שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי שומר על הסביבה בישראל? 51 איש בלבד
    28 פקחים של "המשטרה הירוקה", שמונה שוטרים ועוד 15 פקחים אחרים אמונים על אכיפת חוקי הגנת הסביבה בישראל. אין פלא אם כך, שהיקף האכיפה וההרשעות שמשיג המשרד נגד מזהמים ועבריינים נמצא בירידה מתמדת. הצעת חוק חדשה קוראת לגיוס פקחי הרשויות המקומיות למשימה, כשהקנסות שיגבו ילכו לקופות העיריות והמועצות

    כמה אנשים אמונים על אכיפת חוקי הגנת הסביבה במדינת ישראל? 51 בלבד. 28 מהם, פקחי "המשטרה הירוקה", פרושים בכל הארץ ותפקידם לעקוב אחר מפעלים מזהמים, לתעד ולאסוף ראיות, לטפל במפגעים ולעבוד בשיתוף פעולה עם כל הרשויות הרלוונטיות - המקומיות והארציות.

     

    עם מצבת כח אדם שכזו, מה הפלא אם כן שמנתוני עמותת "אדם, טבע ודין" עולה שהיקף האכיפה האפקטיבית וההרשעה של המשרד נמצא בירידה מתמדת. מניתוח פסקי הדין שניתנו בתיקי אכיפה בהם היה המשרד מעורב עולה כי בשנת 2005 ניתנו 126 פסקי דין, מתוכם 120 הרשעות, ב-2006 ניתנו 115 פסקי דין מתוכם 113 הרשעות והשנה ניתנו רק 77 פסקי דין - מתוכם 69 הרשעות.

     

    הצעת חוק שאושרה היום (ב') פה אחד לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עשויה לשפר את המצב ולתגבר משמעותית את כוחם של הפקחים בפקחי הרשויות המקומיות. על פי הצעת החוק, יוכשרו ויוסמכו פקחי הרשויות המקומיות והאזוריות לשמש כפקחים של המשטרה הירוקה, והקנסות שהם יגבו בגין העברות על חוקי הסביבה יופנו לקופתן של הרשויות המקומיות.

     

    עשרה חברי כנסת עומדים מאחורי היוזמה, וביניהם דב חנין (חד"ש), משה גפני (יהדות התורה), ראובן ריבלין (ליכוד) ורן כהן (מרצ-יחד). בדברי ההסבר להצעה הם ציינו כי חוקים סביבתיים רבים, ותקנות בנושאי סביבה לא נאכפים בפועל בשל מחסור חמור בכוח אדם מקצועי ובתקציב במשרד להגנת הסביבה.

     

    כשל באכיפה ובהרתעה 

    בדיו הסביר יצחק בן דוד, סמנכ"ל אכיפה במשרד להגנת הסביבה, כי כוח המשטרה הירוקה מונה 28 פקחים, שהמשרד מסתייע בשמונה שוטרים של משטרת ישראל שכפופים לו מקצועית, ולצידם פועלים עוד 15 פקחים של גופים שונים באחריות המשרד - "בסך הכל 51 אנשים בישראל עוסקים באכיפה סביבתית... המשרד יעשה הרבה יותר אם יהיו 100 פקחים".

     

    חברי הכנסת טוענים כי הכשל באכיפה האפקטיבית מקורו גם בצורך של כל רשות לתקן תקנות עזר, על מנת לאכוף את החוקים הקיימים - פעולה שגוזלת מהרשויות משאבים רבים. יתרה מכן, העובדה שהפיקוח אינו סדיר ואחיד, גורמת להעדר אחידות באכיפה. "עונשם של שני אנשים שעברו עבירה בעלות יסודות זהים אינה זהה, והיא משתנה בהתאם לזהות הגורם האוכף ומקור סמכותו - אם בחקיקה ראשית או בחקיקת עזר", כתבו חברי הכנסת.

     

    רק לאחרונה הודה השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, כי משרדו מתקשה לגבות קנסות ממזהמים ולאכוף את החוק כנגד עברייני הסביבה. במסמך שהוכן על-ידי המרכז למידע ומחקר של הכנסת לקראת הדיון היום, נכתב כי "ניתן להיווכח במגמת ירידה במספר תיקי החקירה שנפתחים בכל שנה".

     

    עוד נאמר במסמך כי העומס על פקחי "המשטרה הירוקה" אינו תואם את יכולותיה ומצבת כוח האדם שלה. כדוגמא מובאים החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים ותקנות היטל הטמנה שנכנסו לתוקף בשנת 2007, וכן הקושי באכיפה בנושא השלכת פסולת פיראטית, עליה נמתחה ביקורת חריפה מצד מבקר המדינה.

     

    זיהום אוויר: שני פסקי דין בשלוש שנים 

    אך מנתוני "אדם, טבע ודין", עולה תמונה קשה הרבה יותר. כך למשל בכל הנוגע למדיניות האכיפה בנושא זיהום אוויר מתעשיה.

     

    מאתר המשרד להגנת הסביבה עולה כי בשלוש השנים האחרונות ניתנו ניתנו שני פסקי דין בלבד בגין זיהום אויר מתעשייה בכתבי אישום שהגיש המשרד – אחד בשנת 2005 והשני בשנת 2007 (אם כי פסק הדין האחרון לא ניתן על חריגה מתקני פליטה, אלא על אירועי פליטת עשן שחור, ואי קיום הוראות אישיות).

     

    מנגד מתברר כי מפעלים רבים חרגו במהלך השנים הללו מתקני הפליטה המותרים - לעיתים בעשרות ואלפי אחוזים מהתקן - ועברו על החוק - חלקם בצורה סדרתית ומתמדת.

     

    כך למשל, בשנת 2005 חרגו 16 מתוך 29 מפעלים שנבדקו (כ-55 אחוז), ובשנת 2006 – 22 מתוך 48 (כ-46 אחוז). יצויין כי ברוב המפעלים שחורגים מהתקן לא מדובר בחריגה מקרית בבדיקה אחת אלא בחריגות חוזרות ונשנות במתקנים שונים בתוך אותו מפעל.

     

    גם נתוני הענישה העולים מאתר המשרד מדאיגים: מבחינת גזרי הדין שניתנו במקרי הרשעות (גם במקרים של עסקות טיעון) עולה כי בשלוש השנים האחרונות נגזר מאסר בפועל בשישה מקרים בלבד, כאשר בשנת 2007 לא נגזר אף מאסר בפועל בהליך פלילי שמנהל המשרד להגנת הסביבה. גם עונשי מאסר על תנאי כמעט ואינם נפסקים בתיקים שמנהל המשרד: בשלוש השנים נפסק מאסר על תנאי בתיקים כאלה ב-17 מקרים בלבד, מתוכם רק שלושה מקרים השנה.

     

    בעמותה טוענים גם  שבמקרים רבים מאמץ בית המשפט הסדרי טיעון בין המדינה לנאשמים, שבמסגרתם מושתים קנסות נמוכים ולא אפקטיביים, או ששמם של נושאי המשרות בחברות המזהמות נמחק מכתב האישום. כך קורה שאי הטלת אחריות אישית על נושאי המשרות פוגעת בהרתעה ומאפשרת להם להסתתר מאחורי התאגידים, ולהימנע מהליכים פליליים.

     

    בתגובה לדיון היום, ולממצאים הקשים שהוצגו בו, אמר יושב ראש הוועדה, ח"כ אופיר פינס (עבודה), כי ישגר מכתב לנשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, ידרוש להחמיר את מדיניות הענישה בנושאים סביבתיים ולהורות לערכאות המשפטיות לקחת בחשבון את חשיבות המלחמה בעבריינות סביבתית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מי שומר על הסביבה בישראל? 51 איש בלבד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אין מי שיפקח. זיהום בקישון. ארכיון
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    מומלצים