שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שובו של החיה: ז'וליו בפטיסטה רוצה לנצח את הסופר-קלאסיקו

    ז'וליו בפטיסטה כבר היה בדרך החוצה מריאל מדריד עד שברנד שוסטר החזיר אותו לקישור. על הרעב לדקות, הרוגע, האהבה לשחמט וה-0:2 שהוא צופה על ברצלונה

    נכון, יכולתי לכתוב על הקאמבק של ראול, שאחרי לא מעט שנים בינוניות חוזר לכבוש בצרורות ועדיין לא קיבל זימון לסגל של נבחרת ספרד. גם דיון על שובו של המפציץ רוד ואן ניסטלרוי, שכמעט ונעלם אחרי פציעות ותקופות שחורות במנצ'סטר יונייטד ופתאום חזר להיות אחד החלוצים הטובים בעולם. גם הסיפור של סמואל אטו מרתק, כמו גם זה של ג'ובאני דוס סנטוס ורונאלדיניו, אבל הפעם החלטתי לוותר.

     

    מכל הסיפורים שאפשר היה לדון בהם לקראת הסופר-קלאסיקו המרתק שמחכה לנו ביום ראשון בערב (19:30, ספורט 5), החלטתי להתמקד דווקא בזה של ז'וליו בפטיסטה. מי שעד לא מזמן נכנס לרשימה השחורה של רמון קלדרון, פרדראג מיאטוביץ' וברנד שוסטר והיה אמור לעזוב את הברנבאו בינואר, פורח פתאום ומוכיח בפעם המי-יודע-כמה שהרוח האנושית חזקה יותר מכל כשרון.


    הוכיח שהרוח האנושית חזקה יותר מכל כשרון (צילום: איי פי)

     

    התחיל כקשר אחורי

    ז'וליו בפטיסטה ב-1 באוקטובר 1981. כבר בהיותו עולל צעיר ניתן היה לשים לב למידותיו יוצאות הדופן ובהמשך כשגדל ברחובות סאו פאולו, ניצל

     אותן על מנת להפוך לכדורגלן שקשה להתמודד איתו. כך שלטכניקה המוכרת שהפכה לסימן ההיכר של הברזילאים, לבפטיסטה היה גם מבנה גוף שעזר לו לנצח כמעט בכל קרב על כדור. החבר'ה שלו בסאו פאולו כינו אותו 'הטנק'.

     

    בין השנים 2000 ל-2003 כבש בפטיסטה רק 10 שערים במדי סאו פאולו וגם זכה פעם אחת באליפות. טוב, התפקיד שלו לא היה להבקיע, אלא לחלץ כדורים ולהעביר אותם קדימה לחלוצים. חואקין קפארוס, אז מאמן צעיר בסביליה, החליט ללכת עליו ודרש מהבוס שלו חוסה מריה דל נידו, להביא במהירות האפשרות את מי שכונה בתקשורת בסאו פאולו 'סטיבן ג'רארד הברזילאי'.


    הכובש המצטיין של סביליה. ז'וליו בפטיסטה במדים האדומים (צילום: איי פי)

     

    ב-2003 הגיע בפטיסטה לאיצטדיון סאנצ'ז פיזחואן, אך לקפארוס לא היה חלוץ ברמה גבוהה לצידו של דריו סילבה האורוגוואי ובלית ברירה הוסט הברזילאי לחוליה הקדמית. בעזרתם האדיבה של סילבה וחוסה אנטוניו רייס, סיים בפטיסטה את עונת 2003/4 עם 20 שערים וכסגן של הפיצ'יצ'י רונאלדו.

     

    'החיה' המשיך לתת הופעות מצויינות והיה חלק מהבנייה המחודשת של סביליה, שלא זכתה בשום תואר מאז 1948 לפני שהפכה לזוללת הגביעים שהיא היום. בין השנים 2003 ל-2005 כבש בפטיסטה 38 שערים, כולל הופעות מרשימות בנבחרת ברזיל שזכתה בקופה אמריקה ב-2004. ב-2005 הוא עבר לריאל מדריד כחלוץ שיוכל לשמש כגיבוי לגלאקטיקוס רונאלדו וראול, כמו גם כקשר התקפי שמגיח מאחורי החלוצים.


    התקשה להתבלט. בפטיסטה עם רוברטו קרלוס ורונאלדו (צילום: איי פי)

     

    בפועל, זה לא כל כך עבד ואת העונה הוא סיים עם 8 שערים בלבד, כשאת מרביתה הוא מעביר בצד שמאל, כדי לפנות מקום לזינדין זידאן וגוטי במרכז. למרות שבפטיסטה האמין כי הוא יוכל לחזור להרכב בעונה שלאחר מכן, למדרידיסטים לא היתה יותר מדי סבלנות כלפיו וביום האחרון של מועד ההעברות, עבר 'החיה' לארסנל של ארסן ונגר בהשאלה.

     

    חוזר לריאל מדריד

    ונגר נחשב במשך שנים לאחד ממעריציו של בפטיסטה וניסה להביאו גם שנה מוקדם יותר, לפני שזה העדיף בסופו של דבר את ההצעה ממדריד. בפטיסטה לא שיחק באופן קבוע בהרכב של ונגר, אך תרם כמה משחקים בלתי נשכחים (כמו הרביעייה ב-3:6 על ליברפול בגביע הליגה). בקיץ האחרון הוא שוב רצה לחזור למדריד ולהילחם על מקומו.


    ונגר חולה עליו עד היום. בפטיסטה עם חבר במדי ארסנל (צילום: איי פי)

     

    המאמן ברנד שוסטר לא ממש היה צריך את בפטיסטה, אבל 3 שערים בקופה אמריקה, כולל המסמר הראשון ב-0:3 של ברזיל אל ארגנטינה בגמר, חייבו אותו לתת לו הזדמנות. בתחילת העונה שוסטר בקושי פינה עבורו מקום בסגל, עד שהגיעו השמועות הבלתי נמנעות על החלפתו בחלון ההעברות המתקרב, כשטוטנהאם של חואנדה ראמוס ובנפיקה, מתעניינות בו באופן רציני.

     

    שוסטר בינתיים, לא התרשם מיכולתם של פרננדו גאגו ומאמדו דיארה וכשהגיע עימות על רקע אישי עם גוטי, הוא החליט לשלוף את בפטיסטה מהספסל ונתן לו מקום בהרכב, כקשר אחורי. 'החיה' השיב לו עם משחק נהדר ושער מול לאציו, כשמאז הוא אינו יוצא מההרכב. "עם עבודה קשה שיניתי את הגורל שלי. מעולם לא הרמתי ידיים", הוא אמר אחרי אותו 1:3 שהבטיח למדריד את הכרטיס לשמינית גמר ליגת האלופות.


    שינה לבפטיסטה תפקוד וקיבל שחקן חדש. שוסטר (צילום: איי פי)

     

    "היה קשה לשבת על הספסל תקופה כה ארוכה, אבל לא רציתי לעבור שוב פעם קבוצה, זה לא טוב", אמר מי שתמיד דיבר את אשר על לבו. "לא היה קל, אבל עכשיו הגיע זמן לרגעים הטובים, זמן של כיף בו אני רוצה להחזיר לעצמי את הביטחון. תמיד ניצלתי את ההזדמנויות שנתנו לי".

     

    אהבה לשחמט

    "מבחינה טכנית, בפטיסטה מביא איתו הרבה מהאיכויות שכדורגלן ברזילאי צריך להביא", אומר עליו דונגה, מאמנו בנבחרת ברזיל. "הוא ווינר, הוא יכול להגן, הוא יכול לתקוף, הוא יודע להבקיע שערים וזה חשוב. אבל הוא גם מביא הרבה אופי. הוא מאוד חזק, עם רצון מאוד חזק להצליח".


    תותח גם בשחמט. לזארוס פפאדופולוס (צילום: רויטרס)

     

    צודק דונגה, לבפטיסטה אכן יש אישיות מיוחדת, אחרת אי אפשר להסביר איך הוא לא נשבר על הספסל של מדריד. בנוסף לכך, מדובר באחד מהכוכבים הרגועים ביותר שיש בליגה הספרדית כיום, למרות הכינוי שנדבק לו בשל מימדי גופו. לעזאזל, הוא אפילו מצטיין בשחמט. וזה ממש לא מפתיע כשחושבים על התפקוד שלו בשני חלקי המגרש.

     

    "יש הרבה דברים דומים בין שחמט לבין כדורגל ואפילו כדורסל", הוא אמר אחרי מפגש מול חובב אחר של המשחק, לזארוס פפאדופולוס ממועדון הכדורסל של ריאל מדריד. "הטקטיקה חשובה בכל השלושה. הרבה יותר קל לפרוץ את החומות ההגנתיות של היריב שלך, אם אתה יודע איך להתארגן. גם איזון מושלם בין הגנה להתקפה יכול לעשות את ההבדל".


    "בפטיסטה מביא איתו הרבה אופי". דונגה (צילום: איי פי)

     

    בפטיסטה גם היה מהמדרידיסטים היחידים שהסכים להתראיין לפני המשחק הגדול מול ברצלונה ואפילו לא פחד להמר על תוצאה. "נמרים מפחידים אותי יותר מאשר הקאמפ-נואו ואם ננצח נברח ל-7 נקודות הפרש מברצלונה. זה ייתן לנו דחיפה מורלית חזקה להמשך. אנחנו יכולים לנצח שם ורוצים לצאת לפגרת חג המולד במצב רוח טוב. ניצחון 0:2 יהיה מושלם, לא אתנגד לכבוש".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים