שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ישראל "חושבת בגדול" על זיהום האוויר

    ישראל פולטת כ-70 מיליון טונות של גזי חממה בשנה - יחס דומה לזה של מדינות מפותחות. באמנת האקלים העולמית החדשה, שבוועידת באלי גובש המתווה שלה, תתבקש ישראל להפחית בכמות זו, או לספוג קנסות. במשרד להגנת הסביבה נערכים להפחתה בשיעורים ניכרים. "אם נזהם - נידרש לשלם"

    האפקט הדרמטי של הצהרות ועידת האקלים בבאלי עומד לפוג, ואת מקומו תופס אט-אט הדבר האמיתי: עבודת מטה אפורה ומדוקדקת, לקראת משא ומתן בינלאומי קשה וארוך, שכרוך בהחלטות כלכליות כבדות משקל. מאז חזרה המשלחת הישראלית הרשמית מבאלי עוסקים במשרד להגנת הסביבה בגיבוש תוכנית עבודה במסגרתה תוכל ישראל לקבל על עצמה התחייבויות מרחיקות לכת לצמצום פליטת גזי החממה.

     

    ההסכם בבאלי התווה מפת דרכים למשא ומתן שיימשך שנתיים, עד לוועידה בקופנהאגן בשנת 2009. בוועידה זו מקווים שתחתם אמנה בינלאומית, שתחליף בשנת 2012 את אמנת קיוטו. האמנה ונספחיה יהיו המנגנון באמצעותו יפחיתו מדינות העולם - מפותחות ומתפתחות כאחד - את פליטת גזי החממה לאטמוספירה, כדי להאט את התחממות כדור הארץ.

     

    המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, יוסי ענבר, מסביר כי כיום פולטת ישראל כ-72 מיליון טונות גזי חממה בשנה, ובאופן יחסי מדובר בשיעורי פליטה דומים לאלו של המדינות המפותחות. "הכוונה היא להיערך לאמנת קופנהגן 2009 כאילו אנחנו מדינה מפותחת", מצהיר ענבר בשיחה עם ynet. "צריך להבין שאם לא נקבל על עצמנו התחייבויות מרצון, סביר להניח שהן יוטלו עלינו, או שנוצג באור לא חיובי", הוא מסביר, "לכן השאיפה היא לקחת על עצמנו מחויבויות גדולות".

     

    לדברי ענבר, השימוש במושג "מדינה מפותחת" בהקשר האקלימי פירושו התחייבויות לצמצום פליטת גזי החממה בשיעורים ניכרים, אך עם זאת הוא נמנע מלנקוב במספרים מדוייקים. "זה יהיה לא אחראי לציין מספרים בשלב זה, כי הכל נמצא עדיין בבדיקה".

     

    לזיהום העתידי יהיו השלכות כלכליות

    נושא פליטת גזי החממה של ישראל והאפשרות להפחיתם נמצא בטיפולה של ועדה בין משרדית בה חברים ענבר, ראש אגף איכות אוויר במשרד, שולי נזר, וגורמים נוספים. נוכח השלכותיה הכלכליות והמקצועיות של הסוגיה חברים בוועדה גם נציגי משרדי האוצר, התשתיות, התחבורה והחקלאות. "המטרה היא לבחון כיצד מפחיתים את הפליטות תוך התחשבות בעלויות ובשיקולים נוספים".

     

    היבט נוסף של עבודת הוועדה הוא להרכיב תמונה עתידית של מדינת ישראל, כדי לשרטט מתווה להתמודדות עם היקף הפליטות בעתיד. "אנו בודקים את מצאי הפליטות של המדינה כיום, ומנסים לראות מה יהיה כאן המצב בשנת 2050, כשהאוכלוסיה תגדל וגם הפליטות - בהתאם. במרכז התרחישים האלו מצוי כמובן משק האנרגיה והאופן שבו הוא ייערך לנושא".

     

    סוגיית האנרגיה מרכזית בכל הקשור לפליטת גזי חממה. תחנות כוח פולטות לאוויר כמות גדולה של גזים וזיהום, שמשפיע דרמטית על התופעה. משק האנרגיה הישראלי כיום מבוסס רובו ככולו על תחנות כוח פחמיות, הפולטות כמות גדולה של גזים, וחברת החשמל מתכננת להקים עוד שתי תחנות פחמיות בשנים הקרובות - אחת באשקלון ותחנה נוספת ככל הנראה בצפון הארץ. 

     

    המשרד להגנת הסביבה מתנגד לתוכנית להקמת תחנת כוח פחמית באשקלון ובנייר עמדה בנושא כינה את הטכנולוגיה הזו "נחותה". ענבר מודה כי לתוכניות של חברת החשמל בהקשר הזה יש השלכות לטווח ארוך.

     

    "עמדת המשרד הרשמית היא נגד הקמת תחנה כזו, וחברת החשמל צריכה להבין שהיא לא פועלת לבד", הוא אומר. "כיום הפחם הוא זמין וזול, אבל מדינת ישראל תצטרך לקחת בחשבון לא רק את ההשלכות הסביבתיות של תחנה כזו, אלא גם את העובדה שיהיו לה השלכות כלכליות ארוכות טווח, (כאשר יוטלו על ישראל מכסות פליטת גזי חממה - י.ע-ד). אם נזהם - נידרש גם לשלם".  

     

    לוח הזמנים אותו משרטט ענבר איננו ארוך במיוחד. "יש לנו בערך שנה להחליט לאן הדברים הולכים - כדי שנהיה מוכנים לקראת פרוטוקול קופנהגן שיגובש בסוף שנת 2009. זוהי החלטה כבדת משקל שתצטרך להגיע בסופו של דבר לפתחה של הממשלה". 

     

    מה אפשר לעשות בינתיים? "לחסוך בחשמל", הוא אומר. "מחקרים מראים שאפשר לצמצם את צריכת החשמל ב-15 עד 20 אחוז רק על-ידי חיסכון של התושבים, וזהו צעד חשוב שאפשר ליישם כבר מחר בבוקר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אם נזהם - נידרש לשלם. אילוסטרציה
    צילום: איי פי
    מה לעשות? לחסוך בחשמל
    צילום: מיכאל קרמר
    מומלצים