בדיקה: אילו חברות מוסיפות צבע מאכל למזון ואילו לא
הממצאים המפחידים והלחץ שמפעילים הצרכנים לפעמים עובדים: חלק גדול מיצרניות המזון הבינו שהציבור רוצה את האוכל שלו ללא צבעי מאכל מלאכותיים, והן מוציאות אותם ממוצריהן ועוברות לאופציה הטבעית. שושנה חן בדקה מי משתמש רק בצבעים טבעיים, מי בדרך לפרישה מהגוון המלאכותי ומי עוד לא הפנים את המסר
כבר שנים טוענים מתנגדי הצבעים המלאכותיים במזון שיש שורה של תופעות שנגרמות כתוצאה מהשימוש בהם, החל מתגובות אלרגיות והפרעות קשב וכלה בסרטן. בארה"ב, למשל, מותרים לשימוש תשעה צבעי מאכל מלאכותיים בלבד. לאחרונה הפכה בריטניה לזירה מרכזית במאבק העולמי נגד צבעי מאכל מלאכותיים, בעקבות מחקר שנערך באוניברסיטת סאות'המפטון הבריטית והתפרסם בספטמבר האחרון במגזין הרפואי היוקרתי 'לנצט.'
במחקר השתתפו 153 ילדים בני 3 ו־144 ילדים בני ,9-8 ששתו מדי יום 'קוקטיילים' שהורכבו מצבעי מאכל פופולריים ומתוסף המזון סודיום בנזואט, במינון שמייצג את המנה היומית הממוצעת של הרכיבים האלה בתזונה סטנדרטית שצורך ילד בריטי. התברר שאחרי שתיית הקוקטייל איבדו הילדים את הריכוז וגילו סימנים של היפראקטיביות. בני ה־3 לא הצליחו להתמיד במשחק בצעצוע שהוגש להם, ואילו הגדולים יותר לא הצליחו לסיים משימה פשוטה של תרגיל במחשב.
מי יאכל גלידת תות בצבע לבן? (צילום: יעל גרטי)
הממצאים גרמו למכון התקנים הבריטי להמליץ להורים להגביל את צריכת צבעי המאכל של ילדיהם והולידו גל חריף של התנגדות צרכנית להמשך השימוש בצבעי מאכל מלאכותיים. בארה"ב לא היתה תגובה רשמית דומה, אם כי גם רופאי ילדים אמריקאים ממליצים להורים לעמוד על המשמר ולעקוב אחרי מה שקורה לילדים שצורכים מזון שמכיל צבעי מאכל מלאכותיים. מנגד מנופפים היצרנים בכל העולם, כולל ישראל, בטיעון שצבעי המזון המלאכותיים שמצויים בשימוש בתעשיית המזון אושרו על ידי משרדי הבריאות וארגוני הבריאות העולמיים.
במשרד הבריאות הישראלי לא מתרגשים מהמחקר הבריטי. בתשובה לפנייתנו נמסר לנו מלשכת הדובר: "ממצאי המחקר נבחנו על ידי חברי הוועדה לתוספי מזון בשירות המזון הארצי והוחלט, בדומה למדינות האיחוד האירופי, לא להוסיף בשלב זה הגבלות או איסורים על השימוש בצבעים במזון. המשרד ממשיך לעקוב אחרי התפתחות הידע והחקיקה בעולם. הצבעים עוברים הערכת בטיחות מתאימה טרם אישורם ללא כל קשר לסיווגם כטבעיים או מלאכותיים".
מתברר שלא פשוט כל כך להוציא את הצבעים המלאכותייים לפנסיה ולהמיר אותם בחלופה הטבעית. לדברי שאול מידב, הטכנולוג הראשי של נסטלה אסם, שנחשב לאחד הטכנולוגים המובילים בארץ בתחום המזון, "לכל מוצר יש מאפייני צבע שהצרכן מכיר ואוהב. אי אפשר למכור לצרכן ג'לי תות שקוף. כל תהליך של מעבר מצבע קיים לחדש מצריך שהמוצר יהיה באיכות סנסורית (חושית) לפחות כמו הקודם. כשמדובר בצבעים מלאכותיים, די במינון זעיר, חלקי מיליון, כדי לקבל את הצבע הרצוי. בצבעים טבעיים צריך להגיע לכמויות הרבה יותר גדולות 2%-1% – מהמוצר הסופי – שעשויות להשפיע גם על הטעם. עוד בעיה היא שצבעים טבעיים יקרים יותר ועמידים פחות מצבעים מלאכותיים. בעת החלפת הצבע יש להביא בחשבון גם את נושא חיי המדף של המוצר. שימוש בצבעים טבעיים פחות בעייתי במוצרים יבשים, אבל בעייתי במוצרים רטובים כמו משקאות קלים וסירופים."
משה ויצמן, מנכ"ל חברת ממתקי מיה, מצביע על בעיה נוספת: "לא פשוט להוציא צבעים מלאכותיים מממתקים. ייצור דברי מתיקה נעשה בחום. צבעי מאכל טבעיים עמידים הרבה פחות בחום מאשר צבעים מלאכותיים, שהם גם חזקים יותר, מה שמושך יותר את הילדים".
האם יש צבעים שקשה יותר להחליף?
מידב: "בהחלט כן. יש צבעים בעייתיים יותר, כמו האדומים, הוורודים והסגולים, שמופקים מתמציות פירות כמו פירות יער, ענבים וסלק, שרגישים לרמת החמיצות של המוצר והגוון שלהם משתנה לפי המוצר. אדום שמופק מסלק, לדוגמה, כשמשתמשים בו במוצר שהוא חמוץ יותר מסלק, הופך לעז מדי. כשהמוצר פחות חמוץ, מקבלים גוון חום. גם כחול נחשב לצבע בעייתי, ונכון להיום אין לו תחליף טבעי. לעומת זאת, צבעים צהובים וכתומים נחשבים לצבעים קלים יותר, ויש מגוון גדול של צבעים טבעיים על בסיס קרוטן וגזר. לכן מוצרים בטעם לימון קל יותר להעביר לצבעים טבעיים".
אז מה קורה בשוק הישראלי? ערכנו סקירה של מוצרי חברות שונות, ובדקנו מי הוציא את צבעי המאכל ממוצריו, מי בדרך להוצאתם ומי מצפצף. מתברר שרוב יצרני המזון שאיתם שוחחנו, כולל הקטנים, טוענים שהם מצויים בתהליכים של הוצאת צבעי המאכל המלאכותיים ממוצריהם, וחלקם אף השלימו את התהליך. רק אצל בודדים העסקים כרגיל.
לא משתמשים בכלל בצבעים מלאכותיים
החברה הישראלית למשקאות קלים. החברה, בין השאר בעלת הזיכיון למשקאות קוקה קולה, הוציאה כבר ב־2006 את כל צבעי המאכל המלאכותיים ממשקאותיה. במאי 2007 התחילו לייצר את כל המוצרים בבקבוקים ובפחיות גם ללא חומר משמר. "מסקרי דעת קהל שביצענו בקרב הצרכנים עלתה העדפה ברורה למוצרים ללא חומר משמר וללא צבעי מאכל מלאכותיים," אמרו לנו בחברה. "המהלך כלל עבודה משותפת עם מומחים מחברת קוקה קולה העולמית, יישום תהליכי ייצור חדשניים, בניית תשתיות חדשות ורכישת ציוד חדש."
בן אנד ג'ריס. יצרנית הגלידות האמריקאית לא משתמשת בצבעי מאכל מלאכותיים, ואף מרחיקה לכת – היא לא משנה בשום צורה את הגוון המקורי של הטעמים. לדברי אבי זינגר, מנכ"ל בן אנד ג'ריס ישראל, הדבר יוצר לחברה בעיה שיווקית מול יצרניות אחרות, כי לגלידות של החברה יש ארבעה צבעים בלבד – לבן, חום כהה, חום בהיר ואדום בהיר – בעוד שחברות אחרות מציעות גלידות בשלל צבעים.
"גלידות המנטה שלנו, למשל, הן בצבע לבן, כי הגלידה מיוצרת ממיץ עלי מנטה שצבעו לבן, ואילו בכל החברות האחרות גלידת המנטה היא בצבע ירוק, בגלל שימוש בצבע מאכל טבעי או מלאכותי," אומר זינגר. "קשה להסביר ללקוח למה גלידת המנטה או גלידת הבננה בצבע לבן, לעומת גלידות הבננה האחרות שצבען צהוב, כי אנחנו מזהים את הבננה עם הצבע הצהוב, למרות שרק קליפתה צהובה."
תנובה. החברה קיבלה לפני כשנתיים החלטה גורפת שכל מוצריה לא יכילו צבעים סינתטיים. לפיכך, בתהליך טכנולוגי מורכב שמסתיים בימים אלה הוצאו כל צבעי המאכל המלאכותיים ממוצריה והוחלפו בצבעי מאכל טבעיים.
עוד חברות שהוציאו את צבעי המאכל המלאכותיים ממוצריהן ומשתמשות בצבעים טבעיים בלבד: שטראוס (כולל מוצרי עלית והגלידות,( זוגלובק, מנטוס וצ'ופה צ'ופה (שמיובאות על ידי ליימן שליסל,( חברת נטו על כל זרועותיה כולל מותגי טיבון ויל, שלושת האופים ועוד, וקלוגס על כל עולם דגני הבוקר של החברה וסופרדרינק.
בתהליכים להוצאת הצבעים המלאכותיים
עוף טוב. החברה התחילה בתהליך הוצאת צבעי המאכל המלאכותיים ממוצריה לפני שנתיים. היום נותר מוצר אחד מבין מוצריה – קציצות בקר – עם צבע מאכל מלאכותי, וגם הוא נמצא בתהליך שינוי, ובתוך כחודש וחצי לכל המאוחר יהיה ללא צבע מאכל.
כרמית. יצרנית הממתקים נמצאת זה כשנתיים בעיצומו של תהליך, שיושלם על פי התחזיות עד סוף ,2008 ובמרכזו מעבר לשימוש במרכיבים טבעיים בכלל, לצד המעבר לצבעי מאכל טבעיים. בפועל, כעשירית מהמוצרים שמייצרת החברה נותרו עם צבעי מאכל מלאכותיים.
שקדי מרק של אסם. כבר לא מכילים טרטזין (צילום: צביקה טישלר)
אסם. משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר מצבעי מאכל מלאכותיים לרכיבים טבעיים שמקורם בפירות, בתבלינים או בצמחי מאכל אחרים. מעבר בולט היה בשקדי המרק והאטריות שהכילו טרטזין ועוררו את זעמם של שוחרי הבריאות. החברה טענה אז שמעבר לצבעים מלאכותיים יבהיר את צבע המוצרים ויהפוך אותם לפחות אטרקטיביים. בפועל זה לא קרה. נכון להיום נותרו מוצרים בודדים, כאלה שמהווים קושי מבחינה טכנולוגית, שבהם לא יושם המעבר, כמו דגני הבוקר טריקס, ג'לי תות וסירופים מסדרת עסיס.
יפאורה תבורי. בכל הנקטרים וברוב המשקאות הקלים של החברה לא נעשה שימוש בצבעי מאכל בכלל. ברוב המשקאות שכן מכילים צבעי מאכל נעשה שימוש בצבעי מאכל טבעיים בלבד. יוצאי דופן: משקה קריסטל מוגז בטעמים וכן RCQ תפוז, אבל גם המשקאות האלה נמצאים בתהליך התאמה לשימוש בצבעים טבעיים, שצפוי להסתיים באפריל הקרוב.
יוניליבר (כולל מותגי תלמה, קנור, 778 ועוד.( הפסיקה את השימוש בצבעי מאכל מלאכותיים ברוב המוצרים. בשל בעיות טכנולוגיות הצבעים המלאכותיים נותרו כרגע בארבעה מוצרים: שתי ריבות לייט של אפיכל בטעם משמש ותות שדה, אבקת ג'לי אפיכל וסירופ אפיכל בטעם מסטיק. גם לגביהם מתאמצת החברה למצוא פתרונות טכנולוגיים להוצאת הצבעים.
טרה. עברה לשימוש בצבעים טבעיים על פי דרישות הצרכנים. עדיין נותרו שני מוצרים עם צבעים מלאכותיים: יוגורט טרה בטעם תות ומעדן פונץ' בננה. בתוך שבועות ספורים ייצאו צבעי המאכל המלאכותיים גם מהמוצרים האלה.
מוצרי המותג הפרטי של שופרסל. מהרשת נמסר לנו שהיא בשאיפה שכל מוצרי המותג יהיו ללא צבעי מאכל מלאכותיים. יש מספר מועט של מוצרים, כמו משקאות מוגזים ומרשמלו, שמכילים צבעי מאכל מלאכותיים והיום מצויים בשלב פיתוח ושינוי.
גלידות פלדמן. הרוב המכריע של הגלידות והמוצרים שמייצרת החברה לא מכיל צבעי מאכל מלאכותיים. נותרו עדיין כ־5% מהמוצרים עם צבעי מאכל כאלה, כמו שלגון לוקס הוותיק.
טבעול. הרוב המכריע של מוצרי החברה – שניצלים, קציצות, המבורגרים, חטיפים, נגיעות גבינה, חזה בגריל ואחרים – לא מכיל צבעי מאכל מלאכותיים. רק בנקניקיות משתמשים בצבע המינרלי ברזל אוקסיד, שמקנה לנקניקייה את צבעה האופייני, שיוחלף בקרוב בצבע טבעי שמופק ממיצוי גזר ותות.
משתמשים חלקית
ויטה פרי הגליל. ברוב מגוון הקטגוריות שבהן עוסקת החברה, ובחלק הארי של יותר מ־300 המוצרים שהיא מייצרת ומייבאת, אין צבעי מאכל מלאכותיים. שימוש בהם קיים בחלק מהריבות – תות, דובדבן, מעורבת וש־ זיפים – במרק בצל מסדרת מרקי התיבול ללא מונסודיום גלוטמט וברטבים באבקה בטעם צלי ופטריות.
כמו כן משתמשים בצבעי מאכל בעו־ גת שיש מסדרת מוצרי ריץ' מיקס ובסוכריות שבערכת יום הולדת. השימוש בצבעים מיני־ מלי, ובכל המקרים מדובר בכאלה שמאושרים על ידי משרד הבריאות ומכון התקנים.
טמפו. משתמשת בצבעי מאכל מלאכותיים במשקאות המוגזים שלה, אך לא במשקאות הבלתי מוגזים. כל הצבעים הם על פי הנחיות מכון התקנים.
גורי. מייבאת בין השאר את החמצוצים והממתקים של חברת פשקס האמריקאית שמכילים
צבעי מאכל מלאכותיים. מהחברה נמסר שהצבעים מאושרים על ידי משרד הבריאות ואושרו לשימוש על ידי רשויות בריאות באירופה.
ממתקי מיה. משתמשים אמנם כרגע בצבעי מאכל מלאכותיים במוצרי הממתקים, אך בתוך שלושה חודשים מתכננים לצאת עם שתי סדרות סוכריות ללא צבעי מאכל.
מה אומרים הבינלאומיים
פנינו ישירות במייל לארבעה קונצרנים בינלאומיים – יוניליבר, נסטלה, קדבורי ומרס – וביקשנו לדעת מהי מדיניותם בתחום צבעי המאכל. מבין החברות השיבו לנו ישירות רק מנסטלה. ממרס קיבלנו תגובה באמצעות היבואן הישראלי.
פרנסואה פרו ממחלקת יחסי הציבור של נסטלה: "נסטלה משתמשת אך ורק בצבעי מאכל שמאושרים על ידי הרשויות העולמיות. אמנם אין להתעלם מהעובדה שלאחרונה הראו כמה מחקרים תגובות היפראקטיביות בילדים שצרכו תוספי מזון מסוימים, בעיקר צבעי מאכל מלאכותיים, אבל לפי העדויות שמצויות בידינו והיקפם המוגבל של המחקרים האלה, אי אפשר עדיין להעריך את המשמעות הבריאותית של ההשפעות האלה. מה גם שבחלק גדול מהמחקרים השתמשו בתערובות של צבעי מאכל ותוספי מזון, וכך הצבעים בעלי הפוטנציאל להשפיע על הילדים לא מוגדרים מספיק. עד שרשויות הבריאות הרשמיות יחליטו אחרת, נמשיך להתייחס לצבעי המאכל המלאכותיים שמצויים בשימוש כבטוחים. נסטלה תומכת בעמדה שיש לערוך מחקרים מקיפים כדי לאמוד את ההיבט הבריאותי של צבעי המאכל."
תגובת מרס: "החברה מסירה ממוצריה את צבעי המזון המלאכותיים בתהליך מתמשך שהחל בשנת .2006 מוצרי סקיטלס יהיו חופשיים מכל צבעי המאכל שמוזכרים במחקר של אוניברסיטת סאות'המפטון (מדובר בשי־ שה צבעי מאכל מלאכותיים, ביניהם טרטאזין, קווינוליין הצהוב וסאנסט צהוב – ש.ח.( ארבעה מבין הצבעים שמוזכרים במחקר כבר הוצאו ממותגי ,M&M צ'וקו וחמאת בוטנים, ונסיר גם את E10 (קווינוליין צהוב) עד סוף השנה הזו. יצוין שכל תוספי המזון שבהם אנחנו משתמשים מצוינים בבירור על אריזות המוצרים."
