שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    90% מהאתיופים מתגייסים, 1 מ-6 נשלח לכלא
    מנתוני אגף עליה והשתלבות בצה"ל עולה כי אחוז המתגייסים בקרב יוצאי אתיופיה גבוה מזה של ילידי הארץ, אולם רבים מהם עורקים מהשירות ונשלחים לכלא צבאי. "זאת תרבות אחרת לגמרי, ובצבא צריכים להבין מול מי הם מתמודדים", אמר יו"ר המרכז לטיפול בנוער אתיופי

    90% מבני העדה האתיופית מתגייסים לצה"ל, אולם אחד מתוך שישה מהם נכנס לכלא הצבאי. כך עולה מנתונים שהציג היום (שני) ראש אגף עלייה והשתלבות בצה"ל, סגן אלוף מושיק אביב, בפני ועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

     

    מהנתונים שנאספו עולה כי אחוז המתגייסים בקרב העדה האתיופית גבוה יחסית לרמת המתגייסים

    בקרב ילידי הארץ, וכי 4% מהם נשלחים לקצונה לעומת 2% מקרב יתר העולים החדשים. בנוסף, אחוז הלוחמים מתוך החיילים האתיופים עומד על 30% לעומת 39% מילידי הארץ.

     

    עם זאת, סא"ל אביב חשף גם נתונים חיוביים פחות בנוגע לחיילים יוצאי העדה: מבדיקה שנערכה עולה כי אחד מתוך שישה חיילים יוצאי אתיופיה נשלח לכלא הצבאי במהלך שירותו, לעומת אחד מ-23 מתוך ילידי הארץ. גם אחוז העריקים בקרב העדה האתיופית נחשב לגבוה יחסית - 20% מהחיילים האתיופים עורקים לפחות פעם אחת במהלך שירותם, כדי לסייע למשפחתם להתפרנס בשל מצוקה כלכלית קשה.

     

    לדברי אביב, צה"ל מפעיל את תוכנית "גחלת", המאפשרת לבני העדה להמשיך בשירות מתאים יותר לצרכיהם לאחר שחרורם מהכלא, אולם לעתים מדובר בהשפעה שלילית. "חיילים אלה יודעים שאם יכלאו, ישתפרו תנאי השרות שלהם", סיפר. לדבריו, על אף אחוזי הכליאה הגבוהים, מרבית החיילים האתיופים מעוניינים להמשיך בשירות הצבאי גם לאחר שחרורם מהכלא.

     

    חברת הכנסת מרינה סולודקין (קדימה), טענה בדיון לאור הממצאים כי החברה הישראלית "עייפה מקליטת עליה". "קיימת תודעה ציבורית המזינה דעה שלילית אודות העולים. ישנה בעיה אמיתית של השתמטות מצה"ל וכדי לא לדון בה, 'קפצו' על נתון הכליאה בקרב חיילים יוצאי אתיופיה", אמרה. 

     

    גם חברת הכנסת קולט אביטל (עבודה), יוזמת הדיון, אמרה כי הנתונים השלילים מעיבים על הישגים מצויינים של יוצאי העדה האתיופית. "הפרסום בתקשורת שאחד מתוך שישה חיילים יוצאי אתיופיה מגיעים לכלא מקבע סטיגמה ומטיל דופי באוכלוסיה שלמה, בעוד שבפועל הוועדה קיבלה נתונים מצויינים של מוטיבציה גבוהה לגיוס ולהתנדבות לשרות קרבי בקרב יוצאי אתיופיה", אמרה אביטל, שקראה לצה"ל לפרסם את מלוא הנתונים ביחס לשירותם של יוצאי אתיופיה.

     

    יונס מנגיסטו, יו"ר מרכז קשב של עמותת "פידל" לטיפול בילדים ונוער אתיופי בסיכון, הסביר בשיחה עם ynet כי הוא נתקל בחיילים אתיופים רבים שמחליטים לערוק מהשירות, אולם לא כולם עושים זאת על רקע מצוקה כלכלית. "החיילים במשפחות רבות הם הבנים הכי צעירים להורים מבוגרים, שמהווים את הקשר שלהם עם העולם החיצון", סיפר.
    לדבריו, עולים מבוגרים רבים אינם דוברים עברית, וילדיהם מסייעים להם בקשר עם החברה הישראלית. "אותו בן המשרת בצבא משמש כצינור. מדובר בדברים אלמנטריים כמו ללכת לבנק או ללוות הורים לקופת חולים או מכולת", הסביר. 

     

    לדבריו, צה"ל אינו מגלה התחשבות מספקת בבעיותיהם האישיות של חלק מהחיילים האתיופים, דבר ש"מאלץ" אותם לערוק. "הצבא זה ארגון מאוד גדול ועוצמתי ולמרות ההשתדלות, קשה לו מאוד להתייחס לכל חייל באופן אישי. החיילים בורחים רק אחרי שלא הצליחו להגיע להסכם כלשהו עם מש"קית ת"ש, וצריך לזכור שנער בן 18 או 19 לא תמיד מבין מה הוא צבא, והוא לא תמיד מוכן להפתח ולספר על הבעיות שלו בבית", אמר. לדבריו, יש צורך בפרויקט הסברה שיגשר על הפער שקיים ביחס לבני העדה בקרב הציבור. "זאת תרבות אחרת לגמרי, לפעמים יש דברים שאינם ברורים שמצריכים הסבר ובצבא צריכים להבין מול מי הם מתמודדים", אמר. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לפרסם את כל הנתונים. אביטל
    צילום: לורן ליונס
    סולודקין. עייפים מקליטה
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים