שלום חבר

במלאת שלושים שנה לביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל, מציג דוד טרטקובר, אמן, מעצב ואספן דימויים, בגלריה בינט בתל אביב תערוכה ובה ציורים, רישומים, קולאז'ים, כרזות, סקיצות ותצלומים שמרכיבים יומן של התקופה. "במצב הפוליטי שבו אנחנו נמצאים עכשיו, עם שיחות באנאפוליס ודיבורים על משא ומתן עם סוריה, התערוכה הזו היא רמז או תזכורת לכך שיש אפשרות לעשות אחרת", אומר טרטקובר בראיון לרגל פתיחת התערוכה.  

דרישת שלום מטרטקובר. בצמתים מרכזיים בתל אביב

מבחינתו של טרטקובר ביקורו של סאדאת היה לא רק אירוע מכונן עבור דור שלם שהיה שבוי בדימויים ובקונספציות מגבילות, אלא גם תחילתה של דרך חדשה בתוך העשייה האמנותית הפרטית שלו. "המעורבות הפוליטית והחברתית בעבודה שלי התחלה באופן משמעותי סביב הגעתו של סאדאת לישראל", הוא אומר, "זו היתה פריצת דרך חשובה וגם בגלל זה היה חשוב לי לציין את התאריך באופן מיוחד".  

מינימליזם. בלי הוד והדר

בתחילת נובמבר שנת 1977, עם פרסום הידיעה על הגעתו של הנשיא המצרי לישראל, הגיש טרטקובר לוועדת הטקסים של הכנסת כרזה לתחרות כרזות ליום העצמאות. "ביקשו שהכרזה תבטא את הקשר בין עם ישראל למדינת ישראל, שתביא לידי ביטוי את התגשמות הצדק האנושי ועוד מיני מילים שהם הוד והדר", הוא נזכר. הכרזה שעיצב טרטקובר היתה מינימליסטית וחריגה מאוד על רקע הכרזות המפוארות שהיו מקובלות עד אז. "לא היו בה קישוטים - המילה 'שלום' למעשה היתה האלמנט הקישוטי היחיד", הוא אומר.

הכרזה של טרטקובר הגיעה למקום השלישי, אבל חברי ועדת השרים לענייני טקסים ביקשו להפוך אותה לכרזה הרשמית. "הם ביקשו שבתחתית הכרזה תהיה ירושלים וסירבתי", מספר טרטקובר. "במכתב לראש הממשלה, מנחם בגין, כתבתי שהשלום הוא בכל מקום ונמצא מעל לכל המדינות והערים, הוא לא מתייחס למקום ספציפי. כתבתי לו שזו בעיני בשורתנו לעצמנו ולעולם כולו".  

הנה בא נשיא מצרים איך שמחנו לקראתו

הכרזה, כאמור, מוצגת גם היא בתערוכה שאצר אורי דסאו. טרטקובר גם עיצב גלויה שכותרתה "דרישת שלום" ושלח אותה לנשיא המדינה דאז אפרים קציר, לראש הממשלה מנחם בגין ולנשיא מצריים אנואר סאדאת. במקביל הוא שלח את הגלויה גם לכל חברי הכנסת ולכל האנשים שנושאים את שם המשפחה "שלום" ומתגוררים באזור חיוג 03. ביום עזיבתו של סאדאת הוצגה הגלויה בשלטי חוצות בצמתים מרכזיים.  

צבא הגנה לישראל. ביקור סאדאת שינה תפיסה של דור שלם

"היום הזה היה המרגש ביותר בחיי", אומר טרטקובר, "זה יום ששינה תפיסה של דור שלם. ארבע שנים אחרי מלחמת יום כיפור, שהיתה טראומה איומה, מגיע לישראל נשיא מצריים. זה נראה אז הזיה פרועה ובלתי נתפשת. כל הארץ ישבה ב-19 בנובמבר מול מסך הטלוויזיה כדי לראות את המטוס נוחת, את הדלת נפתחת ואת סאדאת יוצא מהדלת ומנפנף לשלום. זה היה האירוע התקשורתי הכי גדול שהיה כאן. הטלוויזיה הישראלית שידרה ברצף במשך שלושה ימים", הוא אומר.   

י"ט בנובמבר 1977. "היום המרגש בחיי"  

לצד חמש העבודות המרכזיות חושף טרטקובר בתערוכה בפעם הראשונה דפים מתוך ספרי הרישומים שלו. "הספרים השחורים" הם שיטת עבודה

שפיתח בשנות השבעים ומלווה אותו לאורך השנים. מדובר בספרי עבודות שמכילים דפי A4 ובהם תיעוד יומיומי של יצירה. דפי "הספרים השחורים" מרכיבים את מילון הדימויים, הצורות, הדמויות והרעיונות שמעסיקים אותו כיוצר ויושבים על קו התפר שבין יומן, ספר אמן ומחברת סקיצות. "זה נעשה לפני 30 שנה ועדיין רענן", הוא אומר תוך כדי בחירת דימויים לכתבה, "יש משהו אופטימי בקווים הילדותיים ובצבעוניות שאומרים הכל".

• דוד טרטקובר בגלריה בינט, רחוב פרישמן 15 תל אביב