יחסים אפלטוניים: הייעוץ הפילוסופי כתחליף לספת הפסיכולוג

מאז ומעולם הייתה הפילוסופיה חלק מהותי מהחיים - והם חלק ממנה. השאלה הראשונה שצריכה אולי להישאל היא לאן נעלמו הפילוסופים. אז נכון, יש באקדמיה מרצים לפילוסופיה, אבל כמה אנשים מגדירים את עצמם כפילוסופים? ומתי שוב תופיע בעיתון במדור דרושים מודעה כמו זו ששמורה אצל בוגר החוג מלפני 30 שנה: "דרוש פילוסוף"?!

מתברר שזה כבר לא חלום רחוק. בשנים האחרונות הצטרף לרשימת המקצועות המסקרנים זן מיוחד שקרוי "יועץ פילוסופי". לפופולריות המתעצמת שלו אחראי לא מעט הפילוסוף ד"ר לו מרינוף, שספרו "אפלטון במקום פרוזק" תורגם ל־25 שפות והפך לרב־מכר עולמי, ולאחרונה ראה אור ספר נוסף שלו: "תרפיה לשפויים - איך הפילוסופיה יכולה לשנות את חייכם" (הוצאת כתר). האומנם מדובר בקאמבק של הפילוסופיה, או שהיא תמיד הייתה כאן?

מרינוף להמונים

היועצים עובדים לפי שיטות שונות, חלקם עושים שימוש נרחב בטקסטים פילוסופיים קנוניים, אצל אחרים התהליך הוא דיאלוג חופשי לגמרי שמנהלים היועץ והלקוח. הנושאים שמועלים בפגישות, בדיוק כמו בכל תהליך אחר, רבים ומגוונים, ויכולים להגיע משאלות מוכרות של בחירת בני זוג, קריירה וזהות ועד לדברים שמעולם לא ידעתם שמעסיקים אתכם. התעריפים משתנים בהתאם למעמד ולניסיון, ותעודה מוכרת של משרד הבריאות אין. אז מי בעצם קובע מי יכול להיות יועץ פילוסופי? שאלה לא פשוטה, אבל מקובל שמי שקורא לעצמו יועץ פילוסופי הוא בעל תואר שני בפילוסופיה לפחות.

אסכולת אתונה, מאת רפאל. פתאום יש ביקוש לפילוסופים 

יש הטוענים כי הייעוץ הפילוסופי מציע אלטרנטיבה ראויה לטיפול פסיכולוגי. חלק מהיועצים מדגישים שהם לא מציעים תרפיה בשום אופן, אבל לא תמיד ברור איפה בדיוק עובר הגבול, גם אם לא קוראים לזה "טיפול". מספיק אולי להביט בכותרת ספרו של מרינוף, שבפירוש מציע "תרפיה".

אמנם יש כאן רמיזה לכך שמדובר בכאלה שאולי לא זקוקים לה (שפויים), ואולם המינוח בהחלט עלול להיות בעייתי אם לא מתכוונים להציע תרפיה ("טיפול במחלות וריפוין", כך לפי מילון רב־מילים). מרינוף גם עושה הבחנה בין מחלה ובין אי־נחת ומציע לקורא להחליט מה מהשניים הוא מקור סבלו ("אם תוכלו להבחין בין אי־נחת למחלה, לא תזדקקו לתרופות כדי להתמודד עם האתגרים הרגילים של החיים"). אלא שכאן קיימת הנחה מובלעת שאולי צריך להטיל בה ספק: האומנם יכול אדם לאבחן את מצבו שלו?

באוניברסיטאות של ונציה וברצלונה כבר מקדמים תוכניות למאסטר בייעוץ פילוסופי. בעולם האקדמי הישראלי, לעומת זאת, לא ממהרים לפתוח למקצוע את הדלת, והתחושה היא שמדובר בתחום שנוי במחלוקת, אפילו יותר מפסיכולוגיה. אבל גם אם פרויד ימשיך למשול בכיפה, קשה להתעלם מהעובדה שיש כאן אפשרות מעניינת במיוחד להתבוננות בעולם, גם עבור אלה שלא הכירו מעולם את הבניין למדעי הרוח.

המתייעצים:

--------------- 

יעל בן־משה: עולם הדילמות

יעל בן־משה, 33, ממושב בני עטרות, מנהלת בית נוער ובעלת תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית, חיפשה בגוגל איפה מקבלים ייעוץ פילוסופי אחרי שקראה את ספרו הקודם של מרינוף, "אפלטון במקום פרוזק" והגיעה לייעוץ אצל ישראל שורק, יועץ פילוסופי. "מאוד סקרן אותי הניסיון של הפילוסופיה לעזור בחיי היומיום", היא אומרת. "חיפשתי מענה ברמה האינטלקטואלית לדילמות שאני עוסקת בהן, ולא רציתי מענה פסיכולוגי".

למה לא טיפול פסיכולוגי?

"לא בשבילי כל החיטוט הזה בעבר ובנבכי הנפש".

אבל למדת פסיכולוגיה.

"למדתי פסיכולוגיה מתוך רצון להבין ולדעת, ולמרות זאת, המסקנה שלי היא שלפעמים טיפול פסיכולוגי מיותר".

מה מייחד את הייעוץ הפילוסופי כפי שחווית אותו?

"הוא יותר תכליתי, ממוקד. דנים בסוגיות מעשיות, אבל מקיפים אותן מכל הצדדים האינטלקטואליים שלהן, כך שהכל נראה בהיר ונהיר. התהליך ארך כשלושה חודשים. אני חושבת שאדם בעל כושר חשיבה גבוה יכול להגיע לתובנות האלה לבד. יכול להיות שאפשר לפתוח כתבים נבחרים של ספרי פילוסופיה ולצאת נשכר. אבל בייעוץ הפילוסופי זה שיושב מולי מאפיין ומאבחן, יחד איתי כמובן, את הבעיה שאני רוצה לפתור, ואז מוצא לזה התייחסות אצל פילוסופים שונים. אחר כך דנים בזה יחד. זה מאוד נקודתי, אני לא צריכה לשבת ולקרוא ספרי פילוסופיה ישנים ועבי כרס. החוכמה של הבנאדם שיושב מולי היא לבחון מאיפה זה מגיע. מטפלים במקור".

האם ספת הפסיכולוג תישאר מיותמת? (צילום: גטי אימג') 

מצאתם משהו שדמה לשאלה שהעסיקה אותך?

"ממש ככה. מי ששבה את לבי היה סארטר. בצורה מאוד פשוטה הוא למעשה לוקח את האחריות ושם אותה בידיים של האדם. הצורה שבה הוא דן בנושא נותנת מוטיבציה מאוד גבוהה. הייתי שרויה אז בהתלבטות שנמשכה זמן רב בנוגע לתעסוקה, והיה לי נוח במצב הזה במידה מסוימת. ואז ישבתי וקראתי את סארטר, שבמילים בוטות אומר שהאדם הוא סכום מעשיו, שהוא קובע מי הוא באמצעות המעשים שהוא עושה. והוא פשוט מעיר אותך".

ואלה כלים שעוזרים לך גם עכשיו?

"אותן נקודות שעליהן עבדנו לא יכולות להימחק. לקיחת אחריות, למשל. ברגע שזה נקנה, זה נקנה".

עדית פריאנטי: זכות הבחירה

עדית פריאנטי, 30 וקצת, מהנדסת מכונות מבאר שבע, הייתה סטודנטית כשהתוודעה לייעוץ פילוסופי לראשונה. "הגעתי לזה דרך כתבה קטנה בעיתון. באותה תקופה שאלתי את עצמי שאלות של בחירה במקצוע, במסלול חיים. בכתבה ההיא נכתב שאפלטון אמר שלכל אדם יש ייעוד, ושאלתי מה שלי. אני זוכרת שזה מה שמשך אותי". פריאנטי הגיעה לייעוץ אצל ד"ר שוסטר וכל־כך נהנתה מהתהליך (שארך כחצי שנה) עד שכתבה ספר ("בחזרה לייעוץ הפילוסופי", הוצאה עצמית).

באיזה אופן הפילוסופיה רלוונטית לחיים?

"הפילוסופיה מדברת הרבה על בחירה, וזה רלוונטי לחיים עצמם: בחירה במקצוע, בבני זוג, במקום מגורים, בשייכות. בקבוצת הלימודים הייתי בת יחידה וזה העלה שאלות: למה אני הבת היחידה? איפה זה מפריע לי ואיפה לא?"

מה זה נתן לך?

"בחירה והבנה ששוני זה לא דבר חד־משמעי. הייתה לי לגיטימציה לשאול שאלות והזכות לבחור תשובה. מה שאהבתי בייעוץ הפילוסופי זה שאין מנגנון קבוע מראש. יש בחירה בין תהליכים, חשיבה על אפשרויות".

ניסית קודם גם דרכים אחרות?

"כן, פסיכותרפיה דינמית, אבל לא יכולתי לסבול את זה שאני צריכה להתאים את עצמי לאיזושהי תיאוריה. חיפשתי משהו שייתן תשובה למחשבה, לא משהו שיגיד לי מה אני אמורה להרגיש".

ומה הייתה הדינמיקה הפעם?

"נוצר דיאלוג. הדדי. לא נוצרה תלות, כמו שלפעמים קורה בזרמים אחרים. לא הרגשתי נחותה. הרגשתי שאני מוצאת מקום למצוא את עצמי. חלק מהרעיון הוא שאם מדברים עם מישהו בגובה העיניים, ושתי המחשבות באות לידי ביטוי – אז יש שוויון בין הלקוח ליועץ. לא קוראים לזה מטופל, וזה עוד משהו שמעיד על הייעוץ עצמו".

מה מהייעוץ הפילוסופי את מיישמת ביומיום?

"שמותר לחשוב. וגם לגיטימי לחשוב מחשבות קצת שונות מהמקובל. היישום של הדברים הוא יישום של התשובות. התהליך תרם לי הרבה מאוד לביטחון העצמי, לרצון להמשיך ללמוד, לממש את עצמי".

רז ליפשיץ: ממלכת ההכרח

רז ליפשיץ, 22, ממודיעין, עובד עם ילדים, נמצא בעיצומו של התהליך, גם הוא אצל שורק. "הרבה זמן אני מתעניין מאוד בפילוסופיה. תמיד הייתי בנאדם שנוטה לבחון דברים. למדתי שנה באוניברסיטה אבל הרגשתי שאני לא מוצא שם את מה שחיפשתי ופניתי לישראל כדי ללמוד. הוא בעצם חיבר לי את הפילוסופיה לחיים. הוא הכניס את הפילוסופיה, הממד המופשט הזה, לממד המוחשי".

איך?

"דרך התבוננות פילוסופית מאוד אמיתית ולא מתפשרת, מאוד חדה. להמון אנשים יש תפיסה שפילוסופיה זה שני אנשים שיושבים ושותים תה ואחד מהם שואל: 'האם אני באמת שותה עכשיו תה, או שאני חושב שאני שותה?'... אני חושב שהיופי של הכלי הזה הוא שאתה לא בא לפסיכולוג שמקשיב לך 45 דקות ואומר 'כן, כן', אלא שיש מישהו עם עין חדה, כלים אקדמיים ומתודה מדעית, ובאותה חדות לא מתפשרת שבה מנתחים את הטקסטים הפילוסופיים הכי קשים – יושבים ובוחנים בפועל את היומיום. שואלים אותך שאלות מאוד קשות, ולא נותנים לך לברוח, לעגל פינות".

דוגמה מוחשית?

"היה שלב שכל הזמן אמרתי שהעבודה לא מעניינת אותי. דיברתי על זה עם ישראל והוא אמר: 'יש בעולם שלך שתי ממלכות: ממלכת הרצונות וממלכת ההכרח. אתה רוצה להיות מלך בממלכת הרצונות, אבל למה להיות עבד בממלכת ההכרח? למה לא לקחת בעלות גם על מה שאתה לא מרגיש תשוקה אליו אבל הוא קיים בחייך?' הניתוח הזה, התובנה הזאת, הדהדו בי הרבה זמן".

מה גורם לזה להיות אפקטיבי?

"אלמנט מאוד חזק בייעוץ הפילוסופי הוא זה של הדיאלוג. יש פינג־פונג מחשבתי. מכריחים אותך לקחת חלק פעיל. זה לא שאתה יושב אצל מישהו ונושא מונולוג. פה אתה חייב לקחת אחריות על מה ששלך בדיאלוג הזה. להיות אקטיבי. מייעצים לך כדי שאתה תשנה - לא מטפלים בך. בדיוק בגלל זה מדובר בייעוץ ולא בטיפול. אף אחד פה לא עושה לך רפלקסולוגיה".

מה עוד מייחד את התהליך בעיניך?

"יש מין תפיסה בת זמננו שטיפול קורה רק בעולם של הרגש, ומתעלמים מזה שיש לנו מוח שנועד לחשיבה ושהוא אחד הכלים החזקים, אם לא החזק ביותר, שקיים בעולמנו. אני חושב ש'אני חושב, משמע אני קיים' מאוד מתאים פה. דקארט אמר את זה ודקארט צדק. וזה עוד משהו נחמד: אם אתה יושב עם פסיכולוג, הוא יכול להיות מאוד חכם, אבל כאן אתה יושב עם היועץ שלך ועם אפלטון ועם סוקרטס או עם ניטשה, וזה פותח דלתות לשיא המחשבה האנושית. מתברר שהפילוסופים הכי גדולים עסקו גם בבעיות שמפריעות לך".

היועצים:

----------- 

רן להב: בין פרקטיות לחוכמה

ד"ר לפילוסופיה, בעל תואר שני בפסיכולוגיה, מעביר באוניברסיטת חיפה קורס על ייעוץ פילוסופי, מתגורר חלק מהזמן בארצות הברית. את ד"ר לו מרינוף פגש עוד באייטיז. חברים חברים, אבל יש לו מה להגיד על הדברים שד"ר מרינוף מציע להמונים.

מה זה בעצם ייעוץ פילוסופי?

"הייעוץ הפילוסופי מנסה להחיות את הרעיון שפילוסופיה יכולה לגעת בחיים המוחשיים של האינדיבידואל, ולא רק בדברים ברומו של עולם. אפשר לדבר על שלושה כיוונים עיקריים: הפרקטי – אדם בא עם בעיה מסוימת והכוונה היא לטפל בזה. לכאן משתייך מרינוף. השני הוא הכרה עצמית – איפה אני עומד ביחס לסוגיות בסיסיות בחיים: מה זאת אהבה, מה המשמעות של חיי וכו'. והשלישי: חוכמה. זו פילוסופיה מעשית במובן של חינוך רוח האדם, וזה הכיוון שאני מנסה ללכת בו".

איפה זה התחיל בעולם המודרני?

"כל מיני אנשים ניסו לגעת עם הפילוסופיה בחיים, אבל כארגון זה התחיל בגרמניה בתחילת שנות ה־80. הפילוסוף גרד אכנבך היה הראשון שעשה את זה בצורה מסודרת, ואחריו קמו עוד ארגונים, קודם בהולנד ואחר כך במדינות אחרות".

מה דעתך על מה שד"ר מרינוף מציע בספריו?

"בארצות הברית הוא ודאי פופולרי, אבל באירופה זה לא הכיוון. בעיניים אירופיות זה נראה קצת שטחי. מרינוף מייצג סוג מסוים של ייעוץ פילוסופי, מאוד פרקטי וממוקד בפתרון. בעיניי הוא לא עמוק ומעניין".

שלומית שוסטר: מחשבות על ריפוי ומחלה

ד"ר לפילוסופיה, מחלוצות התחום בארץ, עוסקת בייעוץ פילוסופי משנת 89', אז הקימה את מרכז סופון (=חוכמה שנמצאת בתוך החיים) בירושלים. בספרה Philosophy Practice: An Alternative to Counseling and Psychotherapy, שיצא בהוצאת Greenwood/Praeger, היא מציגה את הייעוץ הפילוסופי כ"אלטרנטיבה לפסיכותרפיה ולייעוץ פסיכולוגי". התעריף למפגש: 250 שקל ל־60 דקות.

מהי האלטרנטיבה שאת מציעה?

"יש בייעוץ הפילוסופי אמונה גדולה בבני אדם. דרך האמפתיה היועץ נותן ללקוח כוח למצוא את הדרך שלו. הדיאגנוזות שמוכרחים לעשות בתרפיה מחבלות בחופש של האדם להגדיר את עצמו. ייעוץ פילוסופי נותן לו זכות להגדיר את עצמו ואת החיים שלו לפי נורמות אלטרנטיביות. כל פסיכולוגיה רוצה להבין את הבנאדם לפי לוגיקה מסוימת, ואני חושבת שאין לוגיקה לגבי הנפש או העולם הפנימי של האדם".

אילו עוד כלים קיימים להבנת הנפש?

"יכול להיות שיש כל מיני כלים אחרים, אבל הלימוד הגדול בכל התחומים זה לקבל את זה שאי אפשר להבין".

לא חייבים להבין כדי לעזור?

"נכון. דרך הפילוסופיה אפשר להבין שאם בנאדם יכול להבין את זה שהוא לא יכול להבין – אז הוא והחיים שלו משתפרים".

את יכולה לטפל בכל בעיה?

"אני לא מטפלת. זה לא טיפול פילוסופי. לא מדובר בסוג של תרפיה. זה ייעוץ".

כמה זמן זה לוקח?

"מאוד תלוי. היו לי לקוחות שבאו כמה שנים, היו כאלה שחצי שנה, אחרים שנה. לפעמים כמה פעמים. תלוי מה האדם מחפש".

מי מגיע לייעוץ פילוסופי?

"קשה לאפיין. הלקוח הראשון שלי היה חסיד ממאה שערים. יש לי לקוחות חרדים וגם מאוד חילונים".

התהליך מתאים גם לאנשים עם הפרעות?

"כן, אני עובדת גם עם אנשים שלפי הגדרות הפסיכולוגיה יש להם מחלות נפש, הפרעות".

אין כאן סכנה?

"אני מסבירה לאנשים שהם לא צריכים לחשוב שאני מרפאת אותם. זה יכול להביא לתוצאות של ריפוי, אבל אם הם רוצים ריפוי מהיר הם לא במקום הנכון. החיפוש אחר ריפוי לא תמיד אפקטיבי, ופה אחת הבעיות הגדולות של התקופה. אנשים מחפשים ריפוי וזה רק גורם להם להיות יותר חולים. הרבה פעמים אם אנשים יכולים לשכוח קצת ממה שכל־כך מדאיג אותם, הם כבר מתחילים להרגיש יותר טוב. כל האפשרויות של הריפוי גורמות לאנשים לרצות להיות חולים כדי שיטפלו בהם".

ישראל שורק: בוא נתפלסף על זה

פילוסוף יישומי, יועץ פילוסופי ומנהל מכון "במחשבה תחילה" ברמת אביב, מסיים דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטה העברית ומשמש כחבר סגל בבית הספר למנהיגות חינוכית בירושלים.

מי מגיע להתייעץ?

"אנשים חכמים, סקרנים, שיש להם אומץ ופתיחות לגישה שלנו, שהיא יותר תובענית מייעוץ פסיכולוגי. אנחנו לא מאמינים בתובנות נטו. תובנות שאין מאחוריהן פרקטיקה הן הרבה פעמים חלולות".

איך יודעים עם מי מותר לעבוד ומי זקוק לריפוי נפשי?

"כשיש ספק, מעדיפים שהפסיכולוג ייהנה ממנו".

השאלה היא אם לא צריך כלים פסיכולוגיים לאבחון.

"לא. מסתכלים על האדם ושומעים את סיפורו. גם פסיכולוג הוא לא רופא. מה עושה פסיכולוג קוגניטיבי? משוחח. אני לא מאמין שמאחורי הפסיכולוגיה הקונבנציונלית יש איזושהי תורה מגובשת וחד־משמעית שיכולה להצדיק את הסמכות שפסיכולוגים נוטים לייחס לעצמם".

יש בכלל איזשהו יתרון לטיפול פסיכולוגי?

"יש סוג מסוים של בעיות שבהן העיקר הוא להבין סיבות לתופעות פסיכולוגיות. הרפרטואר של מחקרים פסיכולוגיים עשיר וממוקד. הפסיכולוגיה צברה ניסיון קליני שאין לזלזל בו. אני לא שותף לזלזול ולהתנשאות שיש לפילוסופים רבים כלפי הפסיכולוגיה. כשם שפסיכולוגיה יכולה לנצל את היתרון היחסי שלה, גם פילוסופיה יכולה לנצל את היתרון היחסי שלה".