המילואימניקים: רוצים חוק, לא סתם הטבות

רק יצאה לדרך ההחלטה על הטבות לחיילי מילואים, וכבר מבהירים בצה"ל שייהנו רק כאלו שעושים יותר מ-10 ימים בשנה. המילואימניקים טוענים כי ההטבות הן רק חלק מהפתרון, אולם מבלי שיחוקק חוק המילואים, אין להטבות שום משמעות. תומר בוהדנה, קצין צה"ל שנפצע במלחמת לבנון השנייה והפך לאחד מסמליה של המלחמה, אמר ל-ynet: "אנו רוצים חוק ברור ולא הטבות, שאני מסופק אם בסוף היום מישהו יראה מזה משהו".

לאחר החלטת הממשלה, השתתף בוהדנה בדיון בכנסת של השדולה למען חיילי המילואים, והביע התנגדות להצעת ההחלטה למתן ההטבות: "אנחנו רוצים חוק ברור שמדבר על תגמול, פיצוי, השוואת הציוד של חיילי המילואים לחיילים הסדירים". בשבוע הבא ייצא בוהדנה, מ"פ במילואים, לאימון במסגרת יחידתו. "אני מגיע למילואים האלה כשאין לי מה לומר לחיילים, שאומרים לי 'אנחנו פרייארים'. ההטבות הללו אינן הפתרון.

"לבוא ולתת שתי נקודות זיכוי למס הכנסה - זו שיטה של הממשלה למסמס את הדברים. מצד אחד, היא לא תצא נגד חוק המילואים ומצד שני היא לא ממהרת לאשר אותו כי זה יוצר מאבק בין האוצר למשרד הביטחון לגבי מי יתקצב. ההטבות הן פירורים של עוגיות, במטרה להתיש את חיילי המילואים במאבקם".  

הממשלה קיבלה את ההצעה להעניק שורת הטבות לחיילי המילואים. בין היתר יוענק החזר מס שווה ערך לשתי נקודות זיכוי שנתיות לחיילי מילואים פעילים בעלות שנתית של עד 200 מיליון שקלים לשנת 2008 ושל עד 450 מיליון שקלים לשנת 2009 ואילך. גובה ההחזר והטבות נוספות יחושב בהתאם לתקופות שירות המילואים השנתיות. כמו כן יוגדל התגמול המיוחד בדרך של הוספת מרכיב גילום מס לערך התגמול המיוחד. תינתן עדיפות במכרזים לרכישת זכויות במקרקעין של מנהל מקרקעי ישראל.

עוד הוחלט שחיילי מילואים יזכו להנחה באגרות המוטלות על ידי רשות הרישוי במשרד התחבורה ועל ידי מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, וכן לשירותים ממשלתיים נוספים. יוענקו מלגות וסיוע בשכר לימוד, בדרך של הכרה בשירות מילואים פעיל כפעילות חברתית המזכה במלגת פר"ח. תקופת השירות במילואים תוכר לצורך הקריטריונים לזכאות להלוואות דיור. לחילופין, יינתנו תנאים מועדפים לחיילי מילואים פעילים בהלוואות לדיור. תינתן עדיפות לחיילי מילואים פעילים בקבלה לתפקידים בשירות המדינה.

"נותנים אקמול במקום לחוקק חוק" 

רועי רון, יו"ר עמותת בלת"ם לחיזוק מערך המילואים, טוען שזה לא מספיק: "התגמול שאנחנו רואים כאן רחוק מלהיות משמעותי והוא פונה לחלק מאנשי המילואים ולא לכלל אנשי המילואים. הוא עלול להביא לתוצאה הפוכה של המשך התפוררות מערך המילואים במקום חיזוקו. במקום תגמול משמעותי - נותנים אקמול, וחושבים שבזה זה נגמר".

לדברי רון, מוטב היה אילו הממשלה היתה מוותרת על ההטבות הללו. "חוק המילואים מדבר, בין היתר, על תגמול משמעותי שבאמת יכול לחזק את אנשי המילואים. עכשיו, הם חושבים לעצמם - בשביל מה חוק מילאים? הרי תגמלנו. אנשים דואגים היום קודם כל למשפחות, לילדים שלהם, לפרנסה. המשרתים במילואים הם המעטים שעדיין יש להם ערכים ומשום כך הם עדיין משרתים. גם להם יש סף מסוים - כמה אתה יכול לשרת בלי תגמול משמעותי ולהפסיד כסף?"

גם איתי לנדסברג, חבר בפורום מג"דים ומח"טים, טוען כי ההטבות שאושרו על ידי הממשלה, על כיסוי בעלה תאנה של הבעיה המהותית: "מתן ההטבות זה חלק קטן מאד מתוך חוק מילואים כולל שאנחנו דורשים כבר חמש שנים - חוק שיסדיר את כל מערכת היחסים בין המדינה לבין אנשי המילואים ויחידות המילואים שלה, גם בתחום המבצעי - אימונים כשירויות וציוד וגם בתחום האזרחי - תגמול, פיצוי הוגן והטבות אחרות".

גם עלה מיקנובסקי, חבר בפורום החפ"שים, השתתף בדיון של שדולת המילואים, בו השתתף סגן שר הביטחון, מתן וילנאי. בדיון הסביר וילנאי לנוכחים מה הוחלט בממשלה וציין שתוקם ועדת שרים למערך המילואים, שתידרש בתוך 45 ימים לגבש דרך ליישם את ההטבות. לדברי מיקנובסקי, "לוילנאי יש כוונות טובות, אבל ספק אם יצליח לממשן. הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות. מהניסיון שלנו, בסוף לא ייצא מזה כלום. בדיוק כפי שקרה עם חוק המילואים ב-2005, שהתמסמס והכנסת בינתיים התפזרה".

באשר להטבות עצמן, טוען מיקונובסקי כי למרות הכוונות הטובות, כמה מההטבות לא מתאימות לאנשי המילואים. "חלק מההטבות לא רלוונטיות למשרתים הצעירים, שלא מכבר השתחררו מהצבא או לסטודנטים. כדי ליהנות מ-2 נקודות במס ההכנסה, אדם צריך להרוויח 6,000 שקל ברוטו בחודש - הרבה מעל מה שרוב המשרתים משתכרים. גם לגבי המכרזים על קרקעות, למי שרק מתחיל את חייו האזרחיים, ייקח זמן עד שיירכוש קרקעות. ההטבות בסך הכל טובות, אבל יש סוגיות מהותיות יותר כמו עניין הפיצוי, נושא של החזר שכר מינימום, כיסוי ההוצאות".