שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דילמת התהדייה
    בחמאס יודעים היטב שהפסקת ירי הקסאמים תשחרר אותם מהלחץ הצבאי. אבל ראשי הארגון רוצים יותר מכך - ולכן קשרו בעסקה אחת גם את גלעד שליט והמעברים. לעסקה על הפסקת אש זמנית יש חסרונות רבים, אך אם ייכשל המאמץ הנוכחי ללחוץ על החמאס, ירושלים תאלץ לבחור: או תהדייה או מבצע נרחב

    השאלה שמתחבטים בה בישראל - האם להיכנס למשא ומתן עם החמאס על רגיעה בגיזרת עזה - כבר איננה רלבנטית. המשא ומתן נמצא למעשה כבר בעיצומו, רק שהוא אינו ישיר. הוא מתנהל במלוא התנופה באמצעות חילופי הצהרות בתקשורת ובערוצי תיווך שונים. ההתמקחות כעת היא על בעיקר התנאים - וגם על התועלת התדמיתית שיפיק כל אחד מהצדדים מההסכמה שתושג.

     

    למעשה המשא ומתן העקיף כבר הניב הבנה אחת: ראשי החמאס יודעים היטב שישראל תשחרר אותם מהלחץ הצבאי שהיא מפעילה עליהם ברצועה, אם יפסיקו את ירי הקסאמים והמרגמות לעבר הנגב המערבי ואת הנחת המטענים על הגדר. ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון אהוד ברק כבר הבהירו בהצהרותיהם כי ברגע שהפלסטינים ינצרו את האש, יפסיק צה"ל את החיסולים והחדירות לשטח הרצועה. הסכמה מותנית זו של ישראל אינה דבר של מה בכך. להפסיק את הלחץ הצבאי דווקא בזמן שהוא מתחיל להיות אפקטיבי, היא ויתור ישראלי משמעותי הנובע מהצורך הדחוף של הממשלה לשחרר את שדרות ואת יישובי הנגב המערבי מאימת הקסאמים ולו רק לתקופה מוגבלת.

     

    הקושי הוא שהחמאס אינו מסתפק בהפסקת הלחץ הצבאי עליו ועל הארגונים האחרים הפועלים מהרצועה. אילו הסתפקו רק בכך הם היו יכולים כבר לפני כמה שבועות להפסיק את האש באופן חד-צדדי, וכך באופן טבעי צה"ל היה מפסיק בפעולותיו. אלא שחאלד משעל ואיסמעיל הנייה מעוניינים בהרבה יותר מזה, ולכן הכניסו את החייל החטוף גלעד שליט לעסקת החבילה המוצעת על ידם והגמישו את דרישותיהם.

     

    הם מסכימים כעת שמספר המשוחררים תמורת גלעד שליט לא יעלה על 450 ובנוסף הם מוכנים לשקול מחדש את הרכב רשימת המשוחררים. הרשימה המקורית כללה כמעט אך ורק "מחבלים כבדים" שישראל לא יכלה להסכים לשחרורם. עכשיו הם אומרים שיש על מה לדבר, אם גם ישראל תגמיש את הקריטריונים שלה.

     

    למעשה המשא ומתן נמצא בנקודה שבה מציע חמאס עסקה כוללת: חמאס יקבל את הפסקת הלחץ הצבאי הישראלי, הסרת המצור הכלכלי הישראלי והבינלאומי על הרצועה, יקבל חופש יציאה וכניסה לרצועה ושחרור עצירים. בתמורה ייתן 'תהדייה' (הפסקת אש) שתשחרר, לפחות באופן זמנית, את תושבי שדרות והנגב המערבי מאימת הקסאמים והמרגמות וישחרר את גלעד שליט. צריך להבהיר שחמאס אינו מדבר על הודנה, כלומר על שביתת נשק ארוכת טווח עם ישראל, ואינו מוכן אפילו לשקול את התנאים הנוספים שהציבה ישראל לעסקה כזו והם: הכרה בישראל, התחייבות ארוכת טווח להפסיק את המאבק המזוין נגדה וציות לכללים שקבע ה"קוורטט".

     

    הסיכונים: החמאס יתחזק בזמן רגיעה

    מנקודת ראותה של ישראל יש בעיסקה כזו יותר סיכונים מאשר יתרונות. הסיכון העיקרי הוא שחמאס והארגונים האחרים הפועלים נגדנו מהרצועה ינצלו את ה'תהדייה' לשיפור יכולתם הצבאית ולשיפור היערכותם המגננתית. כתוצאה מכך, כשתגיע הרגיעה לקיצה, יהיו בידם רקטות ארוכות טווח שבאמצעותן יוכלו לפגוע בכל יישובי דרום-מרכז ישראל ויכולות משופרות לפגוע בחיילי צה"ל אם יוחלט להיכנס למבצע נרחב ברצועה.

     

    אין ספק שזה מה שיקרה אם תסכים ישראל לעסקת התהדייה. עם זאת, צריך להודות ביושר שזה בדיוק מה שקורה גם עכשיו - כשאין תהדייה ושדרות סופגת קסאמים מדי יום. ההברחות בציר פילדלפי ומעבר רפיח הפרוץ מאפשרים לחמאס גם כיום להתעצם כמעט ללא הפרעה. אם תוכרז תהדיה ויפתחו המעברים, אולי יואץ הקצב אבל המצב לא ישתנה מהותית אם התהדייה הזו תמשך זמן מוגבל.

     

    הבעיה הצבאית האמיתית והיחידה שתיווצר אם ישראל תסכים לתהדיה היא חופש הפעולה שיהיה לחמאס ולבעלי בריתו באזור הסמוך לגדר המערכת. פעילות צה"ל היום מסכלת ומקשה על חפירת מנהרות חוצות-גדר ואינה מאפשר לחמאס לקרב את עמדותיו ואנשיו לגדר המערכת. אם תופסק הפעילות המסכלת של צה"ל ברצועה, במרחק של 2-3 ק"מ מגדר המערכת יוכל חמאס - כשתגמר ה'תהדייה' - לבצע באמצעות המנהרות שיחפור פיגועים וחטיפות בתוך שטח ישראל. מדובר בפעולות מאותו סוג שבה נחטף גלעד שליט ואף גרועות יותר.


    טנק ישראלי ברצועת עזה, בשבוע שעבר (צילום: איי.אף.פי)

     

    הסיכון השני מנקודת ראות של ישראל הוא שאם יוסר המצור הכלכלי על הרצועה יסייע הדבר לחמאס לבסס את שלטונו ברצועה וגם יאפשר לו לקצור הישג חשוב בדעת הקהל הפלסטינית - לא רק ברצועה, אלא גם בגדה. עובדה זו תחליש את אבו מאזן ואנשיו ותגרום להם לחפש הסדר פשרה עם חמאס שיסכל כל אפשרות למשא ומתן אפקטיבי איתם. מצרים וסעודיה יעודדו את הנשיא הפלסטיני לחפש הסדר פשרה כזה שיעניק לגיטימיות פלסטינית ובינלאומית לשלטון חמאס ברצועה.

     

    יתרה מזאת, אם ישראל תסיר את המצור על רצועת עזה היא תיתן בכך אור ירוק לקהילה הבינלאומית לחדש את סיועה לרצועה ומרגע שייפרץ הסכר לא ניתן יהיה עוד להקימו מחדש - גם כאשר חמאס יחדש את האש. בהקשר זה צריך להעיר שגם בימים אלה מתנהלים כבר מגעים בין אבו מאזן לחמאס על הסכם פשרה בעידוד מצרים וסעודיה.

     

    הסיכון השלישי הוא שהסכמה לעסקה הכורכת את שחרור גלעד שליט בהפסקת הלחץ הצבאי של צה"ל ובהסרת המצור המדיני והכלכלי על חמאס ברצועה, תיצור תקדים מסוכן שבו תמורת שבויים וחטופים סוחטים ארגוני הטרור מישראל גם ויתורים מדיניים וכלכליים.

     

    השורה התחתונה היא שאם תסכים ישראל לעסקה המוצעת, היא מוותרת למעשה על הסיכוי להכניע את חמאס 'בנקודות'. כלומר באמצעות שילוב של לחץ צבאי, כלכלי ומדיני. בסיום תהדייה כמו שמציע חמאס תהייה לישראל רק אופציה אחת - מבצע צבאי נרחב שישראל תצא אליו בתנאים צבאיים ומדיניים גרועים בהרבה מאלה הקיימים כעת.

     

    היתרונות - פסק זמן למיגון ושחרור שליט

    אבל יש גם יתרונות לישראל מהפסקת אש קצרה. ה"תהדייה" תתן לתושבי הנגב המערבי פסק זמן מאימת הקסאמים, תאפשר לישראל למגן במהירות את יישובי הנגב המערבי ותביא לשחרור גלעד שליט. שחרורו יקל לא רק על משפחתו ועל כולנו ויאיץ את המשא ומתן על שחרור השבויים בלבנון, אלא גם ייתן לצה"ל חופש פעולה רב יותר אם וכאשר תגיע שעתו של מבצע נרחב ברצועה.

     

    לעסקה כזאת יש יתרון גם מבחינת צה"ל, כיוון שהיא תאפשר לו לדחות את הכניסה המאסיבית לרצועה לחודשי הקיץ. בחורף קשה להפעיל ביעילות מלאה את האמצעים האוויריים שיש בידי צה"ל ואשר תהייה להם חשיבות רבה במהלך פעילות נרחבת בתוך הרצועה.

     

    מנקודת ראותה של ישראל הסיכונים בעסקת 'תהדייה' עם חמאס גדולים מהיתרונות. לכן בנקודת הזמן הנוכחית חייבים ממשלת ישראל וצה"ל להמשיך במאמץ למוטט את חמאס ובעלי בריתו ברצועה, באמצעות לחץ צבאי ואף להדק את הברגים הכלכליים. במקביל, יש להגמיש העקרונות ביחס לעסקה לשחרור גלעד שליט. אבל אם הלחץ הזה לא ישא פרי, והתקפות הקסאמים והמרגמות על הנגב המערבי ימשכו או יתגברו במשך החודשים הבאים, ירושלים תיאלץ לבחור בין עיסקת 'תהדייה' לבין מבצע צבאי נרחב. אם תבחר ישראל ב'עיסקת רגיעה' היא חייבת להיות מותנית.

     

    ראשית - חמאס צריך להתחייב שלא לקרב את אנשיו ואת עמדותיו לגדר המערכת. גילוי חפירת מנהרה או חמושים ליד הגדר ייחשב להפרה חמורה של ה'תהדייה' ואות לחידוש הפעילות הצבאית המסכלת של צה"ל ברצועה ללא אתרעה מוקדמת. הממשלה חייבת להחליט מראש שהפרה בעניין זה תהווה 'קאזוס בלי' (סיבה למלחמה) ואף תבהיר זאת לקהילייה הבין לאומית.

     

    שנית - המצרים יתחייבו להגביר ולהעמיק את פעילותם המסכלת הברחות לאורך ציר פילדלפי וגבול ישראל ואת הפיקוח במעבר רפיח.

     

    שלישית - ישראל תבהיר לקהילייה הבינלאומית שהיא מוכנה להקל את הלחץ על אוכלוסיית הרצועה מנימוקים הומאניטאריים ותודיע מראש לאירופה ולגורמים בינלאומיים אחרים כי היא תחדש את הלחץ הצבאי והכלכלי אם יפר החמאס את התחייבותו. ישראל תדרוש הצבת פקחים בין לאומיים בצד הישראלי של גבול הרצועה, כדי שהקהילייה הבינלאומית תהיה מיודעת בזמן אמת על הפרת התהדייה על ידי חמאס ותהפוך לצד בעניין.

     

    רביעית - כל המגעים עם החמאס לפני ואחרי הסכמה על 'תהדייה' יהיו עקיפים. הסדרת העניינים האזרחיים והכלכליים תיעשה אך ורק באמצעות אבו מאזן ואנשיו ובפיקוחם.

     

    רק אם יתקיימו ארבעת התנאים האלה יכולה ישראל להסכים לעסקת רגיעה עם חמאס באמצעות המתווכים. אם לאו - יהיה על הממשלה לשלוח את צה"ל בעוד שניים עד ארבעה חודשים אל תוך הרצועה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הלחץ אפקטיבי. חיילים ברצועה
    צילום: איי אף פי
    תקיפת חיל האוויר ברצועה
    צילום: רויטרס
    מומלצים