שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זוג לסביות תובעות: הכירו בתינוקנו כבן משותף
    זוג לסביות מיסדו את יחסיהן בטקס דתי קונסרבטיבי ובהסכם שותפות. כאשר רצו להביא ילד לעולם - נעזרו בתורם זרע אנונימי והשתילו את הביצית המופרית של אחת מהן - בזוגתה. משרד הפנים רשם רק את האם היולדת כאימו של התינוק. כעת הן דורשות מבית המשפט: תן הוראה לרשום את הבן כילד של שתינו

    של מי הילד הזה? זוג נשים לסביות, שהביאו לעולם לפני כחצי שנה את בנם המשותף, מבקשות כי משרד הפנים יכיר בו כבן המשותף לשתיהן ולא תחת הליך של אימוץ - כפי שנעשה עד היום. תביעה תקדימית בנושא הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.

     

    השתיים מנהלות חיים משותפים למעלה מ-10 שנים ולפני כשלוש שנים אף קיימו טקס חתונה שנוהל

    בידי רב קונסרבטיבי. במועד החתונה השתיים קיבלו על עצמן מחויבות הדדית, רגשית וכלכלית וחתמו על כתב זוגיות. לפני כשנתיים אף עיגנו השתיים את יחסיהן כזוג בהסכם חיים משותפים שנחתם בידי נוטריון.

     

    שתי הנשים ביקשו להביא לעולם ילד, תוך שיתוף ביולוגי ככל שניתן. הן פנו למשרד הבריאות ואף קיבלו את אישורו לכך שאחת מהן תהיה האם הגנטית וביצית שנשאבה מגופה תופרה לשם כך. האם השנייה שותפה בתהליך כאשר הביצית שהופרתה בזרע של תורם אנונימי - הושתלה ברחמה. למעשה, דומה המצב לאם פונדקאית שנרשמת כאימו של היילוד.

     

    לפני כשבעה חודשים נולד במזל טוב התינוק בבית החולים "בילינסון", אך כאשר השתיים ביקשו להירשם כאמותיו - משרד הפנים סירב למהלך. באופן אבסורדי, רשם המשרד את האמא היולדת בתור אימו של התינוק - ואילו האם הגנטית לא נרשמה כאם כלל.

     

    השתיים, גם בשם בנן התינוק, הגישו תובענה נגד היועץ המשפטי לממשלה באמצעות עו"ד נעמה צורף (הלוי), בה הן מבקשות להכיר בהן כאמהות של התינוק - שלא בדרך של אימוץ, כפי שנעשה עד היום.

     

    "תהליך רישום כילד מאומץ לא נכון במקרה זה"

    עו"ד צורף הסבירה ל-ynet: "אנחנו חושבים שזה אינו נכון להגיש בקשה לאימוץ במקרה הזה וגם לא במקרים אחרים. הדרך הנכונה היא שמשרד הפנים יכיר בילד כפי שהוא מכיר בילדים של זוגות הטרו-סקסואליים - אז לא נבדק הקשר הגנטי בין האב לתינוק".

     

    כאשר אושר לבנות הזוג הליך הפונדקאות באופן תקדימי לפני יותר משנה, אמרה עו"ד צורף כי עבורן מדובר ב"הגשמת חלום". עורכת הדין ציינה אז כי הן חשות בפתיחות מצד משרדי הממשלה, למרות שהנושא טרם הוסדר בחקיקה. "אני די אופטימית", אמרה - לפני שבנות הזוג יצאו למאבק הנוכחי.

     

    בתביעה טוענות האמהות כי הזכות להורות ביולוגית ומשפטית הינו אחד מהיסודות המרכזיים של הקיום האנושי ונמצאת בתחומי הזכות לכבוד האדם. כמו כן נטען כי טובתו של הילד מחייבת את ההכרה באימו הגנטית כאימו המשפטית, הן מבחינה הנפשית, לצורך הקניית ביטחון, יציבות רציפות והמשכיות בקשר בינו לבינה - והן מהבחינה הכלכלית שכן הסטטוס הורה-ילד מקנה זכויות רבות ויקנה לו ביטחון כלכלי מוגבר.

     

    לטענת שתי האמהות, ההכרה המשפטית מתחדדת נוכח העובדה כי מדובר בתא משפחתי

    פחות שגרתי. "תא משפחתי שכזה סובל, אם כי מעט מחוסר סובלנות מצידה של החברה הסובבת. אם מתן גושפנקא משפטית ליחסי ההורות תעניק לגיטימציה לחוסר הסובלנות ותהווה כשלעצמה אקט של חוסר סובלנות".

     

    התובעות כותבות עוד כי "דחיית בקשה זו - כמוה כמסר מפי בית המשפט, כי מי שנטייתו המינית שונה, אף שהוא יכול להיות הורה גנטי, לא ראוי הוא להיות הורה על פי דין". לטענתן, מסר שכזה יפעל לרעת הילד ויגבה את המסרים השליליים שהוא עשוי לספוג מהחברה. בסיכומו של דבר דורשות השתיים כי בית המשפט יורה למשרד הפנים לרשום את הילד כבנן לכל דבר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    שתי אימהות, ילד אחד. אילוסטרציה
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים