט בְּאֹפֶל הַנָּהָר,

עֵינָיו מְצֹעָפוֹת בְּמַעְגְּלֵי שַׁלְהֶבֶת.

לְעֵת שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר כַּרוֹן הָאַכְזָרִי

חָרְקוּ בְּשִׁנֵּיהֶם, חָוְרוּ פְּנֵיהֶם מִזַּעַם.

חִלְּלוּ אֶת שֵׁם הָאֵל, חֵרְפוּ אֲבוֹתֵיהֶם,

אֶת גֶּזַע הָאָדָם, גִּדְּפוּ אֶת הַמָּקוֹם

בּוֹ נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם וּבוֹ יָצְאוּ מֵרֶחֶם.

בּוֹכֶה בְּקוֹל לִגְדוֹת הַנַּחַל הַמְצַפֶּה

לְמִי שֶׁאֵין עָלָיו מוֹרָא הָאֵל מִמַּעַל.

אוֹתֵת לָהֶם לָבוֹא, לַעֲלוֹת אֶל הַסִּפּוּן,

בְּמָשׁוֹטוֹ מַכֶּה כָּל צֵל מִתְמַהְמֵהַּ.

תְּחִלָּה אֶחָד, שֵׁנִי, וְהָלְאָה עַד אֲשֶׁר

רוֹאֶה הַבַּד כֵּיצַד נָשְׁרָה כְּסוּתוֹ לָאָרֶץ,

אֶחָד אֶחָד מֵחוֹף, וְלַסִּירָה צוֹנֵחַ,

כְּמוֹ בַּז אֶל כַּף צַיָּד הַשָּׁב כִּכְלוֹת הַטֶּרֶף.

עוֹד אֵלּוּ לֹא עָלוּ אֶל הַגָּדָה מִנֶּגֶד

וּכְבָר הָמוֹן נוֹסָף נִקְהָל לְחוֹף הַנַּחַל.

אֲשֶׁר מָצְאוּ מוֹתָם מִיַּד אֵל נְקָמוֹת

נֶאֱסָפִים לְכָאן מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ,

כִּי צֶדֶק אֱלֹהִי מֵאִיץ בָּהֶם. הִנֵּה

כָּךְ יֵצֶר רַב תְּשׁוּקָה נוֹלָד מֵחִיל וּפַחַד.

עַל כֵּן כַּרוֹן הִתְרָה בְּךָ שֶׁלֹּא לָלֶכֶת,

אֶת פֵּשֶׁר אֲמָרָיו עַתָּה תָּבִין לָבֶטַח."

בְּכֹחַ רַב וְאוֹן סִפֵּי מִישׁוֹר הָאֹפֶל

וְזִכְרוֹנוֹת אֵימִים ביתר שאת שְׁטָפוּנִי.

וְדָם זוֹהֵר שָׁנִי נִתַּז בִּמְעַרְבֹּלֶת,

הַבֹּהַק וְהָאוֹר עַד כְּלוֹת חוּשַׁי הִדְבִּירוּ.

כִּנְפֹל מֻכֵּה שֵׁנָה, צָנַחְתִּי עַל הָאָרֶץ.