שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "התמיכה בשוטרים - מסורת של אי ציות לחוקים"

    מדוע הציבור הישראלי מביע תמיכה בשוטרים שסרחו לכאורה? אחד ההסברים לכך הוא היחס לחוק בקרב המיעוט היהודי שחי בגולה במשך מאות שנים, כך מסביר הסוציולוג פרופ' סמי סמוחה. מאז אותה תקופה מתמקח הישראלי עם החוק בכל פעם שהוא מקבל דו"ח משוטר או קנס מפקח

    סלחנות מסורתית להפרת חוקים. רובם המכריע של הטוקבקיסטים שהגיבו לידיעות על פרשת "עבריינים במדים" שנחשפה היום (ה') על-ידי המשטרה, צידדו דווקא בשוטרים הנאשמים והביעו תמיכה במעשיהם האלימים נגד משפחות הפשע. מדוע רבים בציבור הישראלי תומכים במעשים המנוגדים לחוק? הסוציולוג, פרופ' סמי סמוחה, סבור כי הדבר נובע מ"מסורת של אי ציות לחוקים" של החברה הישראלית, המושרשת עוד מימי גלות היהודים, ובאה לידי ביטוי בכל שכבות האוכלוסייה: בממשלה, בכנסת ובקבוצות מיעוט.

     

     

    פרופ' סמוחה, מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, מביא כדוגמה את תמיכת הציבור בחקלאי שי דרומי, שירה למוות בפורץ, כדי להמחיש את יחסה של החברה להפרת החוק. "הציבור התנהג אז בדיוק באותו האופן, משום שציות לחוק במדינת ישראל לוקה בחסר חמור. הציבור לא רואה בחוק נורמה קשוחה שיש לציית בה ולהתחשב בה ושהוא אינו מחייב. הישראלי מתמקח עם החוק - כשהוא מקבל דו"ח משוטר וכשהוא מקבל קנס מפקח. האינטרס האישי, המשפחתי והמפלגתי קודם לכל".

     

    לדעת סמוחה, יש כמה סיבות להתנהגות הסלחנית שמפגין הישראלי להפרת החוק. "היהודים חיו במשך דורות כמיעוט בארצות זרות, תחת חוקים שלא הם חוקקו, שפעמים רבות היו נגדם", אומר סמוחה. "כתוצאה מכך הם פיתחו זרות וניכור לחוקי המדינה שבה הם חיו במשך המון שנים. כשהגיעו לארץ, התקשו לפתח כבוד וציות לחוק. גם בתקופת היישוב, הוכפפו לחוקי המנדט ורבים מהם, בעיקר האליטות, הפרו אותן כשלא היו נוחים להם".

     

    גם למרכיבי החברה הישראלית יש השפעה על יחסה לחוקים. "החברה הישראלית היא חברה מאוד הטרוגנית", מסביר סמוחה, "היא מורכבת מקבוצות תרבותיות ואתניות שונות שיש ביניהם הבדלי ערכים ומחלוקות. יש קבוצת מיעוט כמו החרדים והערבים, שנמצאות במחלוקת חריפה עם הרוב וסבורות כי אלו חוקים של קבוצות הרוב. לכן קבוצות אלו לא מקבלות את המסגרת המשותפת, מנוכרות לחוק ולא מרגישות מחויבות לציית לו".

     

    "לוקחים את החוק לידיים"

    דוגמה נוספת לאי ציות לחוק שהשתרש עם השנים בחברה היא אי אכיפת החוק מעבר לקו הירוק. "המתנחלים לוקחים את החוק לידיים, ישנם חוקים שונים לפלסטינים וחוקים שונים לישראלים ואין אכיפה בשטחים של שלטון החוק. האכיפה בשטחים נמצאת במצב רע מאד, ועיקר הפעילות של המשטרה באזור הוא בענייני ביטחון ולא באכיפה רגילה", אומר סמוחה.

     

    ואולם, פרופ' סמוחה סבור כי הדבר שמשפיע יותר מכל על יחסה של החברה הישראלית לחוק הוא יחסן של הממשלה ושל הכנסת לחוקים ולהחלטות שהן מקבלות. "מחקרים מצביעים על כך ש-80% מההחלטות המתקבלות בממשלה ובכנסת לא מתבצעות. כשהכנסת לא מקיימת את ההחלטות שהיא עצמה מקבלת, יש לכך השפעה ממשית על תרבות החוק במדינה. זו תרבות חוק שמזלזלת בחוק".

     

    לדברי סמוחה, "הציבור נוהג בסלחנות בזלזול בחוקים ומשם הדרך קצרה מאד ללקיחת החוק לידיים.

     כשיש פשעים שלא נלחמים בהם, הציבור אומר לעצמו - 'אם כך, צריך להעניש את הפושעים בכל דרך, גם אם לא באמצעים הסדירים של האכיפה'".

     

    האבסורד, מסכם סמוחה, הוא "שאותו האזרח שקורא להגביר את הענישה ולהחמיר במפירי החוק - הוא בעצמו מזלזל בחוק. זוהי תרבות של זלזול בקנה מידה גדול, ולכן הנטייה היא להסתדר בכל דרך - גם כזו שעוקפת את החוק. זה תהליך רע מאד לדמוקרטיה, הממחיש התרופפות של הקשר בין האזרח למדינתו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אביגיל עוזי
    פרופ' סמוחה. "מתמקחים עם החוק"
    צילום: אביגיל עוזי
    השוטרים בבית המשפט. "תרבות שמזלזלת בחוק"
    צילום: דורון גולן
    מומלצים