המתת חסד אקטיבית מביאה לשוויץ "תיירות מוות"

שני הגברים, בני 50 ו־‭,65‬ הגיעו מערים סמוכות לגבול עם שווייץ ובחרו להתאבד בחניון בעיירה מאור, מזרחית לציריך. המתת חסד אקטיבית אסורה בשווייץ, אבל החוק השווייצרי מאפשר לחולה סופני המעוניין בכך לקבל רעל, אותו הוא יכול ליטול מרצונו החופשי. "‬דיגניטאס‭,"‬ כמו חברות נוספות הפועלות בתחום בשווייץ, מסייעת למעוניינים בכך למות על־ידי רופאים המגישים להם כוס שתייה ובה 15 גרם של הרעל נטריום־פנטוברביטל. חומר ההרדמה מתמוסס במים והחולים צריכים לקחת את הכוס לידיהם בעצמם ולשתות ממנה, כשהם צלולים ומודעים למעשיהם.

ברונו סאוטר, ראש העיירה בת ‭9,000‬ התושבים מאור, כינה את מקרי המוות ברכבים "מעוררי רחמים וחסרי טעם‭."‬ זו לא הפעם הראשונה שסאוטר נתקל במלאכי המוות של דיגניטאס, המלווים את לקוחותיהם אל המוות. מייסד דיגניטאס, לודוויג מינלי ‭,(75)‬ מתגורר בעיירה וכבר התיר בעבר לאישה גרמניה למות ברכבה בחניה שמול ביתו‭" .‬דיגניטאס הלכו הפעם רחוק מדי", זועקים מחוקקים רבים במדינת האלפים, ומארגנים כעת קמפיינים נגד התופעה אותה הם מכנים "תיירות המוות‭."‬ מנגד, מאות אזרחים מכל העולם, חולים סופניים שנרשמו למועדון החברים של ארגון דיגניטיס, מגיעים לשווייץ כדי לנצל את החוק הליברלי ולמות.

מתים במורד המדרגות

דיגניטאס, מצדו, נמצא במנוסה. הסיוע להתאבדות באמצע החניון הוא שיאה של אודיסיאה ארוכה שהחלה בחודש יולי שעבר, אחרי שהארגון איבד את דירת המוות הקבועה שלו בציריך שבה השתמש במשך שנים כדי ללוות את החולים אל מותם המיוחל.

תושבי השכונה, שבמשך זמן רב לא היו מודעים למתחולל בדירה, החלו למחות ולהפגין, ואף פנו לבתי המשפט בדרישה להוציא צווי הרחקה לחברה, ששכרה את הדירה בלב שכונות המגורים והחלה לבצע בה את ההמתות. רוב תושבי שווייץ, אגב, תומכים בחוק הליברלי, שמתיר לחולים למות גם בדירותיהם הפרטיות, אבל רק חמישה אחוז מלקוחות הארגון הם שוויצרים. שאר הלקוחות - מאות אזרחים זרים מכל העולם, כולל מישראל - זרמו לשכונה עד היום מיוזמתם ויצאו מדירת המוות כעבור מספר דקות, שעות ולפעמים ימים בארון מתים.

התגברות תופעת "תיירי המוות" גרמה לגל הפגנות שהחלו להתקיים מול הכניסה לדירה, כשהתושבים הזועמים, שמאסו במראה הביזארי של אנשים חולים שנכנסים לדירה מולם, חסמו את הכניסה והתעמתו עם אנשי דיגניטאס. הדירה נחסמה על־ידי מפגינים בעוד הלקוחות - חולים סופניים - ממתינים בחוץ.

בלחץ התושבים הורה בית המשפט לארגון לפנות את הדירה ולמצוא מקום אחר, מבודד יותר. מאז נודד הארגון כמו קרקס מקאברי בין שכונותיה השונות של ציריך והסביבה, מדירה לדירה, ואחרי עוד גירושים מצד תושבים זועמים, הגיעו אנשיו לאחרונה לאזורי התעשייה ולמחסנים ריקים. אחרי שהספיקו ללוות עוד כמה חולים אל מותם בטרם נעצרו על־ידי צווים מיוחדים שהוציאה העירייה אף מצאו פתרון זמני ועברו לבתי מלון יוקרתיים בלב הערים.

התושבים, מצדם, מצליחים להיפטר מהארגון בצווים משפטיים הנסמכים על העובדה שהחוק מחייב מגורים בדירות שכורות ואינו מתיר שימוש בהן למטרות אחרות. המתים אינם באים לדירות כדי להתגורר בהן, קבע בית המשפט, הם באים

 כדי לקבל שירות כלקוחות, וזה אסור. בזו אחר זו החלו עיריות שווייץ להפעיל את התקנה ואסרו על אנשי הארגון להשתמש בדירות שבתחומיהן כדירות מוות.

גם בתי המלון היוקרתיים היו המומים כשגילו זרם של ארונות מתים במורד חדרי המדרגות שלהם. מנהלי בתי המלון, מסתבר, לא עודכנו על־ידי הארגון.

"אנחנו מגנים את הניצול לרעה הזה באופן חריף ביותר‭,"‬ אמרה נורה פהר, דוברת איגוד בתי המלון של שווייץ. "הבעיה היא הרי לא המוות עצמו. הבעיה היא הצורה והדרך שהם עושים זאת - כשהם למשל מובילים ארון מתים ועוברים איתו באמצע הגינה בשכונת המגורים וחולפים על פני משפחות שלמות‭,"‬ הסביר בשבוע שעבר ג'ון רוסטרהולץ, נשיא איגוד בתי המלון של המדינה, לעיתון הגרמני "די וולט‭."‬ מנהיג דיגניטאס, לודוויג מינלי, הסביר מצדו כי הבטיח להשתמש בכל בית מלון להמתת חסד אחת בלבד.

החניון שדיגניטאס פועלים בו כעת הוא מיקום בטוח מבחינתם. שם החוק עדיין לא מצא פתרון לבעיה. בראיון לעיתון השוויצרי "נויה צורכר צייטונג" מסביר מינלי כי הסיבה שארגונו עבר לעבוד בחניון היא הקושי למצוא דירות פנויות, וגם רצונם של הלקוחות ברחבי העולם. "אנחנו יכולים להציע להם לשכור חדר בבית המלון או למות ברכב פרטי או בוואן‭,"‬ הוא אומר אבל בתי המלון, כזכור, כבר לא בתמונה.

ייסורים? איפה?

בשבועות האחרונים לא יורד הארגון מהכותרות בשווייץ, ושתי ההמתות האחרונות בחניון מבטיחות להשאירו שם עוד תקופה לא קצרה. "הלקוחות שלנו שמעוניינים לשים קץ לחייהם לא תמיד מוכנים להמתין‭,"‬ מסביר מינלי מדוע בחר לברוח לרחוב כדי להמשיך בעבודתו. "לאחד המעוניינים אמרתי שייאלץ להמתין שמונה שבועות עד שנמצא פתרון דיור, והוא ניסה באותו יום לקפוץ מדירתו‭."‬

הכותרות השליליות ממש לא יזיקו לו, משוכנע מינלי, שמנסה לעורר גם סוג של פרובוקציה ציבורית. "נהפוך הוא, זה רק יגביר את הפרסום של דיגניטאס‭,"‬ הוא מאשר. המחוקק השווייצרי מנסה למצוא עכשיו פתרון שיגביל את פעולותיה של דיגניטאס ושל כמה חברות קטנות יותר שפועלות בתחום האפור של ליווי למוות. הועלו הצעות להגבלת מספר המתים המותרים בשנה, הצעות המבקשות להקשות

 על הארגון באמצעות מיסוי וגם הצעות שונות להתחייבויות שאותן יצטרכו לקבל כל החברות מסוג זה אם ירצו לשמור על רישיון העסק שלהן. כמה חברי פרלמנט הציעו גם יוזמות לאיסור מוחלט של העסק.

דיגניטאס, כפי שאפשר להבין, אינה החברה היחידה הפועלת בתחום. "אקסיט" היא החברה הגדולה ביותר בענף בשווייץ אבל העובדה שעליה לא שומעים בחדשות קשורה לכך שהיא משרתת אזרחים שווייצרים בלבד ושולחת את רופאיה אל דירות החולים, שם הם מסייעים להם בבליעת הרעל.

בחודשים האחרונים מתרבים גם הדיווחים על קשייה של דיגניטאס לגייס רופאים שמוכנים לעשות את העבודה הלא שגרתית, לצד טענות על כך שהליווי למוות גובל בהתעללות ובמוות בייסורים. האירגונים והחברות בתחום דוחים טענות אלו מכל וכל. "מהניסיון שלנו, אולי פעם אחת מתוך מאה לקח ללקוח זמן ארוך למות‭,"‬ אמר מינלי, ואילו מנהל ארגון "אקסיט" טוען כי מעולם לא שמע על מקרה שבו חולה סבל במהלך מותו. מין נחמה שכזו.