אב לתלמידה אתיופית: הפרדת צבע - לא יהודי

"המקרה שנחשף הבוקר משגע אותי ומרתיח את דמי. אני לא מצליח להבין מדוע אנחנו מתנהגים ככה. זה עוד לא היה בהיסטוריה של פתח-תקווה. אין עיר שקולטת עולים ברמה ובאיכות שלנו, ומקרה שכזה מעיב על העיר ועל תושביה". כך הגיב אחר-הצהריים (יום ג') ראש עיריית פתח-תקווה, יצחק אוחיון, על חשיפת "ידיעות אחרונות" בדבר ההפרדה של ארבע ילדות אתיופיות משאר התלמידות בביה"ס "למרחב" בעיר.

אפרטהייד בפתח-תקווה: 

• 4 אתיופיות בכיתה משלהן
• בית-הספר מסביר: למה הפרדנו את האתיופיות
• טור אישי: השנאה שמתחת לכיפה
• טור אישי: הדתיים של פתח-תקווה

"פניתי ביוזמתי לבית הספר 'למרחב' בתחילת השנה, וביקשתי מהם להיות שותפים לקליטת ילדים אתיופים. הם הסכימו לקבל, אבל לא שילבו אותם כפי שהיה צריך", הוסיף אוחיון. לדבריו, התלמידות יועברו לבית ספר ממלכתי-דתי אחר בימים הקרובים. "נעביר אותן לבית-ספר שבו התלמידות יוכלו ללמוד במקום שאוהבים אותן ומקבלים אותן בזרועות פתוחות". באשר ל"למרחב" אמר ראש העירייה: "עוד לא הספקתי לשוחח עם בית-הספר. נבחן את התנהלותנו מול בית-הספר ונסיק מסקנות".

התלמידות שהופרדו לכיתה אחרת (יהונתן צור, עריכה: יניב קליין)

משעות הבוקר ניכרה תחושה של יום לא-שגרתי בבית-הספר ובסביבותיו. ככל הנראה ניתנה הנחיה לאנשי הצוות ולתלמידים שלא לשוחח עם נציגי התקשורת. התלמידות הצעירות לא הורשו לצאת לחצר בית-הספר, ותלמידות בוגרות יותר הופקדו על השמירה עליהן, כדי למנוע את יציאתן לחצר.

אחת התלמידות פנתה מיוזמתה לעיתונאים וקראה לעברם: "למה אתם משקרים? זה לא נכון". תלמידות אחרות אמרו כי הכל שקר - הן משחקות עם הילדות האתיופיות, וכל הפרסומים הם רעש על לא-כלום.

"אנחנו שחורים והם לבנים"

אביהּ של אחת הילדות ממוצא אתיופי שהופרדו סיפר ל-ynet כי בתו, בת 8, התחילה ללמוד בבית-הספר לפני חודשים ספורים. "מה שקורה פה זה גזענות - הפרדה בין לבנים לשחורים, אין דבר כזה אין ביהדות", אמר האב. "הן משחקות לבד ויושבות בכיתה לבד. אין אסיפות הורים ואין הפסקות.

"אני אישית הייתי בביה"ס ארבע פעמים וראיתי את ארבע הבנות לבד בכתה. כל היום הן לבד, ואף אחד לא משחק איתן. רואים כיתה גדולה, אבל רק ארבע בנות יש בה, וכולן אתיופיות. הלכתי למורה לשאול על כך, אבל לא ענו לי. הבת שלי כל הזמן אומרת לי שהיא לא רוצה ללכת לבית-הספר, כי היא כל הזמן לבד עם שלוש האתיופיות האחרות.

"מבחינתה אין שום הבדל בין להיות בבית ללהיות בביה"ס, אם היא נמצאת רק עם שלוש בנות אתיופיות. היא תמיד היתה אומרת לי: 'מה אני יכולה ללמוד ככה, לבד? אנחנו שחורים והם לבנים. תמיד היא אומרת שלא טוב לה בביה"ס, ושהיא לא רוצה ללכת לביה"ס".

"איך אפשר ללמוד לבד?" ארבע הבנות ממוצא אתיופי (צילום: שאול גולן)

האב המשיך וסיפר: "דיברתי עם המורה, אך היא אמרה שהיא לא יודעת למה זה ככה. הבת מרגישה במאסר בתוך בית-הספר. ארבע ילדות לבד זה לא לימודים - זה גזענות. מה ההבדל בינינו? רק צבע העור? הבת כל הזמן היתה אומרת שהיא מרגישה שהיא לא כמו יתר התלמידות בביה"ס. הייתי גם בעירייה. דיברתי על זה שארבע הבנות לבד, אך הם לא עשו דבר. כל הזמן אמרו לנו מחר-מחרתיים. פה לא טוב לילדה".

נהג המונית יעקב חרמוני שמסיע את הבנות בכל יום בצהריים בחזרה לבתיהן אמר כי החברה שבה הוא עובד מספקת שירותי הסעה לעירייה לתלמידי החינוך המיוחד. את ארבע הבנות ממוצא אתיופי הוא מסיע למרות שמדובר בילדות שאינן לומדות במסגרת החינוך המיוחד.

"הילדות יזדקקו לטיפול פסיכולוגי"

אחד האבות שבתו לומדת בבית-הספר הכחיש כי מדובר באפליה: "בכיתה של הבת שלי יש ילדה אתיופית. אין כאן אפליה; אפילו הבת שלי חברה טובה של הילדה האתיופית. מדובר בבית-ספר פרטי, ואם מחפשים אפליה, שילכו לבתי-ספר של החרדים.

"לא נראה לי הגיוני שבבית-הספר הזה יש אפליה. זו לא הפרדה על רקע של צבע עור. ייתכן שיש חלוקה על רקע לימודי, אבל בטוח שזה לא על רקע אפליה דתית. מדובר בבית-ספר שלומדים בו תלמידים שבאים מבתים של כיפות סרוגות ושחורות - מה שמעיד שזה מקום ללא אפליה. אנחנו משלמים הרבה מאוד בעבור החינוך בבית-הספר הזה, כי מדובר בבית-ספר טוב".

אמא אחרת שבאה לאסוף את בתהּ מבית-הספר אמרה: "מה שנעשה לבית-הספר זה עוול. זה בית-ספר טוב, ואם ארבע הבנות לומדות לבד בכיתה - אז כנראה שזה בגלל הצרכים הלימודיים. אני יודעת שהתלמידות משחקות עם התלמידות האתיופיות. יש להן פעילויות משותפות, והן מדברות איתן. כיתה נפרדת זה למצוא לכל ילד את הייחוד שלו, ולפי היכולות שלו".

אזרחים שעברו ליד בית-הספר אמרו כי מה שנעשה עם הבנות האתיופיות הוא פשע. ואולם היו גם מי שהביעו תמיכה במדיניות שנחשפה הבוקר, ואמרו שמה שנעשה כנראה שצריך להיעשות - מבחינה לימודית.

ד"ר ישראל גלבוע, תושב העיר ששימש מנהל בתי-ספר במשך 30 שנה, אמר כי העיריה מנציחה את האפרטהייד ואת ההבדל בין שחורים ללבנים, וכי אין מדובר בית-הספר "למרחב" בלבד: "יש בית-ספר נוסף שבחצרו גדר שמפרידה בין האליטיסטים לבין תלמידי שכונת עמישב. לדעתי, אחרי מה שעבר על ארבע התלמידות, הן יזדקקו לטיפול פסיכולוגי.

"אני לא מבין איך מבחינה חינוכית עשו דבר כזה. אם רוצים לחזק את הבנות האלה בלימודים, אז צריך לעשות את זה תוך שהן משולבות בכיתה רגילה, ולא להפריד אותן. מה שעשו לבנות זה טראומה. פתח-תקוה חוגגת 130 שנה להיווסדהּ, ומתנהגת בצורה לא מתאימה".

גדי פיקדו, פעיל קהילתי ממוצא אתיופי, הגדיר את המדיניות שנחשפה במלה שערורייה. "הייתי אצל מנהל מינהל החינוך בעירייה, והוא ניסה לגרום לי להבין שמה שקורה פה זה בסדר ,אך לא קיבלתי את הסבריו למעשה. לא ייתכן שארבע בנות אתיופיות ילמדו לבד בכיתה ויופרדו משאר התלמידים. דיברתי גם עם ההורים של התלמידות, והם זועמים וכועסים מאוד על מה שנעשה. הבעיה היא שמדובר באנשים שאין להם כוח, ולא היתה להם ברירה - שיכנעו אותם שזה טוב לילדות".