רומנטי בימינו זה רישיון להשתטות
מחקרים מלמדים שאנשים שמקיימים יחסי מין עם פרטנר קבוע נוטים להיראות צעירים בכעשר שנים מגילם. נראה שההורמונים הרלוונטיים מחזקים את המערכת החיסונית. אני מוסיף, ללא גיבוי מחקרי, את הכיוון ההפוך - אדם שמגלה אדישות לסממנים חיצוניים של גיל צעיר מוותר בכך על הרומנטיקה
אמא ואבא חיו מעל לגילם. נולדתי כשהם היו כבר בסביבות ה-40, ועד שהכרתי אותם הם כבר היו בני 40 פלוס, מספיק מבוגרים לדעתם כדי להבין שעליהם לטפח את המראה של אהבת הארץ במקום את המראה הצעיר.
אי אפשר היה להבין, לפי הבגדים שלהם, איך הם בכלל התאהבו. אבא לבש רוב שעות היום בגדים בגוונים של אפור וכחול כהה, גוונים שנחשבו בקיבוץ לגוונים של עבודה, ואמא לבשה תמיד שמלות מצועצעות בגרסה פועלית של טעם פולני. אופנת הטעם הצעיר חלפה מעליהם.
אני לא זוכר אותם בבגדי ספורט. אני לא זוכר את אבא במכנסים קצרים, חוץ מזוג אחד, עם גומי של תינוקות במותניים, שלבש רק בתוך הבית, ואמא הקפידה תמיד על חזות של מי שעברה כבר הרבה בחיים שלה. הם גם לא הלכו מעולם יחפים, חוץ מאבא, שלמען הבריאות מרח שום על ה"קשה" של הלחם והסתובב בבית יחף, שעה ביום.
ההורים שלי ויתרו מהר מדי על הגיל הצעיר, ובעצם על המראה הרומנטי.
מחקרים מלמדים שאנשים שמקיימים יחסי מין עם בת או בן זוג קבועים נוטים להיראות צעירים בכעשר שנים מגילם האמיתי. ההנחה היא שההורמונים הרלוונטיים מחזקים את המערכת החיסונית. אני מוסיף לכך, ללא גיבוי מחקרי, את הכיוון ההפוך - אדם שמגלה אדישות לסממנים חיצוניים של גיל צעיר, מוותר בכך על הרומנטיקה.
זוכרים את טום קרוז המאוהב באולפן של אופרה ווינפרי?
אפשר להתווכח עם הטענה בדבר הקשר בין מראה צעיר לרומנטיקה, אבל נראה שקשה להתווכח עם העובדה שהרומנטיקה מצעירה. זה לא רק ההורמונים, אלא גם ההתנהגות. רומנטיקה היום היא היתר להשתטות ולהשתולל כמו צעירים. עבר זמנה של הרומנטיקה המכובדת. זוכרים את ההשתוללות של טום קרוז באולפן של אופרה ווינפרי לאחר שהודיע לעולם על אהבתו החדשה (והצעירה)? ייתכן שזו היתה השתוללות מבוימת, אבל הוא הרשה לעצמו להתיילד, משום שאלו הנורמות הרומנטיות הקיימות היום. יש אמנם אוהבים שעדיין מדליקים נרות ושולחים פרחים, אבל נורמות חיים של צעירים משולחי רסן נראות היום הולמות יותר את המעמד.
החיבור בין המושגים "צעיר" ו"רומנטי", הוא בעצם חזרה למקורות האבולוציוניים. הרומנטיקה על פי האבולוציה היא גילוי נאות של ביציות וזרעים משובחים יותר.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת באת' על ידי פרופ' ברט מרטין וד"ר רנה סובח עקב אחרי הניסיונות של נשים להיראות צעירות לגילן. המחקר, שבדק 297 נשים מגיל 27 ועד 65, מציג את הנתונים הבאים:
37% עשו דיאטות מיוחדות
61% צרכו ויטמינים כתוספי מזון
48% ישבו בסאונה
98% התמרחו בקרם לחות
78% צרכו מוצרים של טיפול נגד זקנה, כמו ג'ל או תחליב
70% טופלו בקרמים של קילוף עור
48% עברו טיפולי פנים בסלון יופי
3% טופלו על ידי רופאים, טיפולים כמו לייזר, בוטוקס וקילוף כימי של העור
0.25% (אשה אחת) עשו מתיחת פנים קוסמטית
אני לא יודע עד כמה הנתונים האלה מפתיעים או מחדשים, אבל יש גילוי מרתק לצדם – ככל שהנשים מגלות שהטיפולים האלה לא עוזרים להן להיראות צעירות יותר, ויש נשים שעוברות כמה טיפולים במקביל, כך גוברת המוטיבציה שלהן להמשיך באותם טיפולים. הצורך להיראות צעירות יותר, או כפי שמנסחים עורכי המחקר – "הפחד מאיך שהן עלולות להיראות בעתיד" - גובר על שיקול דעת מעשי.
אם רוצים, וזו דעה שלי, יש כאן אולי אמירה גם לגבי האמונה באלוהים. ככל שהתפילות לאלוהים לא עוזרות, כך גוברת המוטיבציה להתפלל אליו.
אגב, פרופ' מרטין מציין שהוא גילה במחקר קודם שלו אותו סוג של מוטיבציה גם אצל גברים שהולכים למכון כושר.
איפה הם ואיפה ההורים שלי. שני עולמות שונים לגמרי. לא רק פער דורות, אלא גם ערכים של אהבת הארץ לעומת ערכים רומנטיים. ההורים שלי לא ויתרו על הרומנטיקה, כי איך אפשר לוותר, אבל הם התקשו להחצין אותה, מתוך חשש שמא יחרגו מהייעוד הערכי שלהם בחיים – לבנות את הארץ ולהיבנות בה. היה משהו מתריס, אפילו מעצבן, בחוסר הטיפוח של המראה החיצוני שלהם. אמא חשבה אולי שהשמלות הפועליות בטעם פולני הן בכל זאת יפות, אבל אבא נראה אדיש לגמרי לבגדים בגוון עבודה שאמא הניחה לו בכל בוקר על המיטה. כך או כך, נראה נראה שמרוב חלוציות הם שכחו את הרומנטיקה.
