איך אומרים בערבית סלולרי? פלאפון!

"המילה פלאפון מסמלת אולי את כל הסיפור. כשנכנס הטלפון הסלולרי לשימוש בישראל הגתה החברה המפעילה את המילה הזאת כדי לבטא את הפלא שבו. אך בעוד שבעברית נפוצו חלופות למילה (כמו "נייד" או "סלולרי") בשל הדמיון ל'טלפון', בערבית, שם הוגים את האות פּ' כ-בּ', הגו אותה 'בּלאפון'. לכן 'פלאפון' בעברית נשמרה דווקא בערבית. זוהי אחת הדוגמאות היפות להשפעת העברית על דוברי הערבית בישראל".

את ההסבר היפה הזה על היחס שבין עברית לערבית העניק ל-ynet פרופסור אמריטוס ששון סומך מאוניברסיטת תל אביב, מי שעמד במשך שנים בראש המרכז האקדמי הישראלי בקהיר. סומך, שהיה בשנות השלושים לחייו המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית, נמנה עם 15 חברי האקדמיה ללשון ערבית, שאת הקמתה ציינו ביום שני השבוע בטקס רב רושם בעכו.

לפרופ' סומך, החבר היהודי הראשון באקדמיה ללשון ערבית, יש יכולת מרשימה להשקיף ממעוף הציפור על שתי השפות הרשמיות בישראל ולהעניק תובנות רבות על המגמות שפקדו את הלשון הערבית בקרב אזרחי ישראל - משפה שבה דיברו מיליוני אנשים באזור עד לרמה של תת דיאלקט המיוחד רק להם.

תקר? בַּנשֵר!

"כל דבר שמתחדש, כמו מכשיר חשמלי חדש, כל הליך משפטי וביורוקרטי בישראל - דוברי הערבית ממהרים לאמץ את שמו העברי. דובר הערבית לא ילך הביתה כדי להמציא לו שם מיוחד משלו", מסביר פרופ' סומך. "ישנם אמנם מקרים שבהם ממציאים פתרונות מיוחדים כמו המילה 'הסלמה', שבה הירבה להשתמש קיסינג'ר, ומצאו לה מקבילה בערבית, אבל חיי היומיום לא מתנהלים על פי נושאים חשובים.

"באופן כללי, המילה העברית או הלועזית בה משתמשים בישראל עוברת לערבית. כך למשל, פריג'ידר, מילה לועזית שהתקבעה בערבית, וכך גם פנצ'ר. מילה זו אמנם לקוחה מאנגלית אולם שם אין פירושה תקר, אלא חור. בעברית היא קיבלה את המשמעות 'תקר', וגם 'תקלה לא מתוכננת'. משם זה עבר כמו שהוא לערבית.

"מכיוון שבערבית המקבילה לאות פ' היא ב', ניתן למצוא אותה כ'בַּנשֵר' ובריבוי הערבי - 'בַּנאשֵר'. בכל תחנת דלק באזורים ערביים בארץ ניתן למצוא שלטים שמטפלים ב'בנאשר' - הצורה כל כך התאזרחה עד שהיא לא קיימת בשום צורה אחרת".

"לתת 'ביטחון עצמי' ללשון הערבית"

אז למה בכלל צריך אקדמיה ללשון ערבית בישראל? לדעת פרופ' סומך, הסיבה העיקרית לכך היא שבישראל אין דרך להתקשר עם האקדמיות הערביות ברחבי העולם. "סיבה נוספת, היא התחושה שללשון הערבית בארץ יש בעיות ייחודיות בשל מגע היתר שלה עם השפה העברית", אומר סומך.

"נוצר מצב שבו לכאורה הערבית נדחקת לפינה מבחינת העצמאות שלה לעומת השפה העברית. ערבים רבים בארץ מדברים עברית לא פחות טוב משכניהם היהודים, וישנם כאלה שלעתים מעדיפים את העברית, בשל סיבות סוציו-לינגוויסטיות, שכן לדעתם העברית נתפשת כיוקרתית יותר. אחרי הכל, רוב המעסיקים רוצים שהעובד יידע לדבר עברית, חבר כנסת, פקיד ממשל ועיתונאי צריך לשלוט בעברית, והצורך הזה גורם לכך שאותו אדם לאט-לאט הולך ומושפע מהעברית".

ראשיתו של רעיון האקדמיה, מסביר פרופ' סומך, בקבוצת משכילים מחיפה ונצרת שרצו להקים מוסד שינחה את השפה הערבית בארץ ויהיה המצפן לשפה הערבית המתפקדת "כספינה השטה בים סוער". בחוק נקבע כי האקדמיה החדשה תורכב מ-23 חברים, אולם לפי שעה היא מונה 15 חברים, שליש מהם נשים.

האקדמיה ללשון החשובה באזור: בקהיר

רעיון הקמתן של "אקדמיות לאומיות ללשון" אינו דבר חדש באזורנו. האקדמיה הראשונה בעולם הערבי הוקמה בראשית המאה הקודמת בסוריה, שהיתה תחת שליטה צרפתית. אקדמיות דומות הוקמו בעמאן, בבגדד ובמדינות צפון אפריקה.

ואולם, החשובה שבאקדמיות ללשון הערבית קמה ב-1932 בקהיר, בראשה עמדו לאורך השנים ענקי הדור, כמו הסופר ואיש הרוח הנודע, טה חוסין. "זהו המוסד המקובל שדאג לכתיבת המילונים הרציניים בערבית, והוא זה המטפל בכתיבת המילון ההיסטורי של השפה הערבית", מסביר פרופ' סומך.

השליטה בעיקרי השפה הספרותית על בוריה היא אחד ממקורות הגאווה של התרבות הערבית לכל אורך ההיסטוריה. בעולם הערבי השכלתו של אדם נמדדת בין היתר על פי שפתו, וככל שהשפה עשירה ומליצית יותר, כך יזכה הדובר לכבוד רב יותר. אך הבעיה בכל העולם, וכך גם באזורנו, הולך ופוחת הדור: "חוסר שליטה בשפות היא תופעה כלל עולמית. בעבר לימודים היו נחלתם של מיעוט עשיר שהלך למורים טובים. היום כולם לומדים והשליטה בשפות הולכת ומתערערת", הוא אומר.

אפילו היידיש השפיעה על הערבים

הבעיה בישראל חמורה שבעתיים. לא זו בלבד שהדור החדש מגלה סימני חולשה בשפה הערבית - מקור הגאווה התרבותי של הערבים - אלא שבנוסף לכל זאת הוא מדבר, מושפע ומתנסח - בעברית.

"כבר קרה שאדם מנצרת נסע לסוריה ודיבר בשפה שהוא רגיל לדבר בה ופתאום מארחיו תפסו שהוא משתמש במילים שאינן מוכרות להם. חמור מזה - הוא התנסח באופנים שלא נחשבו לתקינים בעיניהם, מאחר שהוא השתמש בצורות תחביריות שהושפעו ישירות מהעברית. כך למשל, כשערבי ישראלי אומר 'אנא במשי באל-רמזור', (אני עובר ברמזור - ר"נ). זהו משפט המושפע ישירות מהעברית.

"אנא במשי באל-רמזור" (צילום: ירון ברנר)

"לא די בכך שהם משתמשים במילים עבריות כמו 'מכשיר', הערבים בישראל משתמשים גם באינטונציה העברית שחלקה מושפע מהיידיש. וכך, הערבים בישראל, כמו היהודים, משתמשים באותה אינטונציה למשפט שאלה, בשעה שבערבית נהוג לבטא זאת אחרת. דוברי הערבית אימצו אפילו שורה של מחוות ותנועות ידיים".

דוגמאות אחרות להשפעת העברית על הערבית לא חסרות. כשצה"ל יצא מעזה הוא השאיר אחריו מכשירי טלפון אלחוטיים ואלה הוצעו למכירה בעיתונות ברצועה. "במו עיני ראיתי מודעה בעיתון עזתי שבה נכתב "אנחנו מוכרים 'מכשיר'" - זו הפכה למילה ערבית של ממש".

לדברי סומך, מונחים טכנולוגיים, מונחים רפואיים ובעיקר שמות של מחלות השתשרשו בשפה הערבית. "הערבי הגאה יאמר להם בהתרסה: 'אתם נכנעתם לעברית והפכתם ליהודים, אפילו בין אחד לשני אתם מדברים בעברית'. ניתן בהחלט לראות זאת - זוג משכילים שחי במשולש מדבר בינו לבין עצמו לפחות מחצית מהזמן בעברית,'" הוא אומר.

"לא ננסה לחסום את ההשפעות"

העניין הופך למסובך עוד יותר מאז כניסת האינטרנט לעולמנו. מצד אחד, אתרי האינטרנט המיוחדים לערביי ישראל, בנוסף לאתרי האינטרנט הישראליים, מחדד עוד יותר את הסגנון המיוחד ומחדיר השפעות עבריות לשפה הערבית. מצד שני, החשיפה לאתרי אינטרנט כלל-ערביים, והחשיפה לערוצי לוויין ממדינות האזור מחזירים את הקהל בחזרה לחיק השפה הערבית.

"אין ספק שמדובר בשני כיוונים מנוגדים וקשה לנבא כיצד תתפתח השפה הערבית המדוברת כאן

 - האם היא תתקרב בחזרה למרחב הערבי או תמשיך להיבדל ממנו", אומר פרופ' סומך.

בכל מקרה, מדגיש פרופ' סומך, האקדמיה לא תנסה לחסום את ההשפעות בין עברית לערבית וממילא דבר זה בלתי אפשרי. "יש תהליכים בחיים שאי אפשר למנוע", הוא מדגיש, "כל עוד היחסים הם טובים בין היהודים לערבים וכל עוד החברה הערבית לא מסתגרת - זה לא יקרה ואין לנו כל כוונה שזה יקרה. מטרתנו היא להשיב לערבית את בטחונה, לתת מענה ולסייע בהוראתה. אני בטוח שנצליח בכך".

נתקלתם בדיווח מעניין מהעולם הערבי? כתבו אלינו במייל האדום .