הרפורמה בקרנות: מדריך למשקיעים וליועצים
השבוע נכנסה לתוקפה הרפורמה בקרנות הנאמנות שיזמה הרשות לניירות ערך ואשר מעניקה למשקיעים וליועצים כללים חדשים להשוואה בין קרנות באופן שיאפשר התאמה לצרכים. בעקבות שינוי כללי המשחק לפניכם מורה נבוכים להתמצאות בתעשיית הענק המגלגלת כ-120 מיליארד שקל
עם תחילת השנה האזרחית החדשה השבוע, נכנסה לתוקפה הרפורמה בקרנות הנאמנות שיזמה הרשות לניירות ערך. הרפורמה נותנת למשקיעים וליועצים כללים חדשים להשוואה בין קרנות באופן שיאפשר התאמה לצרכים. בעקבות שינוי כללי המשחק אנו מביאים כאן מורה נבוכים להתמצאות בתעשיית הענק המגלגלת כ-120 מיליארד שקל.
עיקרי הרפורמה מתמקדים בשלושה נושאים מרכזיים: הצגת פרופיל חשיפה למידת הסיכון בקרנות, חלוקת הקרנות לקטגוריות המסווגות בצורה מדויקת את אפיקי ההשקעה, והגדרת שמות מדויקים לקרנות שישקפו בצורה ברורה את מדיניות ההשקעה.
במקביל, הרפורמה נועדה להגביר את התחרות בשוק ההון ונוספו חמישה סוגי קרנות חדשים במטרה לשכלל את הענף ולגוון את היצע המוצרים הפיננסים.
פרופיל חשיפה - מעבר לאותיות ומספרים
מטרת פרופיל החשיפה של הקרן היא להציג בפני המשקיעים מידע אודות הרכב נכסי הקרן ועל רמת הסיכון. פרופיל החשיפה הוא צירוף של שני תווים המייצגים את שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות (כולל אופציות וסחורות) ולמט"ח על פי סולם דרגות.
פרופיל החשיפה למניות מורכב מהמספרים 0 עד 6 בהתאם לרמת החשיפה ופרופיל החשיפה למט"ח מורכב מהספרה 0 והאותיות A-F. המשמעות: ככל שהספרה או האות בסולם גבוהים יותר - החשיפה המרבית גדולה יותר. בנוסף, החשיפה למניות מייצגת רמת סיכון גבוהה יותר. פרופיל החשיפה החליף את האותיות ח' (חייבת במס) ו-פ' (פטורה ממס), שהצורך בהצגתן התייתר לאור העובדה שרוב הקרנות כיום פטורות ממס.
| שיעור השקעה מירבי | חשיפה למניות | חשיפה למט"ח |
| 0% | 0 | 0 |
| 10% | 1 | A |
| 30% | 2 | B |
| 50% | 3 | C |
| 120% | 4 | D |
| 200% | 5 | E |
| מעל 200% | 6 | F |
כך למשל, קרן בפרופיל 00, תייצג קרן שקלית טהורה ללא חשיפה למניות ומט"ח. קרן שקלית ש"תתבל" את השקעותיה בחשיפה מנייתית של 10%, תקבל פרופיל 10. קרן שקלית עם פרופיל 30 ומעלה - לא תוגדר כשקלית בשל השפעת המהותית של רכיב המניות.
דוגמה נוספת, פרופיל הקרן "מיטב (D4) ארה"ב" - האות D מייצגת חשיפה למט"ח של 120%-50% והספרה 4 משמעותה חשיפה של 120%-50% למניות (חשיפה של מעל 100% באמצעות חוזים עתידיים ואופציות). פרופיל קרן הנאמנות ילין לפידות (2D) מט"ח דינמית מתאר חשיפה למט"ח של 120%-50% וחשיפה למניות30%-10%.
קטגוריות חדשות לפי כותרות ושמות מייצגים
לפני הרפורמה לקרנות היו שמות שלא בהכרח שיקפו את מדיניות ההשקעה. כיום, השקיפות היא מוחלטת - קרן שבשמה מופיע "אג"ח" בהכרח משקיעה לפחות 75% מנכסיה באג"ח וקרן ששמה יכלול את המילה "מניות", תשקיע לפחות 50% במניות. באותו אופן קרן "אגרסיבית" תהיה מחויבת לחשיפה מנייתית בשיעור של 120%.
בנוסף, בעקבות הרפורמה, הקרנות מסווגות לקטגוריות בשלוש רמות, שמפרטות בצורה מדויקת את אפיקי ההשקעה שלהן לפי כותרת על, כותרת ראשית וכותרת משנה.
כך למשל, במקרה שבשם הקרן לא מופיע בפירוש המילה אג"ח, מניות או מילה המרמזת על מדיניות ההשקעה, יסייעו הכותרות לסיווג. לדוגמה: קרן בשם "אפסילון 36" המשקיעה לפחות 90% במניות, תסווג לפי כותרת על "מניות בארץ" - כותרת ראשית "מדד מניות" - וכותרת משנית "ת"א 100".
שיטת הצגה לפי כותרות בעלות שלוש רמות נועדה לאפשר השוואה נכונה ומייצגת בין תשואות הקרנות בכל קבוצה בעלת מדיניות השקעה זהה.
טרם הרפורמה, סווגו שתי קרנות בעלות שם דומה באותה קטגוריה - אבל מדיניות ההשקעה שלהן היתה שונה לגמרי. כך למשל, באותה קטגוריה היה ניתן למצוא שתי קרנות שקליות, כאשר האחת שקלית טהורה ובאחרת היה קיים רכיב מנייתי של 20% - מצב שיצר עיוות, שכן רמת הסיכון שונה ולא נכון היה להשוות בין התשואות.
הקרנות החדשות
ישנן 5 קרנות חדשות שהתווספו להיצע הקרנות:
קרנות כספיות - קרנות המהוות תחליף לפיקדונות הבנקאיים, כך שלא סביר שהיועצים בבנקים יתנדבו לשווק אותן מיוזמתם. קרנות אלו ישקיעו באפיקי השקעה סולידיים בארץ ובחו"ל לטווחים קצרים של עד שלושה חודשים, כשרף המינימום לדירוג האג"ח יהיה AA. התשואה תהיה בדרך כלל עדיפה על פיקדונות בנקאיים.
קרנות אלו הן הפופולריות ביותר הפונות לכלל המשקיעים. עבור תעשיית הקרנות שספגה פדיונות כבדים במחצית השנייה אשתקד הן מהווה מכשיר להצגת גיוסים למרות הרווחיות הנמוכה הנגזרת מהן.
אגד קרנות - ישנם שני סוגי קרנות: אגד קרנות ישראלי ואגד קרנות חו"ל. היתרון בקרנות אלו הוא בעיקר פיזור סיכונים והאפשרות להשקיע בשווקים אטרקטיביים בחו"ל כמו סין והודו.
אגד קרנות ישראלי - קרן נאמנות המורכבת ממספר קרנות, כאשר הלקוח משלם דמי ניהול עבור קרן בודדת בלבד. אגד מחויב להשקיע רק בקרנות או בפיקדונות עם הגבלה של לפחות 75% בקרנות שבניהולו (אותו גוף מנהל), כאשר שיעור האחזקה בקרן ספציפית לא יעלה על 25%.
אגד קרנות חו"ל - אגד המשקיע בקרנות חו"ל המנוהלות על ידי מנהלי קרנות זרים. מנהל הקרן יגבה דמי ניהול בתוספת דמי הניהול שייגבו על ידי מנהלי הקרנות הזרים, כאשר שיעור ההוספה המירבי (מעלות ההוספה) יסתכם ב-0.5%, ועל כן דמי הניהול יהיו גבוהים מאלו של אגד ישראלי. הקרן הזרה שתצטרף לאגד צריכה להיות בעלת ותק של שנה לפחות עם היקף נכסים של לפחות 50 מיליון דולר.
קרן ממונפת - קרן המאופיינת באפשרויות מינוף כפולות מקרן רגילה. רמת המינוף בקרנות אלו עומדת על 40%, לעומת 20% בקרנות רגילות. קרנות אלו יכולות לבצע מכירה בחסר, לקיחת אשראי, לסחור באופציות וחוזים עתידיים ועוד. החידוש העיקרי הוא הגבלת החשיפה למניות ולמט"ח עד 400% והגבלת החשיפה לאופציות עד 30% מהיקף נכסי הקרן.
קרן ייחודית - קרן בסיכון גבוה המאפשרות למשקיעים כניסה לתחום השקעות בקרנות גידור. קרן ייחודית רשאית להשקיע עד 30% בקרנות גידור ועד 5% השקעה בכל קרן גידור תוך אפשרות לפדיון על ידי המשקיע, אחת ללושה חודשים לפחות ופרסום תשואות הקרן אחת לחודש לפחות.
קרן מחקה - קרן העוקבת אחר נכס בסיס, כדוגמת מדד מניות כפי שפועלות היום תעודות הסל. כמו תעודות הסל קרנות אלו פטורות מעמלת הפצה לבנקים, אך הן גובות עמלות קניה ומכירה. החידוש הוא שהקרן רשאית להשקיע מעל 10% בתעודת סל אחת.
"הגנה על המשקיעים מפני מוניפולציות"
יאיר לפידות, מנכ"ל ילין-לפידות ניהול קרנות נאמנות: "מעבר לשקיפות שהיא הבשורה המרכזית של הרפורמה, לא ניתן יהיה מעתה להסוות חשיפה מנייתית בשימוש באג"ח להמרה או בחוזים עתידיים.
"הרפורמה מכוונת להגן על המשקיעים מפני ניסיון למניפולציות והסוואת כישלונות של מנהלי קרנות נאמנות. יוטלו מגבלות על אפשרויות שינוי מדיניות השקעה בקרנות, אשר שימש עד היום מנהלים שונים כדרך להסתרת כישלונות (שינוי מדיניות השקעות מוביל למחיקת היסטוריית תשואות הקרן ומאפשרת 'להעלים' קרנות נאמנות שנכשלו)".
אמיר איל, מנכ"ל בית ההשקעות אינפיניטי: "באופן פרדוקסלי, מבורך ומתקדם השינוי המבני ככל שיהיה, הוא רחוק מאד מלייצר תחרות אמיתית בשוק ההון, ואף עשוי לשמש כחרב פיפיות עבור יועצי ההשקעות וצוואר הבקבוק בדרך לציבור המשקיעים בשל עודף של היצע.
"יתרה מזאת, ייתכן כי 'הזרקת' מוצרים נוספים לתוך שוק שכבר מוצף במוצרים ושנמצא בתהליך של התהוות, הוא מוקדם מדי ועשוי להשיג את התוצאה ההפוכה.
"נכון להיום, ליועצים בבנקים אין את הכלים המקצועיים להתמודד עם המשמעות היישומית של הרפורמה. בשוק ההון יש למעלה מ-1,200 קרנות וכבר היום מוצאים עצמם היועצים נבוכים אל פני שפע המוצרים הפיננסיים, ללא יכולת להצביע עבור ציבור המשקיעים, על יתרונות בין המוצרים השונים. בפועל, היועצים חייבים להכיר את כל מגוון הקרנות הקיימות, כמו גם החדשות ולהתאימן לצרכי הלקוח האינדיווידואלי".
"המצב החדש יוצר תלות גדולה יותר של הציבור ביועצים ולשם כך יש לייצר מודל דירוג איכותי, שישמש את היועצים בתוך סופרמרקט של קרנות ומוצרים פיננסיים. רק כך נוכל להבטיח כי הציבור אכן עומד בפני עידן מסודר, מפוקח ושקוף יותר, ולא בפני אנדרלמוסיה של מכשירים פיננסים", אומר איל.
"הגופים הקטנים יתקשו לשרוד"
נועם אוז, מנכ"ל משותף בספרינט קרנות נאמנות המתארחות בקרנות של גאון, מציין כי הרפורמה עשויה לפתוח את התחרות בתעשיית הקרנות ותעודד מנהלים נוספים להצטרף לשוק דרך הוסטינג (אירוח) בקרנות קיימות - מהלך שיגדיל את היצע הקרנות לציבור.
הוסטינג הוא מצב בו מנהלי תיקים פותחים קרנות נאמנות, מבלי שיהיה להם רישיון לכך, באמצעות מנהלי קרנות קיימים. בדרך זו מנהל התיקים אחראי על ניהול ההשקעות ושיווק הקרן, ואילו מנהל הקרן אחראי לשירותי התפעול, ובתמורה מקבל עמלה מדמי הניהול.
עם זאת טוען אוז כי למרות אפשרות כניסה של גופים קטנים לתעשייה הם יתקשו לשרוד מול הגופים הגדולים כדוגמת פסגות או פריזמה המשקיעים הון עתק בפרסום מאסיבי במאבק על כספי הציבור.
באשר לעתיד התעשייה מעריך אוז, כי התחרות מול תעודות הסל וההקרנות הכספיות יובילו למגמת ירידה בדמי הניהול. בתוך כך, צופה אוז כי על מנת להוות אמצעי השקעה אטרקטיבי - יותר ויותר קרנות יעברו להשקעה בתעודות סל כדי לספק חשיפה למספר כלכלות או סקטורים בעולם.
"כמנכ"ל קרנות נאמנות התומך בהשקעה בתעודות סל - זה משתמע כמו ירייה ברגל, אך בראייה לטווח ארוך אין מנוס מהצעד הזה, בטח לא בעידן של השקעות גלובליות וצורך בפיזור יעיל", הוסיף אוז.
למידע נוסף ניתן לגלוש לאתר הרשות לניירות ערך.
לפנייה לכתב/ת 
