עיר עם כבוד: רמלה
בדיוק באמצע המדינה מתחבאת לה אחת מהערים הכי מיוחדות בישראל - רמלה. למרות הסטיגמה שדבקה בה, מדובר במקום עם פוטנציאל תיירותי אדיר וכמה אתרים מרגשים במיוחד. רון פלד ביקר והתאהב
העיר רמלָה נוסדה בשנת 716 לספירה בידי סלימאן עבד אֵל מֶּלֵכּ, ובזאת הייתה לעיר הערבית הראשונה והיחידה שהוקמה בשטח ארץ ישראל. שמה של העיר נגזר מהמילה רמל בערבית שמשמעותה "חול".
אל מלכּ בחר להקים את העיר בסמוך לעיר לוד. הוא בנה בה מצודה, מבני ממשל, מסגדים, מערכות אספקת מים הכוללת אמות מים מאזור תל גזר, מאגרים תת-קרקעיים, ואזור תעשייה לצביעת אריגים. במשך שנים הייתה רמלה בירת המחוז מבחינה שלטונית וכלכלית.
בעיר רמלה מתגוררים כיום כ-70,000 תושבים. אפילו בסיור קצר בן כמה שעות ברחבי העיר אי אפשר שלא להתרשם מגדולתהּ של העיר בעבר - והלוואי ותוחזר עטרה ליושנה עוד בימינו. מעט השקעה יכולה להפוך את רמלה למוקד משיכה לתיירים ולישראלים, שכן לעיר ששוכנת במרחק נסיעה קצר מתל אביב יש להציע לא פחות מלעכו וליפו. ניקוי איזורי האתרים, שילוט מתאים והקמת תחנת מידע ישדרגו את העיר מבחינה תיירותית ואפילו יעזרו לשנות את הסטיגמה שדבקה בה, ולא בצדק.
מוזיאון ההיסטוריה
ברחובהּ הראשי של רמלה, רח' הרצל, ובסמוך לשוק ולמסגד הגדול שוכן לו המוזיאון להיסטוריה של העיר. ניתן למצוא כאן את כל התקופות, כל השליטים ואפילו שחזורים מעניינים של מבנים. המבנה עצמו שימש עד שנת 1948 כבניין העירייה הערבית. מלבד המוזיאון נמצא כאן גם משכן יד לבנים לזכרם של 175 נופלי העיר רמלה במערכות ישראל. בחדר המוקדש להם ניתן לעלעל באלבומים אישיים שהכינו המשפחות ולקרוא על כל אחד מהנופלים.
רחוב הרצל 112, טל' 08-9292650
בסמוך למבנה המוזיאון נמצא גן הנשיא על שמו של חיים ויצמן. הגן במקורו נבנה בתקופת המנדאט הבריטי ובו עצי דקל ופיקוס. מעבר מהמוזיאון דרך הגן יוביל אותנו ישירות אל השוק של העיר. חפשו בלב השוק על קיר אחד המבנים שלט תכלכל על הקיר ובו מוזכרת משפחת מושונוב - וכן, יש קשר למוֹני מונושוב.
המסגד הגדול
המסגד הגדול (אל ג'עמא אל כביר) מזרחית לשוק אינו מבייש לטעמי את מסגדי הר הבית (נו טוב, קצת נסחפתי). מלבד המחראבּ לכיוון דרום, מכָּה, והמינבּר, דוכן התפילה הסמוך, ניתן לראות כי המסגד שיש בעבר במקור כמבנה בזיליקה של כנסייה צלבנית מרשימה מהמאה ה-12, כנסייה שהוקמה על שם יוחנן הקדוש. שימו לב לעמודים והעיטורים והאפסיס לכיוון מזרח כנהוג בכנסיות. בהחלט מבנה מרשים ביותר שלמרות שעברו 800 שנה הוא משומר להפליא. לא לפספס – ארכיטקטורה במיטבה!
רח' שלמה המלך, טל' 08-9225081 – מומלץ לתאם הגעה מראש (כולל שישבת)
המנזר היווני האורתודוקסי
בסמוך למסעדת "חליל", במרחק שלוש דקות הליכה בסמטאותיה של העיר העתיקה מהשוק ומהמסגד הגדול, נמצאת חצר יפהפייה שתלווה אתכם לתוך כנסייה קטנה ומרשימה. הכנסייה אמנם נוסדה בשנת 870 לספירה, אך רק באמצע המאה ה-19 שופצה וקיבלה את מראה הנוכחי. כנהוג בכנסיות היווניות, ציורים (איקונות) למכביר וקישוטים מעטרים את חלל המבנה מכל כיוון. שימו לב בצד שמאל לציור של גאורגיוס הקדוש רכוב על סוס שלכבודו נוסדה הכנסייה. גאורגיוס (ג'ורג') הקדוש היה חייל רומי שלפי התמונה ניתן לראות שנשא בידו חנית איתה הרג את הדרקון. האגדה מספרת כי הדרקון הטריד את תושבי יפו ואילצם להקריב בחורה כל יום מתושבי העיר. לאחר שניצח את הדרקון הפך לקדוש וכן לסמל המאבק של האור בחושך. פרסומו הגיע לשיאו בתקופה הצלבנית והוא הפך לפטרונה של אנגליה כולה. שימו לב בכנסייה ומחוץ לה לשתי האותיות היווניות T O, שפירושן "הקבר הקדוש", מסדר יווני אורתודוקסי אליו משתייכים הנזירים היוונים. אל תתביישו לטייל בחצר המקיפה את הכנסייה ולשוחח עם הנזירים החביבים שבמקום.
רח' קהילת דטרויט, טל' 08-9221174
חמאם רדואן (צילום: רון פלד)
דרומית למנזר האורתודוקסי, בקצה הרחוב דרומה, נמצאים שרידיו של חמאם רדואן (חמאם אל ואזירי) המפואר. בית המרחץ הציבורי קיבל את שמו של שומר גן העדן במסורת המוסלמית. בסמוך לחמאם אולמי "קליפסו" בהם שכן עד לפני כמה עשרות שנים מועדון הלילה מהמפורסמים בישראל. היה זה מוני מושונוב שבאחד מראיונותיו טען שרמלה היתה בשנות השישים "ליברפול של ישראל".
הכנסייה הפרנציסקנית
הכנסייה נבנתה בשנת 1960 על ידי המסדר הפרנציסקני. היכנסו לחצר הכנסייה ובית הספר טרה סנטה (האדמה הקדושה) ופנו ימינה בשער האבן הקטן לתוך הכנסייה. על פי אמונת הנוצרים, רמלה היא מקום הולדתו של יוסף הרמתי והכנסייה מוקדשת לו ולניקודמוס, שניהם תלמידי ישו, ומי שהורידו את גופתו מהצלב, עטפוה בתכריכים וקברוהו קבורת יהודים. בצדי המזבח, האפסיס, נבחין בפסלי יהודה הרמתי מימין ובנקדימון משמאל. שימו לב לציור המקורי של הורדת ישוע מן הצלב. הציור נתרם על ידי הכנסייה הקתולית בספרד וצוייר בידי אמן הרנסאנס טיציאן.
באגף הדרום-מערבי של הכנסייה ישנו חדר אכסנייה קטן. בחדר זה, כך מסופר, ישן לא פחות מאשר נפוליאון בונפרטה בחורף 1799 כשכבש את העיר. האגדה מספרת שלילה אחד התעורר נפוליאון בבהלה מקריאות המואזין במסגד, פתח את החלון ובירייה אחת מאקדחו השלוף פגע במואזין, שנפל אל האדמה. נו שויין, נפוליאון השולף. אגב, גובהו של מגדל הכנסיה הנו 40 מטרים. מתוך המנזר לא מאפשרים לעלות אל החדר אך תוכלו להבחין בו אם תלכו בסמטה שמאחורי הכנסייה, מעל לחומת המתחם וממזרח לכנסייה בצריח מסגד.
רח' ביאליק, טל' 08-9221217
בית הקברות הבריטי
בארצנו מוכת המלחמות יש בתי קברות למכביר. על פי החוק הבריטי משלהי מלחמת העולם הראשונה, כל חייל בריטי שנהרג בשם הוד מלכותה מחוץ לבריטניה נקבר במדינה בה מצא את מותו למען המולדת. כך "זכינו" לשישה בתי קברות בריטיים בארץ: בירושלים, חיפה, עזה ורמלה. בבית הקברות הזה נמצאות 3,000 מצבות של חללים, ביניהם גם יהודים, המזוהים על פי מגן הדוד שעל מצבותיהם ועוד מספר דמויות הקשורות להיסטוריה של ארצנו.
בחלקו הדרום-מזרחי של בית הקברות נמצאות שתי מצבות של סרג'נטים בריטים, קליפורד מרטין מרוין פייס (שורה 9J, מצבות 20-21). השניים היו סמלי מודיעין בריטים שנחטפו בנתניה בידי האצ"ל
לשם הפעלת לחץ על הבריטים להימנע מהוצאה להורג של שלשה נידונים אבשלום חביב, מאיר נקר ויעקב וייס. ב-28.7.47 נתלו השלושה - ולמחרת נתגלו הסמלים תלויים בחורשה בנתניה.
בחלקו הקדמי של בית הקברות, בשורה 13 בחלק הצפוני, קבור נכדו של הברון רוטשילד (בנה של חנה רוטשילד שעל שמהּ פרדס חנה), Primrose Neil James Archibald - חבר פרלמנט וסגן שר החוץ, שהתגייס לצבא הוד מלכותה ומצא את מותו בארץ הקודש ב-1917 בקרב על תל גזר.
בחלקו הצפון-מזרחי של בית הקברות, קבור חייל לא מוכר ששמו הפך רלוונטי במפתיע בשנים האחרונות - Harry Potter (שורה 12 מהסוף, קבר מס' 4). פּוטר נהרג בשנת 1939 בפעולה בחברון דרומית לירושלים. בבדיקה שנעשתה מול משפחתו הוכח כי אין שום קשר לסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג ומדובר בצירוף מקרים לחלוטין. אגב, בבית הקברות המקביל בהר הצופים בירושלים, קבור חייל בריטי בשם וויליאם שייקספיר – ללא ספק ספרות בריטית במיטבה כאן בא"י.
"אין באסלאם נאה ממסגדה של רמלה". המגדל הלבן (צילום: רון פלד)
המגדל הלבן
לא לחינם הוכרז המבנה כאחד ממאה ממבנים עולמיים שנועדו לשימור. האמת, אם היה מקבל נטייה עם זווית מרשימה יכלה רמלה בקלות להתחרות במגדל פיזה. במקור נבנה המסגד במאה ה-8 בידי אל מלכ, מייסד העיר, וכונה "המסגד הלבן" (ג'מע אלביאד) בשל לוחות השיש המרשימים שהיו כאן. המסגד חרב ברעידת אדמה במאה ה-11 והמגדל בו אנו מביטים נבנה ב-1318, בתקופה הממלוכית, בידי הסולטאן קלעון צ'אלח. את המסגד המקורי תיאר ההסטוריון הערבי אל מקדסי במאה ה-10: "אין באסלאם נאה ממסגדה של רמלה. הוא נאה ומשובח ממסגד דמשק והוא נקרא הלבן. אין באסלאם מנבאר גדול משלה פרט לזה שבירושלים (הר הבית)".
גובהו של המגדל הנוכחי 32 מטרים ורוחבה של כל צלע 8 מטר, מכאן כינוי נוסף - "המגדל המרובע". נטפס אל ראש המגדל בכ-120 מדרגות לוליאניות ונתצפת לכל עבר. חפשו לכיוון צפון-מערב את מגדלי ת"א ורמת גן. לכיוון דרום, מתחתינו, נבחין במחראב המקורי של המסגד הלבן הישן ופתחי אוורור רבים סביבו, מה שמעיד על שלוש בריכות מים תת קרקעית שם למטה. לכיוון מזרח נבחין בשאר אתרי רמלה בהם ביקרנו וכמובן במפעל המלט "נשר" המפורסם.
אגדה משעשעת מספרת כי ערביי לוד נמלאו קנאה בתושבי רמלה על המגדל המרהיב. טִכסו עצה וקיבלו אחת כזו משיח' זקן שאמר כי בידיו חבל מכושף שאיתו אפשר לקשור את המגדל ולסחוב אותו עד לוד. החבל שהיה עשוי גומי, נמתח ונמתח והמושכים צהלו ברחובות לוד בקוראם לשאר התושבים שהמגדל מגיע לעירם האהובה רק שהיה זה הגומי שנמתח. רק בישראל.
בסמוך למגדל מערבה נבחין בבית קברות מוסלמי ובפינתו הימנית במבנה קטן, קברו של הקדוש המוסלמי נבי צאלח. על המבנה כתובת המתארת את שיפוץ הקבר בידי צלאח א-דין במאה ה-13.
בריכת הקשתות
דמיינו עיר הומה, באמצעה רחוב ובין בתיו - מאגר מים מקוּרה בן 1,200 שנה ויותר. המשיכו לדמיין שמדובר במאגר מים חיים עם דגי זהב, קשתות אבן מרשימות וסירות בהן ניתן לשייט בבריכה התת קרקעית. עכשיו הפסיקו לדמיין כי זה קיים. הבריכה אומנם נסגרה לצורך שיפוצים, אך על פי העירייה תוכנית השיפוצים תצא בקרוב לדרך ושוב נוכל לחזור ולשוט במקום המדהים הזה.
בריכת הקשתות שימשה מאגר למי הגשמים בנוסף לבארות החפורות בעיר בכדי לעמוד בדרישת אספקת המים לתושבי רמלה הרבים. הנוצרים הצלבנים כינו את הבריכה "בריכת הלנה" על שמה של הלנה, אמו של הקיסר הרומי קונסטנטין שביקרה בארץ במאה ה-4 לספירה. למי שהבריכה קצת מוכרת מהצילום ישנה סיבה. כאן צולמה הסצנה המפורסמת של אלימלך זורקין (זאב רווח) שט בסירה בסרט חסמב"ה. לא לפספס.
מתי ואיך?
באתריהָּ של רמלה ניתן לבקר בכל ימות השבוע, אך יש לקחת בחשבון שהשוק התוסס סגור בשבת. את הסיור ניתן להתחיל במספר מקומות בעיר ויש לזכור שרוב הכניסות לאתרים כרוכות בעלות של מספר שקלים לאדם. פרטים על שעות פתיחה ותיאום כניסה לאתרים ניתן למצוא באתר עיריית רמלה. באתר ניתן למצוא גם מפה עם נקודות המסלול המומלצות. חשוב לציין כי למרות השעות הרשומות באתר, ניתן לתאם טלפונית כניסה למסגד הגדול ולכנסייה היוונית האורתודוקסית גם בסופי השבוע.
