האם לשקר לילד שהולך לגן, בעוד שאחיו הגדול נשאר בבית בחופשה?
השביתות, המחלות וחופשת החנוכה פתחו עבור משפחות רבות את תיבת הפנדורה של רגשות האשמה ההוריים. שוב עלו שאלות כמו האם לספר לאח הקטן שבגן שהגדול בחופשה מבית הספר, האם לומר לאח הגדול שאחותו הקטנה נשארת בבית בגלל מחלתה, או אולי פשוט לחכות שהסוד יתגלה. שבת אחים גם יחד? כתבה ראשונה בסדרה
העובדה שהגדול שלי, הפוקד את כיתה א', נשאר בבית לכייף בחופשת החנוכה, ואילו הקטן בן הארבע המשיך ללכת לגן, נראתה לי כסוג של עונש עבורו. לא, אני לא חושבת שהוא סובל בגן או שמתעללים בו. אני רק זוכרת את הימים שלי בתור ילדה, שבהם להישאר בבית בחופשה או ביום מחלה היה נראה לי פינוק שאין כמוהו.
הבעיה הזו מוכרת להורים רבים, רבים מאוד. היא עולה על פני השטח אצל אחים בני כל הגילאים בחופשות, בשביתות ואפילו בימים שבהם אחד חולה והשני צריך להמשיך ללכת למסגרת. הבקשה הנצחית "אני יכול להישאר גם בבית?", היא כנראה זו שמציתה בתוכנו את כל השאלות וההתלבטויות. האם לאפשר לו להישאר בבית? אולי לא נספר שהגדול בחופש? והאם את כל הבילויים כדאי להעביר לשעות אחר הצהריים כך שגם הקטן יוכל להשתתף?
יש להביא בחשבון שהאחים מספרים זה לזה (צילום: ויז'ואלס/פוטוס)
סוד, שקרים ווידיאו טייפ
"הבעיה הזו בין אחים נובעת פעמים רבות דווקא מקושי של ההורים", מסבירה דגנית בן ניסן, פסיכולוגית ראשית של המכון להתפתחות הילד במרכז "שניידר" לרפואת ילדים. "להורים יש צורך תמידי לאזן ולהביא לכך ששני האחים יקבלו בדיוק את אותו הדבר. הם חשים שאסור להם לקפח אף אחד. המצב הזה הוא בלתי אפשרי. חשוב מאוד לאזן, אבל לא צריך באופן נקודתי לעשות את ההתחשבנות הזו בין האחים. אם נעשה זאת, זה רק יגרום לכך שהאחים יתחילו להתחשבן ביניהם".
כנראה שאצל כולם עברה בראש המחשבה להסתיר מאח אחד שהשני לא הולך לבית הספר. "מדובר באופרציה מאוד מסובכת", מספרת שני, אם לשניים (בן שבע ובת חמש). "בתחילת השנה הנוכחית הקטנה שלי התחילה גן חדש והיה לה קשה מאוד להיפרד מאיתנו בכל בוקר. בשבוע השני ללימודים, הגדול חלה והיה צריך להישאר בבית. החלטנו, בעלי ואני, שלא מספרים לקטנה. אמרנו לה שאחיה מתחיל את הלימודים מאוחר וכך זה עבר והיא הלכה בשקט לגן. אבל כשהיא חזרה שמעתי אותם מדברים, והוא סיפר לה שהוא היה חולה ונשאר בבית. זה דווקא לא גרר כל תגובה מצידה והיא אפילו לא באה לשאול אותי על כך, אבל לי היה ברור שמדובר ברעיון שמועד לכישלון". יוצא שכאשר מסתירים סוד, משקרים, ואז הווידיאו מראה הכל, בייחוד אם האחים מספרים זה לזה.
"אני לא מאמינה שאפשר להסתיר ואני לא בעד סודות במשפחה", אומרת בן ניסן. "אני חושבת שהאמת היא הבסיס לקשר שלנו עם הילדים. הילד יודע ומבין שאח שלו בבית גם אם לא אומרים לו. בין אחים אין שוויון, ואנחנו גם לא צריכים לשאוף לכך. זה לא דבר רע ללכת לגן, זה לא עונש".
תלוי איך מציגים את הדברים
הבעיה היא שהתגובה הצפויה מהאח שהולך לגן או לבית הספר היא לרוב קשה.
"ממש לא בטוח", אומרת בן ניסן, אפשר להעמיד את כל העניין הזה בצורה הפוכה ולומר לזה שהולך שיהיה לו כיף בגן או בבית הספר, בעוד שאחיו ישתעמם בבית לבד. אני חושבת שצריך להציג את המצב כמו שהוא, אבל להציג בפני זה שהולך לגן את היתרונות שיש בכך".
רוצה להישאר בבית לבד, בלי אחותי הקטנה! (צילום: ויז'ואלס/פוטוס)
חופשת החנוכה וחופשות בכלל ידועות כזמן לבילויים. הצגות, סרטים הם רק חלק מהעניין. אם הגדול יוצא לבלות, האם לדעתך צריך לספר לקטן?
"אני לא חושבת שצריך להוציא את הנשמה לאח הקטן. לא צריך להסתיר, אבל גם לא להתרברב. זה נכון באופן כללי ליחסים בין אחים ובין הורים. אסור לנסות בכוונה לגרום לו לקנא או לחוש שהוא מפסיד משהו בכך שהוא הלך לגן".
הפוך על הפוך
במשפחות רבות נוקטים שיטה הפוכה, פשוט לא מאפשרים לגדול לצאת לבילויים בזמן שהקטן בגן. "גם זה לא נכון בעיניי", אומרת בן ניסן, "יש מגוון רחב של אפשרויות באמצע. אפשר לומר לקטן שאחיו הגדול הלך לבלות היום והוא יבלה אחר הצהריים. ניתן לצאת לבלות עם כולם כששניהם בבית או אחר הצהריים".
אצלי בבית יש ריטואל קבוע כאשר אחד מבניי נשאר בבית, אם בגלל שאחיו חולה או בגלל שהוא בחופשה. השאלה החוזרת היא: "אפשר גם, רק היום?". ובכל פעם מחדש, בעיקר בימי חופשה, עולה שוב השאלה האם לאפשר לו להישאר בבית ואיזה מסר זה מעביר.
האם צריך לאפשר לקטן להישאר בבית בימי חופשה של הגדול?
"באופן עקרוני הולכים לגן וצריך ללכת לגן, נקודה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם אנחנו חורגים מהעניין. כל הורה מציב את הגבולות שלו, ולכן אני לא יכולה לענות על כך חד משמעית. יש משפחות שבהן אירוע משפחתי חשוב הוא סיבה מספקת לא לשלוח את הילדים לבית הספר, ואילו במשפחות אחרות אירוע מסוג אחר מהווה סיבה טובה לכך. באופן כללי, אנחנו צריכים לשלוח ילד לגן בימים שבהם מתקיימת הפעילות בגן אבל כמובן שיש גם יוצאים מן הכלל".
"אני, בכל מקרה, למדתי את הלקח שלי", אומרת שני. "בחנוכה הקטנה הולכת לקייטנה של הצהרון ואח שלה בחופשה, ולי אין כל כוונה להסתיר את זה ממנה. אבל מה שבטוח, אני לא אהיה זו שאספר לה. אם למדתי דבר אחד ממה שקרה בתחילת השנה הוא שאחיה מספר לה את הדברים הרבה יותר בקלות ממני ולכן אני אמתין שהיא תגלה את זה ממנו".
לפנייה לכתב/ת 
