לא כמו כולן

כשמדובר באפרת גוש יש שני מחנות עיקריים: אלה שחושבים שהיא בועת פוזה שסופה להתפוצץ, ואלה שחושבים שהיא יפהפייה, מוכשרת ובעלת שירים טובים. אני שייכת למחנה השני. אם צריך לבחור בין ה"תעשי ותלכי, תלמדי" של נינט לבין ה"תצעקי, תשאגי, תפגעי" של גוש, אני בוחרת ב"תשאגי" כל יום מחדש. אחרי יציאת אלבומה השני, "הסליחה ואני", היא ממשיכה להופיע, גרה במושב המרוחק כחצי שעה נסיעה מתל אביב עם חיים שמש, בן זוגה ומנהלה האישי. בקרוב ייצא סרט בכיכובה, "נוזהת אל פואד", להקרנות בסינמטק. בנוסף, היא גם מועמדת לזמרת ושיר השנה בטקס פרסי עמ"י. והיא כולה בת 24. אם גם אתם רוצים להיות זמרת סמי־אלטרנטיבית בעלת סטיילינג ייחודי מצד אחד ומכבש להיטים בגלגלצ מצד שני, קבלו את המדריך המלא ל"איך לעשות את זה גוש סטייל". לא מבטיחים שיצליח לכם, אבל אתם מוזמנים לנסות.

1. רכשי השכלה מוזיקלית ענפה

אם את רוצה שייקחו אותך ברצינות, את צריכה להעביר חלק גדול מהילדות שלך בשיעורי פיתוח קול. אחר כך, כשתהיי זמרת מפורסמת, יהיה לך מספיק זמן לשחק סוליטר.

"סבא שלי היה זמר אופרה בהונגריה. טנור", מתגאה גוש בשורשיה. "זו היתה המוזיקה הראשונה ששמעתי. בגיל ארבע־חמש הייתי מסתובבת בבית ושרה אופרות איטלקיות וגרמניות, אבל בג'יבריש. אחר כך בחטיבה התחלתי לשמוע ג'אז: בילי הולידיי, אלה פיצג'רלד ושרה ווהן. זה היה החלום שלי, להיות זמרת ג'אז. הייתי גם במקהלת לי רון, שרנו שירים מכל העולם בגרמנית, איטלקית, פינית, הונגרית. אבל אהבתי את ההרמוניות הקוליות. עד היום אני שומעת מוזיקה קלאסית, מנגנת על פסנתר, קוראת תווים כמו עברית. אחרי בית הספר הייתי הולכת לארבע־חמש שעות של חזרות. אני לא חושבת שכל אחד היה עומד בזה. זה הגיל שאתה רוצה לבלות עם החברים שלך. זה היה מאוד אינטנסיבי.

"כל כך היה לי ברור שאני רוצה להיות זמרת, ששום דבר אחר לא עניין אותי. זה היה צעד שיכול להיות הרס עצמי, אבל למזלי זה השתלם לי. האמנתי בזה שיש לי כישרון במוזיקה, אבל לכל אחד יש כישרון במשהו. כל אחד שיש לו מקצוע והוא טוב בזה, זה אותו דבר. זה שאני עומדת על במה ושרה לא הופך אותי לטובה יותר, אבל במקצוע הזה מחיאות הכפים הן מוחשיות, אולי בגלל זה הרבה אנשים רוצים להיות על הבמה".

שרה אופרות איטלקיות וגרמניות בג'יבריש. אפרת גוש (צילום: גיא כושי)

2. שני את שם המשפחה

נורמה ג'ין עשתה את זה קודם ויצא לה מרילין מונרו, רוברט צימרמן שדרג לבוב דילן ואפילו מוסיה תהילימזוגער הפך לדן בן אמוץ. אם השם שלך לא מספיק סקסי, שני אותו ללא היסוס. במקרה הצורך, כמו במקרה שלפנינו, אפרת גושקס לא היתה צריכה להפוך עולמות כי אם רק לקצץ קצת מאחור.

"פעם לא אהבתי את השם אפרת והכי לא אהבתי שקוראים לי אפי", היא מודה. "הרגשתי כמו אפי מ'פרפר נחמד'. כשהייתי קטנה רציתי להיקרא 'סתיו' או 'תות'. עכשיו אני אוהבת את השם. את שם המשפחה שלי, גושקס, לא אהבתי ושיניתי. גושקס זה 'מריר' בפולנית, אבל נשמע כמו לטקס, שלייקס ומנדבושקס. בבית הספר אף פעם לא אמרו את השם שלי כמו שצריך. השיא היה כשהמורה להתעמלות קרא לי 'אפרת גוש חלב'. שיניתי את השם בתעודת הזהות קצת אחרי גיל 18".

3. עבדי בעבודות אקזוטיות מזדמנות

כדי שלא תיתפסי כפלצנית מהמעמד העליון שקיבלה את האוכל בכפית לפה, נסי לזכות במעמד הפועלים, כלומר חפשי לעצמך עבודות סטודנטיאליות, רצוי גם משהו בעירום.

"עבדתי כמכינת שייקים ליד אבולעפיה ביפו. זו היתה העבודה הכי קשה פיזית, סחבתי ארגזים יותר כבדים ממני, אבל הייתי מעולה בזה. השייק הכי מבוקש היה תות־בננה או תות־בננה עם מנגו או אננס. והיו את אלה שלקחו אייס וניל עם פקאן סיני מרוסק ובננה. עד היום אני לא יכולה לאכול פקאן סיני בגלל שאכלתי שם כל כך הרבה. עבדתי גם בתור מוזגת מים במסעדה תאילנדית. התפקיד שלי היה פשוט למלא מים. אם מישהו שתה רק שלוק, הייתי רצה וממלאת לו.

"גם דגמנתי בעירום. הפעם הראשונה היתה מזעזעת כי לכל אחד יש דברים שהוא פחות אוהב בגוף שלו. אבל יש בדוגמנות עירום משהו מאוד משחרר ואז את מורידה את החלוק ואף אחד לא מתרגש. זה דווקא עזר לי להתחבר לגוף שלי. זה מומלץ בחום".

המורה להתעמלות קרא לי 'אפרת גוש חלב' (צילום: גיא כושי)

4 היפלטי מכל מסגרת אפשרית

מיותר לציין כי אם תסיימי בגרות מלאה ותתגייסי כפקידה פלוגתית מנומסת, החיים שלך כגושניקית מן המניין לא יבואו לידי ביטוי. נסי לוותר על הלימודים ולהגיע לקב"ן בהקדם האפשרי.

"חיפשתי מקום שאוכל להרגיש בו טוב, אבל היה לי קשה. נורא רציתי להצליח אבל זה לא קרה. אפילו ברימון. הרגשתי שמשהו לא בסדר אצלי. כולם נהנו ורק אני לא.

"הגעתי לצבא אחרי שגרתי מחוץ לבית וכבר נפלטתי מהחיים ששאר בני גילי חיו. כבר כלכלתי את עצמי וידעתי מה אני רוצה להיות. הצבא ייעד אותי להיות נהגת משאית. לפני שהתגייסתי ידעתי שאני לא מסתדרת במסגרות וזו היתה הכי נוקשה. זה הלחיץ אותי ולקחתי את זה קשה. שלחו אותי לטירונות ואחרי שבוע הלכתי לקב"ן. אחרי עשר דקות הוא שחרר אותי".

5. תקשרי עם הצד המלנכולי/הרסני שבך

מומלץ מאוד להתחבר לצדדים האפלים שלך, הרי את לא רוצה למצוא את עצמך שרה את "התקווה" באיזו גאידמקיה או מקבלת הצעות לפסטיגל 2010.

"יש בי צד של הרס עצמי. אני אוהבת לשתות ואני בקלות נמשכת לצדדים האפלים של החיים. בתקופה האחרונה הבנתי שאני צריכה לעשות סטופ על הרגשות האלה ולרצות שיהיה לי טוב. בשלוש השנים האחרונות עברתי תהליך כמוזיקאית וכבן אדם - תהליך של ניקיון, של למצוא את האמצע שבין קיצוניות ולהתחיל למצוא את המקום שלי בעולם הזה. אני רוצה שיהיה לי טוב ואני רוצה להיות בן אדם טוב יותר".

ראו סעיף 7. אפרת גוש ושלומי שבן (צילום: ענת מוסברג)

6. מתגי את עצמך כאנדרדוג

כשאת הולכת לטקסי עמ"י זכרי שאת עלולה שלא לזכות. אין דבר, הכאב הוא זה המשנה את חיינו ובמצוקת חומרים גם הכישלון יכול לייצר שיר מלנכולי שייכנס לפלייליסט.

"באלבום הראשון הייתי מועמדת בשלוש קטגוריות: פריצת השנה, זמרת השנה ואלבום השנה עם מטרופולין. שירי מימון זכתה בתגלית השנה, מירי מסיקה בזמרת השנה ואני זכיתי יחד עם מטרופולין באלבום השנה. די התבאסתי. הקטגוריה של זמרת השנה היתה ממש בסוף הטקס, וזה טקס ארוך, וכשהמצלמה מתקרבת אלייך זה סימן טוב. אז ראיתי את המצלמה מתקרבת אליי ומתקרבת, ומתקרבת, וכבר חשבתי לעצמי 'Oh my god', ואז קלטתי שמירי מסיקה יושבת מאחוריי.

"אני מקווה שלא אהיה שמעון פרס של עולם המוזיקה, למרות שזה אומר שבסוף אקח. בגיל 80 אני אעלה לבמה עם מחשוף".

מכינה נאום זכייה?

"אם קוראים לך מירי מסיקה, אני מניחה שכן. נכון שיש את אלה שלא זוכים, אבל מוחאים כפיים בנימוס? השנה, אם לא אזכה, אני מתכוונת לעמוד באמצע האולם ולצעוק: "לאאאאאאא!!!!!!".

7. התחברי ליוצרים הנכונים

יוני בלוך, אסף אמדורסקי, שלומי שבן ואריק ברמן. מי לא היתה רוצה שכל אלה יכתבו לה שירים וינגנו איתה באלבום? אחת הדרכים הבטוחות להפוך לאחת שכולם רוצות להיות כמוה וכולם רוצים להיות איתה היא שכל הבחורים הכי שווים בשכבה יכתבו לך שירים טובים.

"הבסיסט של יוני בלוך למד איתי בתיכון וכשהוא היה צריך זמרת הוא חשב עליי. יוני הקליט אותי שרה שיר שהוא כתב. מאוד אהבתי מה שהוא עושה וחשבתי שהוא מוכשר, אני חושבת שהוא היה אז בצבא. עד אותו רגע שרתי סטנדרטים של ג'אז.

את אסף אמדורסקי יצא לי לארח בהופעה לפני שנתיים, בעיניי הוא אחד המוכשרים שהיו בארץ אי פעם. ואז כשקבלתי מברק פלדמן את הטקסט של 'לראות את האור' וחשבתי שהוא מקסים. אחרי שתי דקות חשבתי על אמדורסקי, אחרי חמש דקות התקשרתי אליו ואחרי שעתיים היה לי שיר.

"את אריק ברמן פגשתי ב־NMC, הוא בדיוק חתם שם. בשנה האחרונה מתחילה להיות תחושת משפחתיות כזו, יש דיבור בין רוב האמנים. אז נפגשנו והוא השמיע לי דברים וחשבתי שהוא מדהים. אז יושבים ומדברים ומדברים ומדברים ואז נוצר שיר שאני המוזה שלו.

"בהתחלה לא האמנתי בעצמי. היה לי קשה באותה תקופה. מצד אחד התחלתי להגשים את החלום, מצד שני חייתי בג'יפה מוחלטת ולא היה לי שקל על התחת. זה ניגוד מאוד גדול ללכת לאולפן ולהקליט שירים עם חברת התקליטים ובערב לעשות משמרת לילה ביפו. האנשים שמסביבי היו צריכים לדחוף אותי כדי שיהיה לי כוח להמשיך".

8. בחרי את הגבר שלך בקפידה

חפשי איזה חבר מעצב שיער, נניח ויטוריו, שיעשה ממך אייקון אופנתי, אחרי שסימנת וי על המטרה וכולם מדברים עלייך, דאגי לאספקטים המוזיקליים ומצאי בן זוג מנוסה ומבוגר ממך שיכול לנהל את הקריירה שלך בתבונה, איזה מפיק מוזיקלי כמו חיים שמש שכזה.

"בשנתיים האחרונות התחלתי להיפתח. זה התחיל באהבה שלי לחיים שמש ובאהבה של חיים אליי. הוא בשבילי האדם הראשון שקיבל אותי כמו שאני ולא ניסה לשנות אותי בשום צורה. זה נתן לי רצון להיות אדם יותר טוב, לעשות עם עצמי שלום. התחלתי לראות את עצמי דרך העיניים שלו ודרכן הייתי טובה לא משנה מה. אני מקווה שלא ניפרד, אבל אם זה יקרה - טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה - אז הוא נתן לי כלים להתמודד איתם כל החיים. ואני בטוחה שאני נתתי לו.

"אתמול קראתי ספר, 'הקפיצה מהמזח' ויש שם קטע נורא עצוב, שכל החיים משתנים ברגע. בכיתי וחיים ישן כבר. נצמדתי אליו ואמרתי לו: 'אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך', והוא נהם עליי".

היו שמועות על חתונה.

"ממש, ממש לא. אני לא חושבת שארצה להתחתן. אני לא מאמינה במוסד הזה. אני חושבת שיותר נכון ובריא לחיות בלי חותמת של הרבנות, להרגיש שאנחנו ביחד, לא כי חייבים, או כי קשה לחלק את הרכוש".

9. אמצי לעצמך אג'נדה פמיניסטית לוחמנית

כשהמעמד שלך מספיק רם ויש לך עדת מעריצים ולו הקטנה ביותר, אל תשתקי. אם למשל, אחד הנשיאים של מדינת ישראל שולח ידיים, תני לו בראש בכל תוכנית אירוח שמכבדת את עצמה.

"מה שגרם לי לצאת החוצה בפרשת הנשיא קצב זה הרגשתי שזה נגע שמתפשט בחברה. היה את הסיפור עם רמון וקצב והרגשה שאי אפשר להאמין לאף אחד. ראיתי את העליהום שעשו על המתלוננות ושהמקורבים לכלכו ועסקת הטיעון מאוד קוממה אותי - כי הוא נחשד באונס, שזה שווה ערך לרצח בעיניי - ורציתי שיעמוד למשפט הוגן. הפגנתי בעצרת שהיתה נגדו, התראיינתי בטלוויזיה. זה בלתי נסבל שבן אדם שחשוד בכאלה מעשים יקבל עסקת טיעון בלי ללכת למשפט. בחורה עוברת הטרדות וגם אני עברתי. יש אווירה אלימה במדינה. "האמת שרוב הדברים נוגעים לי, פשוט הרבה זמן בחרתי לא להתעניין, סגרתי את עצמי בבועה, הייתי מרפרפת במוסף החדשות וממשיכה הלאה. היום אני מכריחה את עצמי לקרוא קצת".

• את המדריך המלא ללהיות אפרת גוש תוכלו למצוא בגיליון החדש של פנאי פלוס . שם תוכלו גם למצוא מדריך כיצד להתלבש כמו אפרת גוש