שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: גיל יוחנן
    דו"ח המבקר: מגיני הסביבה תועים ומסוכסכים
    בדיקת מבקר המדינה לשנת 2007 העלתה כי בהיעדר תקנות ברורות והגדרות מצד המשרד להגנת הסביבה, פועלות היחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות כראות עיניהן. בכל הנוגע לטיפול בחומרים מסוכנים, מתח המבקר ביקורת חריפה על הנעשה בנמל אשדוד ובמפרץ חיפה והמליץ למגן בהקדם את חוות הגז בקריית אתא, או להעתיק את מיקומה

    מעבר למחוייבות האישית של כל אזרח - מי מופקד מטעם המדינה על שמירת הסביבה? התשובה הרשמית היא: היחידות הסביבתיות העירונית והאזוריות ואיגודי הערים לאיכות סביבה, שאמורות ליישם את מדיניות הממשלה בנושא, כפי שמתווה אותה המשרד להגנת הסביבה. אלא שבפועל, העדר תקנות, עירפול סמכויות, מאבקים פנים ארגוניים, חוסר במשאבים, העדר תיאום ואזלת יד כללית משתקת את המערכת כולה. ומי משלם את המחיר? הסביבה - ואנחנו.

     

    בדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ב') נמתחת ביקורת חריפה על פעילות היחידות הסביבתיות, המשרד להגנת הסביבה, המועצות המקומיות והאזוריות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים בגין הניהול הבלתי תקין שגורם לפגיעה חמורה בפעילות לשמירה על הסביבה.

     

    46 היחידות הסביבתיות המאגדות כיום כ-80 אחוז מכלל הרשויות המקומיות בישראל הן הגופים באמצעותם אמור המשרד להגנת הסביבה ליישם את מדיניותו. עם זאת, מדו"ח מבקר המדינה עולה תמונה עגומה של ניהול שרירותי בניגוד לכללי מנהל התקין, עירפול סמכויות, העדר תקינה ומשאבים וליקויים נוספים. התוצאה: בהעדר אחידות ותקנות ברורות פועלת כל רשות כראות עיניה והכפילות והעדר שיתוף הפעולה גובים מחיר כבד.

     

    המבקר זיהה העדר תקני כוח אדם ביחידות הסביבתיות, פעילות ללא הגדרת מטרות או תפוקות, העדר חוזים כתובים בין הצדדים וחוסר תיאום רב השורר בין משרד הממשלה המופקדים על פעילותן. בנוסף לאי-הסדרים עולה כי החל משנת 2000 הקפיא משרד הפנים את הקמתם של איגודי ערים חדשים לאיכות סביבה, וכי מחצית מהרשויות המקומיות כלל לא מינו ועדות חובה לאיכות הסביבה - כפי שנדרש בחוק.   

      

    חוסר תיאום במאבק בזיהום האוויר

    המבקר גילה בזבוז משאבים, תיאום לקוי והיעדר שיתוף הפעולה השוררים בתחום זיהום האוויר. המבקר מציין כי פעולות רבות אינן מתבצעות בשל חילוקי דעות מתמשכים לגבי חלוקת הסמכויות בין המשרד להגנת הסביבה לבין איגודי ערים בנושא צווים ואכיפה.


    המבקר מציין כי בדצמבר 2005 חתמו 13 ראשי רשויות מקומיות על אמנה להפחתת הזיהום במטרופולין גוש דן בה הצהירו על נכונותם לפעול להפחתתו. למרות זאת, מבדיקת משרדו עולה כי לא כל הרשויות המקומיות החתומות על האמנה פועלות ברוחה. כך למשל, בראשית שנת 2006 פנה מרַכז תחום איכות אוויר במחוז תל אביב של המשרד להגנת הסביבה לכל העיריות בגוש דן בבקשה לשיתוף פעולה בנושא ולקביעת אתרי הניטור גם בגני ילדים עירוניים.

     

    הביקורת העלתה כי אחדות מהרשויות המקומיות שאליהן פנה המרַכז בבקשה לשתף פעולה ולמדוד את שיעור החומר המסרטן "בנזן" באוויר - לא נענו אף על פי שרשויות אלו נמנו עם החותמות על האמנה. המבקר מציין את עיריות גבעתיים, בת ים, עיריית תל אביב-יפו ורמת גן כעיריות שסירבו לאשר הצבת אמצעי ניטור בגני ילדים.

      

    כדוגמא לחוסר שיתוף פעולה ובזבוז המשאבים מוזכרת תוכנית שיזם איגוד ערים דן בשנים 1999-2000, במסגרתה תוכננה הקמת מערך לניטור אוויר בגוש דן בעלות כוללת של כשישה מיליון שקלים. בדיקת המבקר העלתה כי המשרד להגנת הסביבה לא נענה לפניית האיגוד, בשל קיומן של תחנות ניטור אחרות בשטח זה.

     

    בשל חוסר האחידות השורר בתחומים אלה בין הרשויות, ממליץ המבקר על קידום חקיקתו של חוק אוויר נקי לישראל, זאת במטרה להסדיר במסגרת חוקית את כל היבטי הבטחת איכות האוויר.

     

    מפגעים שאינם מטופלים

    תשומת לב מיוחדת הוקדשה בדו"ח לדיואקסינים - חומרים רעילים הנפלטים לאוויר - ולאזבסט. המבקר מציין כי למרות שהחשיפה לדיאוקסינים עשויה לגרום לסוגי תחלואה רבים, ולמרות שהשלכותיה נידונות למעלה משבע שנים בכנסת ובמסגרות אחרות, מעט מאוד נעשה בשטח בסוגיה זו.

     

    כך למשל, במרס 2006 פנה איגוד ערים חיפה למשרדי הבריאות והגנת הסביבה, ולנציבות המים לצורך מימון סקר וביצוע מדידת דיאוקסינים במפרץ חיפה - אולם המשרדים לא נענו להצעה מנימוקים כלכליים. רק בעקבות ביקורת מבקר המדינה ביולי 2007 הקצה המשרד להגנת הסביבה כמיליון שקלים לעריכת הסקר.

     

    ביקורת חריפה נמתחה בדו"ח גם על התנהלות משרדי הבריאות, האוצר והגנת הסביבה גם בכל הנוגע לטיפול באזבסט. חילוקי דעות בין המשרדים בנוגע להסדרת ביטוחם הייחודי של העוסקים בפיקוח על עבודות אזבסט, הביא לעיצומים ולכך שכ-88 תלונות על אזבסט מצד רשויות מקומיות לא טופלו. המבקר מציין כי בשל כך נוצר סיכון בריאותי לציבור" וכי "ראוי היה במקרה כזה של מחלוקת מקצועית בין-משרדית להביא את העניין להכרעת הממשלה או ראש הממשלה".

     

    כך למשל, בינואר 2001 הצביע מהנדס עיריית באר שבע על הצורך להחליף לוחות אזבסט פגועים בשטח של כ-3,600 מ"ר בשוק העירוני בעיר, בשל הסיכון שהם מהווים לבאי השוק. אלא שרק בדצמבר 2005 פנתה העירייה למשרד להגנת הסביבה לקבלת תמיכה בסך 100 אלף שקלים לצורך הסרת הלוחות. "עד יולי 2007 לא החליפה העירייה את לוחות האזבסט הפגומים בשוק העירוני בבאר שבע", מציין המבקר.

     

    חומרים מסוכנים וקרינה ליד מרכזי אוכלוסיה

    המבקר מותח ביקורת קשה על המשרד להגנת הסביבה, האחראי ליישום חוק הקרינה הבלתי מייננת. המבקר טוען כי עד יולי 2007 תקנות בנושא אלו טרם נקבעו (בתחילת אוקטובר תוקנו התקנות - י.ע-ד). "מִתקני חברת החשמל כפופים להוראות חוק הקרינה הבלתי מייננת, וניתן להפחית את רמת הקרינה המסכנת את הציבור על ידי נקיטת פעולות פשוטות יחסית", כותב המבקר, "(אולם) עד מועד סיום הביקורת לא נקטו המשרד להגנת הסביבה והמשרד לתשתיות לאומיות צעדים כאלה".

     

    בנמל אשדוד מטופלים כאלף מכלי ברום בשנה, המוטענים על אניות גדולות. הטיפול בברום ברציף 7 בנמל אשדוד הוגבל ל-150 מכולות בשנה. איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד דרש לבטל את שינוע הברום דרך רציף 7 עקב הסכנות הכרוכות בכך בשל קרבתו לעיר. תשובתה של חברת נמל אשדוד טרם התקבלה, וכך ממשיכה החברה לשנע מכולות דרך הרציף הקרוב למרכז אוכלוסין. עד יולי 2007 טרם הוחלט במשרד להגנת הסביבה ובאיגוד כיצד לטפל בשינוע החומרים המסוכנים באזור.

     

    המצב דומה גם בנמל חיפה וגם במפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, בהם עדיין משנעים חומרים מסוכנים באזורי תעסוקה ומגורים ובעורק תנועה מרכזיים. גם את חוות הגפ"מ (גז פחמימני מעובה) בקריית אתא מציין המבקר כמקום "המהווה מקור סיכון לסביבה". באמצע 2004 החליט משרד התשתיות להטמין את המכלים שבחווה, אולם עד יולי 2007 החלטה זו לא בוצעה. חשיבות מיגונה של הגפ"מ או לחילופין, העתקה לאתר אחר, עלתה בדו"ח גם נוכח מתקפת הטילים על אזור המפרץ במהלך מלחמת לבנון השנייה.

     

    תגובות:

    בעניין זיהום האוויר במטרופולין תל אביב נמסר מהמשרד להגנת הסביבה כי הצעת חוק "אוויר נקי לישראל" עברה קריאה ראשונה ונמצאת בדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת להכנה לקריאה שניה ושלישית. עיריית בני ברק מסרה כי הציבה מספר קרונות ניטור, ושהיא מפעילה יחד עם ערים נוספות בגוש דן ניידת לבדיקות עשן הנפלט מכלי רכב. בעניין פליטת בנזן מסרה עיריית תל אביב כי היא פרסה אמצעי ניטור במקומות המועדים - תחנות דלק וצירי תנועה ראשיים.

     

    בעניין האזבסט נמסר מהמשרד להגנת הסביבה כי הוא תומך כספית בפינוי אזבסט ממוסדות חינוך במהירות ובלי הצורך בסקר ארצי. עוד נמסר כי בעבר הפסיק שר החקלאות את פעילות המפקחים אולם השר להגנת הסביבה חידש את עבודתם. באשר לביטוח המומחים בנושא - ממשרד החשב הכללי נמסר כי ההצעות שהועלו לא היו נכונות לשיטתו והוא הציע חלופות.

     

    באשר לקרינה ממתקני חברת החשמל מסר המשרד להגנת הסביבה כי תקנות אלו חייבות בהסכמה של משרד התשתיות וכעת בוחנים המשרדים כיצד להפחית את סף החשיפה. ממשרד התשתיות נמסר כי קרינה משדות מגנטיים השייכים לרשת החשמל בדרגת הסיכון הנמוכה ביותר לסרטן (כמו קפה למשל) ועל פי קביעת ארגון הבריאות העולמי אין סיבה לשינוי בסיווג במצב הידע הקיים.

     

    לעניין שינוי מיכלי הברום נמסר מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי הגבילה את פריקת המיכלים בנמל ובתיכנון שלבי הפיתוח הבאים של הנמל תהיה תשתית רכבת שתרחיק את החומרים המסוכנים לאזור מבודד. מחברת נמל אשדוד נמסר כי בשל עיכוב פיתוח תשתית הרכבת נאלצים לפרוק יותר מיכלים ברציף המכולות של הנמל.

     

    באשר למיכלי ושינוע גפ"נ נמסר ממשרד התשתיות הלאומיות כי ע"פ החלטת ממשלה אושר להשאיר את חוות הגז בקריית אתא במקומה ולהטמין את הצוברים וההליך התיכנוני נמשך בימים אלה. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי רכבת ישראל אינה מורשה להחנות קרונות עם חומרים מסוכנים בתחנה בחיפה. באשר לחומרים מסוכנים אחרים במפרץ חיפה נמסר כי לאחר מלחמת לבנון השניה מינה השר ועדה ציבורית לבחינת הנושא והיא טרם סיכמה את מסקנותיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אחיה ראב"ד
    חומרים מסוכנים ליד מרכזי אוכלוסיה. חיפה
    צילום: אחיה ראב"ד
    צילום: גדי קבלו
    משנעים חומרים מסוכנים. נמל אשדוד
    צילום: גדי קבלו
    צילום: משה עמר, כיבוי אש אשדוד
    נמל אשדוד
    צילום: משה עמר, כיבוי אש אשדוד
    מומלצים