כּאֵבי אב

הגרסה הנשית של איוב בסרט החדש, "Secret Sunshine" וסרט הבלקספלויטיישן הראשון (שהקדים אפילו את שאפט!) בהוצאה מחודשת. עוד טור איכותי של סרטי קולנוע ב-DVD

אסף קורמן פורסם: 19.12.07, 16:49

Secret Sunshine

"Secret Sunshine" הוא הסרט המועמד מטעם דרום קוריאה לפרס האוסקר לסרט הזר לשנת 2008. לי צ'אנג דונג, במאי הסרט, כיהן כשר התיירות והתרבות של דרום קוריאה בשנים 2003-2004, בממשלתו של הנשיא רו מו-היון. נסו לשוות בנפשכם סיטואציה דומה במחוזותינו - איך היינו נראים אם דובר קוסאשווילי או אולי אבי נשר היו מכהנים בתפקיד דומה.

צ'אנג דונג סיפתח את קריירת הסרטים שלו כשהיה בשנות הארבעים לחייו, אחרי שכבר ביסס את מעמדו כסופר מצליח."Secret Sunshine" הוא סרטו השישי, והראשון להתמודד על דקל הזהב בפסטיבל "קאן". עם דקל

הוא אמנם לא יצא, כי הפסיד אותו ל"4 חודשים, 3 שבועות ויומיים" המופתי של הבמאי הרומני, כריסטיאן מונגיו, אבל השחקנית הראשית, ג'און דו-יאון, שמחזיקה את הסרט על כתפיה השבריריות, זכתה בפרס השחקנית היוקרתי. היא עשתה את זה כשמולה מתמודדות נשים בתפקידים נשיים חזקים ביותר, שכן התחרות הרשמית של הפסטיבל השישים ב"קאן" איגדה בתוכה קומץ משמעותי של סרטים שהתמקדו במאבקי ההשרדות של נשים בחברה הפטריארכלית הסובבת אותן.

קשה לדסקס את הסרט ולבדוק את הסוגיות שהוא מעלה או את הדרכים שלו לטפל בהן מבחינה קולנועית, מבלי להערים ספויילרים. אבל אל דאגה, כאלה לא יהיו פה, ולו בשל הסיכוי הקלוש שהסרט יגיע מתישהו להפצה מסחרית בארץ, כפי שהגיע רוזטה של האחים דארדן, כמעט חמש שנים אחרי שזיכה גם הוא את שחקניתו הראשית, אמלי דקון, בפרס השחקנית ב"קאן".

לצדה של דו-יאון, בתפקיד מוסכניק חביב יתר על המידה, משחק סונג קאנג-הו, ככל הנראה אחד הכוכבים הגדולים ביותר בקולנוע הדרום קוריאני, המוכר לנו היטב מהתפקידים המרכזיים ב"The Host" ו"Memories of Murder" של במאי סרטי האימה העמוקים, בונג ג'ון הו, ומ"שלום לנוקם ושלום לנוקמת" של במאי סרטי הנקמה המשתקים, פארק צ'ן ווק.

Secret Sunshine. מקשר בין קריוקי לשירה דתית בחוגים נוצרים

הנקודה המשמעותית ביותר בסרט, זו שהופכת אותו למעין "סיפור איוב" ממין נקבה, הוא הטיפול בדת ובפנייתם של אנשים לאלוהים בעתות מצוקה, וההקשר העדין שהוא מייצר לתופעת הקריוקי, כמקבילה חילונית לשירה הדתית בחוגים נוצריים שוחרי שלווה מאולצת.

DVD חדש, "Secret Sunshine"; בימוי לי צ'אנג דון; דרום קוריאה 2007. תרגום לאנגלית

Sweet Sweetback's Baadasssss Song

סרטו של מלווין ואן פיבלס (1971), הוא סרט אקשן סמי-פורנוגרפי שמתפקד גם כארט-האוס לחברה מהשכונה (זה נשמע כל כך יותר טוב באנגלית!). SSBS הוא גם נחשב לאבן יסוד רופפת של הקולנוע העצמאי באמריקה, ובנוסף גם הקדים את הסרט המונומנטלי "שאפט", והוכתר כסרט הבלאקספלויטיישן הראשון בכל הזמנים (ז'אנר קולנועי שהציג גיבורים אפרו-אמריקנים גאים ובעלי ביטחון עצמי). SSBS הוא סרט אנרכיסטי ומהפכני, פוליטי וסקסיסטי, ובעיקר ממש ממש מגניב.

מה שמדהים לא פחות מהסרט הוא העובדה שחברת ההפצה האליטיסטית BFI (להלן British Film Institute) מעניקה ליצירה מהסוג הזה מהדורת DVD איכותית. הסבר אפשרי הוא העובדה שדווקא המלחמתיות, האנרכיזם ו"חוסר המקצועיות" שמאפיינים את הסרט (טוב, וגם זה שהוא נעשה בתקציב של 100 אלף דולר, הכניס 15 מיליון דולר והיה לשובר הקופות של הקולנוע העצמאי בשנת 1972), מספיקים כדי להפוך אותו למאורע הסטורי.

"Sweet Sweetback's Baadasssss Song". זולג עם השנים אל האקדמיה

הסרט נפתח בסצנה מצונזרת בה ילדון שחור שוכב עם אשה מבוגרת ממנו בלא מעט שנים, וזאת צווחת שיש לו גב מתוק, מכאן שמו - Sweetback. כהרף עין מתחלף הילד בגיבורנו המבוגר, בגילומו של ואן פיבלס בעצמו, שפרט להיותו הבמאי והשחקן הראשי בסרט הוא גם התסריטאי, המפיק העורך והמוסיקאי שלו. את Sweetback הצעיר מהסצנה הראשונה והקונטרוברסלית מגלם לא אחר מאשר בנו, מריו ואן פיבלס, כיום במאי ושחקן עסוק בפני עצמו, שבמקום להתנקם באביו על שנים של משקעים כתוצאה מהחשיפה הקיצונית, בחר להנציח את פועלו בסרט מופלא בשם Baadassss", אשר מתאר את מעללי וקשיי הפקת סרט הבלאקספלויטיישן הראשון.

ז'אנר הבלאקספלויטיישן מגדיר סרטים המורכבים משחקנים ויוצרים שחורים, מוסיקה שחורה ונושאים שחורים. מצד שני, המילה בלאקספלויטיישן מגיעה מהמילה אקספלויטיישן, היינו ניצול. כשאומרים "סרטי אקספלויטיישן" מתכוונים לסרטים שעושים שימוש בכל מה שמושך את הקהל לבתי הקולנוע, יהיה המכנה המשותף נמוך ככל שאפשר (בעיקר סקס ואלימות), על מנת להרוויח הרבה כסף ולצמצם בעלויות ההפקה. לצורך העניין, הדאבל פיצ'ר של טרנטינו ורודריגז ("חסין מוות" ו"פלנט טרור") הוא מחווה בדיוק לז'אנר הקולנועי הזה.

הבלאקספוליטיישן, לעומת זאת, מתייחס לניצול במובן הרחב יותר של המילה, וכבר מכיל בתוכו, מכורח הנסיבות, תוכן פוליטי. זאת הסיבה שעם או בלי קשר לאיכות הסרט, הוא זולג עם השנים לתוך האקדמיה ומהווה מסמך מרתק באותנטיות שלו למצבם החברתי והלך רוחם של השחורים המקופחים בארצות

הברית. המקבילה הישראלית, לפיכך, הם "סרטי הבאסטות" בכיכובו התמידי של אבי ביטר, שתחת שרביטו של הבמאי ימין מסיקה לא מפסיק לבכות בגשם.

העלילה של "SSBS" היא די בסיסית - שני שוטרים לבנים לוקחים לתחנת המשטרה את ידידם השחור, Sweetback, רק כדי שיוכלו להראות שהם עושים את עבודתם נאמנה. העניינים מתחילים להסתבך כשבדרך לתחנה הם עוצרים צעיר שחור אחר ומפוצצים אותו במכות לעיני Sweetback. מרדפים שלבטח נלקחו בחשבון בעת עשיית קליפים של ה"ביסטי בויז", המון המון דיבורי גטו ולא מעט משגלים פומביים, לצד סרטון ובו ראיון מצחיק ומדהים עם ואן פיבלס הזקן בכבודו ובעצמו, בו הוא מחרבן בפינת רחוב בפאריז, את כל אלה תוכלו למצוא בהוצאת ה-DVD המחודשת של מה שאפשר אולי לקרוא לו "סרט הבאסטה" של כל הזמנים.

DVD בהוצאה מחודשת, "Sweet Sweetback's Baadassss Song" בימוי: מלווין ואן פיבלס; 1971. תרגום לאנגלית

הכותב הוא עובד "האוזן השלישית".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו