העליון: המדינה רשאית להפלות בין מיגזרים
בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי המדינה רשאית לקבוע הסדרים למתן החזר מס על סולר, באופן שאינו שיוויוני
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, לפיה היא רשאית לקבוע הסדרים למתן החזר בלו על סולר לקבוצות שונות של מפעילי רכב ותחבורה, ולא לתת החזרים כאלה לקבוצות אחרות. החלטת העליון נקבעה בעקבות עתירה שהגישה חברה בשם "מסוף העברת מסמכי מחשבים בע"מ", נגד רשות המיסים.
החברה טענה כי יש להחיל את הסדר הסולר - לפיו מקבלות מפעילות התחבורה הציבורית החזר בגין עליית מחירי הסולר - גם על צרכני סולר אחרים המשתמשים בו לצורך יצור הכנסה. "הסדר הסולר", הוא הסדר המורכב משני נדבכים: הראשון עניינו השוואת מס (בלו) המוטל על סולר, לזה המוטל על בנזין. עניינו של השני: מתן החזר חלקי על הבלו המוגדל, אבל רק לחלק מצרכני הסולר.
העותרים ביקשו לתקן את סעיף 2 (ב') לצו הבלו על דלק (פטור), תשס"ה-2005, באופן שהפטור מבלו הקבוע בצו, יחול על כל כלי רכב המשמש לייצור הכנסה, יהיה גודלו וסוגו אשר יהיה.
העותרת, חברה העוסקת בהעברת מסמכים, טענה כי צו הפטור מפלה אותה לרעה ופוגע בחופש עיסוקה, שכן כלי רכב מסחריים שמשקלם פחות מ- 4.5 טון ומשמשים אותה לצורך ייצור הכנסה, אינם כלולים בהסדר הסולר. כמו-כן, היא מתחרה עם אוטובוסים ציבוריים זעירים ומוניות במכרזים להובלת מסמכים ודגימות, ואלה כן מקבלים החזר חלקי עבור הבלו על סולר.
בתגובה טענה רשות המיסים כי משמעות הסעד המבוקש על-ידי העותרים, קרי, מתן החזר "לכל כלי רכב המשמש לייצור הכנסה", מבטל למעשה את הסדר הסולר כולו, כפי שנקבע בצווים השונים, הן מבחינה תכליתית והן מבחינה תקציבית".
"כידוע, המדינה רשאית לקבוע את מדיניות הקצאת המשאבים שלה על-פי שיקול דעתה ומדיניותה, בכפוף לקבלת אישור הכנסת, וזאת על מנת לקדם יעדים ציבוריים הנראים לה ראויים, בהתאם להערכת צורכי המשק ובהתאם לסדרי עדיפויות לאומיים, חברתיים, כלכליים ואחרים".
עמדה זו של רשות המיסים התקבלה על-ידי שופטי העליון, שקבעו כי אין מנוס מהפרדה בין זכאים להחזר לבין אלה שלא, כאשר ההגדרה לפיה ניתן החזר לתחבורה ציבורית סבירה ואין בה פסול. בעקבות כך חזרה בה העותרת מעתירתה. עם זאת, נקבע כי היא רשאית לנסות ולשכנע שוב את רשות המסים, בדבר הפגיעה בה כתוצאה מהסדר הסולר הקיים.
