שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    שריף גיל-הר

    הביקורות על סדרת כתבות-הפדופילים בערוץ 10 לא מפחידות את דב גיל-הר. אין לו בעיה עם העובדה שגוף תקשורת מסחרי מבצע את עבודת המשטרה, או עם חשיפת החשודים בטרם הוכרע דינם. מבחינתו מדובר בעבודת קודש, ואם יהיה צורך, הוא יעשה אותה שוב

    "זה היה השבוע הקשה בחיי", אומר דב גיל-הר, האיש שהוביל את סאגת הכתבות מעוררות המחלוקת של ערוץ 10, במסגרתן נטמנו מלכודות מצולמות למטרידני אינטרנט. 11 בגירים הגיעו איש איש בזמנו לביתה של ילדה בת 13 (תחקירנית בתחפושת) במטרה ליצור עימה קשר מיני, אחרי שניהלו איתה שיחות ברשת האינטרנט.

     

    "קשה מאוד לעמוד מול החומרים האלה ולראות את האנשים נעצרים, ועוד יותר קשה לראות איך הם החריבו על עצמם את עולמם. אני יכול להגיד שהיה שבוע

    מאוד קשה אבל מאוד מעניין, עם הרבה כאבי לב וחמלה אבל גם סיפוק מקצועי", אומר גיל-הר, כרגע לוכד הפדופילים מספר אחת בישראל, עד שמישהו אחר יחמוס ממנו את הכתר. אולי המשטרה.

     

    אבל שלא תחשבו לרגע שגיל-הר מרחם על האכזרים. כמו שהוא רואה את זה, בערוץ 10 הוא הקים את מדינת התחקירים, ואת המשמר האזרחי החדש של מדינת ישראל. התהודה מהצופים רבה וחמה ואף מבצע משטרתי לא יכול להתחרות במצוד רב פרומואים המשודר בפריים טיים.

     

    הרעיון למצוד הפדופילים היה שלך?

     

    "מי שהביא את הרעיון היה יעקב אילון, שצורך הרבה טלוויזיה אמריקנית ומכיר את הפרויקט של NBC בשם 'To Catch a Predator'", מודה גיל-הר. "אבל האיש הכי חשוב בפרויקט הוא ישראל טוויטו, שהפעיל מערכת שלמה, מדויקת ומתוזמרת משפטית ועיתונאית, של תחקירנים שעשו ימים כלילות בצ'אטים בביתם, מתחזים לאותה ילדה בת 13. מורן, מיטל ולוטם - כולם היו בנותיו".

     

    קיבלתם מ-NBC קווים מנחים?

     

    "ידענו שאנחנו רוצים לעשות משהו קצת שונה מ-NBC מכיוון ששם הדגש הוא על האספקט הטלוויזיוני. אנחנו רצינו להגיע למפגש עם מטריד מיני ברשת ולנסות להבין מה מניע בנאדם מהיישוב לבוא לבית של ילדה בת 13 שהוריה אינם בבית כדי לקיים איתה יחסי מין, לא לעשות ממנו מופע טלוויזיוני".

     

    לא רצו פנטזיונרים

    בגרסה האמריקנית, כמו באמריקה, הוקצו לטובת הפרויקט 40 מצלמות שהוצבו בכל שכונה, עקבו אחרי החשוד ברכבו ולא חסכו בשוטרים עם נשקים שלופים. כשהצעה לאמץ את הפרויקט הגיעה לחדשות 2, שם ויתרו בתואנה שמדובר בהצגה פומפוזית מדי שאינו מתאים לצפייה משפחתית. בערוץ 10 היו פחות בררניים.  


    כתבות הפדופילים. לא היתה בעיה למצוא מטרידים לילדה בת 13 בכל צ'אט

     

    "לא היתה שום בעיה למצוא מטרידים מיניים ילדה בת 13 בכל צ'אט, לא רק באתרים שמכוונים לצעירים", מספר גיל-הר על הקלות שבה ליקט הצוות את הפדופילים ברשת. "בשנייה שהפעלנו את הניק של בת ה-13, מייד שיחרו אחריה עשרות גברים בעת ובעונה אחת, וחשוב להגיד שמדובר בצ'אטים בחדר הכללי, ולא אלה המיוחדים לזימה. גם בצ'אטים שמיועדים לבני נוער לא היתה שום בעיה למצוא בכל ערב מטרידים במאותיהם.

     

    "לקח לנו כמה חודשים טובים לעבוד על התחקיר כי לא עניין אותנו הפנטזיונר החד פעמי שבא לממש פנטזיה מלוכלכת, לא עניינו אותנו המאוננים למיניהם - וכאלה יש הרבה - ולא אלה שחשפו עצמם מול המצלמה, אלא רק הגברים שיזמו את הקשר בצורה מניפולטיבית ומתוחכמת וחתרו כל הזמן למפגש. ההנחייה היתה שרק הטרדה חוזרת ונשנית מהווה הוכחה משפטית לעבירה".

     

    גם לחשוף את עצמך מול ילדה בת 13 זו עבירה.

     

    "ללא ספק. אבל עשינו סלקציה. יש הבדל מבחינה עיתונאית, מוסרית ומשפטית בין אלה שמחליטים בסופו של דבר לקום, לנסוע לבית שהם יודעים שגרה בו בת 13 שהוריה טסו לחו"ל, להיכנס לבית ולבצע את תוכניותיהם, ובין אלה שנותרים בחשכת הרשת".

     

    ובניתם נגדם תיק?

     

    "היינו חייבים להיות מאוד מדויקים כדי שהתיקים יגיעו לבית המשפט ולא ניתבע אזרחית על ידי האנשים. לכן תיעדנו וצילמנו כל פיפס והגשנו למשטרה תיקים מאוד עבים עם כל הראיות".


    כתבות פדופילים. התיאורים הפורנוגרפיים להחריד צונזרו

     

    אתם עושים את העבודה של המשטרה, אתם חוקרים, אתם לוכדים, אתם שופטים ואתם גם קובעים אמות מידה "עיתונאיות, מוסריות ומשפטיות" באשר למי ראוי להילכד ומי לא. אתה מבין את הסכנה?

     

    "המשטרה קיבלה גם את התיקים האחרים, ואם היא תרצה היא תעצור גם אותם. יש מגיפת הטרדות של קטינות וקטינים באינטרנט והמשטרה למרבה הצער לא מצליחה לעצור אותה. ביחידה לעבירות מחשב עובדים רק חמישה-שישה אנשים, וכשהמשטרה עוצרת פדופיל ברשת, זה מקבל בעיתונים ידיעה בצד או למטה. אז אפשר להמשיך ולשאול למה המשטרה לא מטפלת בתופעה המחרידה, ואפשר לגייס משאבים, לבצע תחקיר שעולה הרבה כסף, לעבוד על כתבה חצי שנה ולעשות מעשה שמשנה מציאות. בשבוע אחד הצלחנו ליצור מודעות - הפדופילים נעלמו מהצ'אטים".

     

    אבל מה לגבי שינוי ארוך טווח? לשם כך צריך לתקן את המשטרה, ולא לעשות את עבודתה במקומה.

     

    "מדי כמה חודשים נבדוק את השטח, ואם נראה שהמודעות פגה ויש צורך במבצע נוסף, נעשה את זה".

     

    או שתתקשרו למשטרה שהיא תעשה את זה.

     

    "למה את כועסת עלי"?

     

    לא כועסת, יש לי ספקות לגבי הדרך.

     

    "זו דרך חדשה, לא מוכרת, רדיקלית, לא שגרתית".

     

    זה לא חדשני. אמנון לוי ו"כלבוטק" כבר עשו את זה קודם.

     

    "נכון השימוש במצלמות נסתרות כבר נעשה, אבל המורכבות של האופרציה העיתונאית בהיקף שלה וביסודיות המשפטית היא זו שהביאה לתוצאה המרשימה. 11 איש נלכדו והיינו לוכדים עוד אחד, פשוט לא יכולנו להמשיך. מה גם שבאיזשהו שלב פתאום התייבשו הצ'אטים. ההרתעה עבדה".

     

    היזהרו, ילדים, מעצי האינטרנט

    גיל-הר לא סבור שיש טעם רע או פגם כלשהו בהצגת הפושעים במלוא עליבותם, ברגע לכידתם, בראש חוצות. נכון שעצורים מופיעים בעיתונים ובחדשות בפנים נקיות מטשטוש, אלא שגיל-הר מסרב לראות את ההבדל בין הצגת פושעים בטלוויזיה אחרי שנתפסו על ידי זרועות החוק, לבין לתפוס אותם בעצמך כשאתה גוף תקשורת מסחרי.


    גיל-הר מדבר עם החשוד. אם נראה שיש צורך במבצע נוסף, נעשה את זה

     

    "את פניהם של החשודים הצגנו לראשונה ביום ראשון בערב, שבוע אחרי שידור הכתבות, אחרי שכולם הובאו להארכת מעצר בפני שופט ונגד חלקם כבר הוגשו כתבי אישום. יו"ר מועצת העיתונות השופטת לשעבר דליה דורנר, התארחה אצל 'לונדון וקירשנבאום', נתנה גושפנקא גם לזה שמדובר בעבירה חמורה ואישרה את פרסום זהותם ופניהם".

     

    זה הביא לכם הרבה רייטינג.

     

    "את הטענה שעשינו את זה בשביל רייטינג אני דוחה לחלוטין. מה זה רייטינג? זה מדד לעניין שהציבור מגלה. כשהציבור מחליט להסתכל על כתבה כלשהי, זה אומר שהיא מעניינת אותו ורלוונטית לגביו. אז גם את המבחן הזה עברנו בהצלחה. הציבור מרותק לכתבות האלה והן גם השפיעו על ההתנהגות שלו. הורים ברחוב אומרים בפירוש שהם נזהרים יותר". 

     

    מה תשובתך לטענות שעשיתם שימוש נלוז בתחקירנית?

     

    "השימוש בתחקירנית בגירה שנראית כבת 13 נועד בין היתר לאפשר לאותו מטריד שמגיע ורואה ילדה בת 13 לפנות לאחור. ואז לא היינו מפרסמים את זהותו, מפני שהגיע להחלטה מה נכון ומה לא נכון. להבדיל מתוכניות שבהן את כן רואה אנשים לא נחמדים מפשפשים בגופן של תחקירניות, לא היה דבר כזה אצלנו. היא סיימה את האינטראקציה איתו חצי דקה אחרי שהתחילה. היא קיבלה ממנו  את המתנה שהבטיח שייתן לה כדי לוודא שזה האיש מהאינטרנט ולא שליח פיצה".

     

    ומה תשיב לטענה שהתחקיר צהוב מדי ומציצני, כי הוא חושף הרבה מאוד מלל בעל תוכן מיני?

     

    "את התיאורים הפורנוגרפיים להחריד צינזרנו. היינו חייבים לפרסם חלק מהשיחה, כדי שיבינו מדוע עצרנו את האנשים האלה. יש חשיבות לעימותים איתי, כי בהם הם מודים שידעו שמדובר בבת 13, שהם אלה ששלחו את כל החומרים וביצעו את ההטרדות המיניות. אחר כך הם מתנצלים ומבקשים מחילה, ומדהים מזה - ממליצים מול המצלמה להורים להיזהר מהאינטרנט".  

     

    לא הגזמתם קצת עם האזהרה נגד האינטרנט? האינטרנט אינו הפושע, הוא רק הזירה. עבירת פדופיליה היא לא פשע מחשב.

     

    "פעם הזהירו ילדים מפני הזר בגינה הציבורית שמציע סוכריות, ובאמת נזהרנו ממנו והיום הוא לא בגינה, אלא מגיע אליהם ישירות דרך הצ'אט. האינטרנט הוא מקום נפלא, אבל הוא גם מקל על מי שרוצה לנצל קטינות. האם בעקבות הכתבות ההורה ייקח לילד את המחשב? אני מקווה שלא. אפשר שהוא יעביר את המחשב לסלון, אפשר שייקבל את אמנת הגלישה שאל"י - האגודה למען הילד - מציעים בין הורה לילד ואפשר שיתקין תוכנה שתדווח להורה מה קורה במחשב. כל הורה יחליט לגבי עצמו. אני אישית עוקב אחרי טוקבקים בצורה חולנית, ורואה שבשורה התחתונה, אלה שמבקרים אותנו הם מעטים בהרבה ממי שתומך בנו".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שאול גולן
    גיל-הר. לוכד הפדופילים מספר אחת
    צילום: שאול גולן
    לאתר ההטבות
    מומלצים