שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: יורם שפירר
    "הטבע העניק חיים לעמית"
    הצצה שבועית לעולמם של צלמי טבע ישראלים והפעם: עמית גפן, צפר, צייר וצלם טבע, שתיעד ציפורים בישראל ונפטר השנה בגיל 21 בעקבות מחלה קשה. "הציפורים ובעלי החיים מילאו את חייו באושר גדול", מספר אביו אהוד, "ולמרות המגבלות הפיזיות, הוא התחבר לטבע כמו אוויר לנשימה"
    "כבר בילדותו של עמית הוא התאהב בבעלי חיים ועל אף המגבלות הפיזיות, הוא ניצל כל דקה כדי לתעד את הטבע סביבו בתשוקה והנאה גדולה". כך סיפר ל-ynet אהוד גפן, אביו של עמית, צפר, צייר וצלם טבע מחונן, שנולד עם מחלה קשה ומת השנה בגיל 21. "טיילנו הרבה ביחד והוא החל לגלות עניין מיוחד בנוף ובחיות".

     

    עמית, יליד קיבוץ גדות, נולד עם מחלה גנטית קשה ונדירה שפגעה בבלוטת התריס ובאדרנלים. אמו, יעל, נפטרה מהמחלה כשהיה בן 11. "המחלה גרמה לכך שעמית היה במשקל נמוך וסבל מחולשה פיזית", הסביר אהוד. "אדם רגיל שהיה מסיים יום עבודה, יכול היה להמשיך בעיסוקיו. אך אם עמית היה חוזר מטיול בחוץ, הוא היה זקוק לפרקי זמן ארוכים על מנת להתאושש, ולמרות זאת הוא לא ויתר על אהבתו לטבע".

     

    לאחר מות אימו עברה המשפחה לקיבוץ כינרת, שם התוודע עמית לעולם הציפורים. כישרון הציור והרישום שלו, שהתגלה עוד בילדותו, שימש לו כלי מצויין לתיעוד התצפיות ולציור ציפורים מהסיורים שערך מחוץ לשעות הלימודים. את השנתיים האחרונות בתיכון זכה עמית לבלות בבית הספר לחינוך סביבתי בשדה בוקר, שם פגש את יואב פרלמן, חוקר במרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע. בין השניים נוצר קשר מיוחד במינו.

     

    "כישרון נדיר לילד בגילו" 

    "המפגש הראשון בינינו היה בחוג צפרות ארצי לנוער בו הדרכתי, וכבר אז בלטה רמתו הגבוהה כצפר", נזכר פרלמן.
    "הוא ידע לזהות פרטים במדוייק, הכיר את הקולות של הציפורים וניחן בכישרון נדיר לילד בגילו". כשהחל פרלמן ללמד בתיכון בשדה בוקר, שימש עמית כעוזר ומדריך. "השעות הרבות בהן בילה בטבע היקנו לו ידע עצום וכישורי צפרות מעולים. אז התחלתי להכיר את הצדדים האחרים שבו, לא רק כצפר, אלא כאדם, צייר וגם כצלם טבע".
     
    לאחר שסיים עמית את לימודי התיכון, ומפאת מחלתו, לא יכול היה להתגייס לצבא. הוא בחר לבצע את השרות הלאומי במרכז הצפרות בעמק החולה. פרלמן, שעבד במרכז באותן שנים, חלק עם עמית דירה והשניים עבדו יחד במרכז. "עמית כל הזמן רצה לצאת החוצה ולבלוע את העולם, לגלות בעלי חיים. מה שהרשים אותי במיוחד היה הדחף שלו לגלות עניין בכל התחומים הקשורים לטבע, צמחים, חרקים, מכרסמים וזוחלים", סיפר פרלמן. "לאט לאט הוא גם נכנס לעולם הצילום ובעזרת מצלמה דיגיטלית פשוטה, הוא החל לתעד את המתרחש סביבו".
     

    אחד הזכרונות החזקים של משפחת גפן הם הרגעים בהם עמית היה מבלה בשדות, מצוייד במשקפת ומגדיר ציפורים. "הוא יכול היה לתצפת על הציפורים במשך שעות ולצייר אותן במחברת. לאחר מכן היה יושב בבית עם ספר של ציפורי ישראל ומשלים בעזרתו את הפרטים הקטנים", נזכר אהוד. "הוא ידע שיש הרבה צלמים מוכשרים ממנו עם ציוד משוכלל, אך הציור והצילום התחברו להם יחד והסבו לו הנאה גדולה" .

     

    אהוד גפן ופרלמן מציינים כי למרות שהמחלה הגבילה את עמית מבחינה פיזית, ההתמדה והסבלנות האופיינית הקנו לו יתרונות אחרים. "היה לו קשה לסחוב ציוד כבד, אך הוא הצליח לפצות על המגבלה. הודות למידות הגוף הקטנות שלו, הוא הצליח להשתחל לפינות קטנות וסבוכות, התחבא שם וחיכה לטבע שיחלוף סביבו", סיפר פרלמן, והבדיל בין צפרים אחרים, אקטיבים, לעמית - שעבד כמו פנסיונר. "הוא איפשר לטבע לעבור מולו, דבר שהעניק לו זווית ראייה מיוחדת על המתרחש סביבו".

     

    "הגשים חלום של כל צפר" 

    פרלמן ועמית זכו להישג אדיר בקיץ 2006. השניים הצליחו לתעד לראשונה בישראל מין נדיר של קנית בצרה, שנוטה לדגור מחוץ לביצות בדרום עיראק. "זה חלום של כל צפר בעולם, ורגע התגלית היה מרגש מאוד מבחינתו, מאחר שמדובר בתגלית בסדר גודל עולמי", סיפר פרלמן. "אפילו הספקנו לכתוב יחד מאמר שהתפרסם לאחרונה במגזין צפרות בינלאומי. אך לאחר התגלית, מצבו של עמית החל להידרדר".

     

    כשהמחלה של עמית פרצה במלוא עוזה, הוא החל לבלות את מרבית זמנו בניתוחים ובאשפוזים תכופים בבתי חולים. למרות זאת, הקפידו משפחתו וחבריו לעדכנו במתרחש בעולם הצפרות. "גם כשהוא היה חוזר מבית החולים ולאחר ניתוח, כל מה שעניין אותו היה לחזור לטבע עם המשקפת והמצלמה הפשוטה שלו", סיפר אהוד. "הוא תמיד רצה להוסיף ציפורים חדשות לרשימת הציפורים בהן צפה עד כה".
     
    באפריל השנה נפטר עמית ביום הולדתו העברי, בי"ב באייר, בגיל 21. לאחר מותו החליטו אהוד ופרלמן לחלוק עם אוהבי הטבע בישראל את אהבתו של עמית לבעלי החיים ולטבע המקומי. "רצינו להשאיר אחריו משהו גשמי, שיצליח להעביר את חוש ההומור שלו, את הקשר ההדוק שלו לטבע", אומר אהוד. עבודת נמלים מאומצת עם צוות חברים, צלמי טבע ומכרים, הניבה חוברת צבעונית, המעניקה הצצה מרגשת לעולמו של עמית. החוברת, הכוללת כתבים, רישומים וצילומים של עמית, יצאה לאור בהוצאה עצמית של המשפחה ובעזרת החברה להגנת הטבע, ומוצעת לציבור במחיר עלות סמלי במרכז הצפרות באגמון החולה.
     
    החוברת לזכרו של עמית, הוצגה בחנוכה השנה במסגרת יום העיון השנתי של החברה להגנת הטבע, במקביל לתחרות צילום ראשונה לזכרו של עמית. בכוונת המשפחה והחברה להגנת הטבע לקיים את התחרות מדי שנה. "ממתינים לנו במחשב של עמית כמויות אדירות של חומרים שרק מחכים שנחשוף אותם לציבור", מסכם אהוד. "הוא ידע שהזמן שלו קצר בעולם ולכן גם הספיק לבלוע כל רגע בשקיקה. היום אנחנו מבקרים אותו בבית העלמין בכינרת, אבל היצירה שלו תמשיך לחיות אחריו".
     
    צילום: עמית גפן

     

     
    צילום: עמית גפן

     

     
    צילום: עמית גפן

     

     
     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עמית עם אגמיה
    צילום: עמית גפן
    אהבה גדולה לטבע.
    צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע
    עמית וסבכי שחור גרון.
    מצלם בציוד פשוט. עמית וחיוויאי
    מומלצים