זכרונות הילדות הם המפתח להתנהגות בחיים

דווקא היום אתה צריך לפתוח סתימות לכיורים. שנים לא התעסקת עם המוצר הזה, אבל עכשיו העיניים שלך נודדות על שדירת המדפים שבסופרמרקט, מחפשות את משיח האינסטלציה, שיגרום למים בבית לזרום.

אל נבכי הלא מודע

בואו נפשיט את המושג הבומבסטי הזה, "לא מודע" מחליפתו המאיימת, לפני שכל מיני שרלטנים באוונטה יעמיסו עליו שלל תיאוריות וירתמו אותו לקידום האינטרסים שלהם. אינפורמציה בלתי מודעת היא פשוט ידע שקיים בתוך המאגר שלך, אבל כרגע הוא לא נגיש לך. הדבר די דומה לתעודת האחריות על מכשיר הדי-וי-די שרכשת: אתה די בטוח שהיא נמצאת בנקודה גיאוגרפית כלשהי בבית שלך, אבל השד יודע איפה.

מדוע, אם כן, לבזבז אנרגיה בהתעסקות עם פח הזבל הלא מודע? בגלל סיבה אחת קטלנית: העובדה שהחומר הזה לא עולה לך במודעות באופן יומיומי, אין פירושה שהוא לא משפיע בכל שנייה ושנייה על ההתנהגות שלך. יוצא אם כן, שכולנו מסתובבים בעולם, עם סוג של סוכן מוחי סמוי, שיכול לכוון את ההחלטות הכי מרכזיות שלנו – איזו משרה לקחת? עם מי להתחתן? איך לחנך את הילד? – ואנחנו לא נדע.

כל מה שקורה לנו בילדות משפיע על ההתנהגות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

כדי לזכור חייבים מילים

יכול להיות שאתה זוכר לפרטי פרטים את ברק שערה הבלונדיני של רעייתך בדייט הראשון שלכם, סביר אפילו שחרוטים בנשמתך תווי פניו המאוסים של המ"כ שתיזז אותך למוות בטירונות, אבל עם יד על הלב – יש לך מושג ירוק איך נראתה העריסה שלך בגיל שנה? לא? אין צורך להסמיק. מדובר על תופעה אוניברסלית שזכתה לשם העסיסי "אמנזיית הילדות". סטטיסטית, היכולת שלנו לשלוף פרטי מידע על שלוש השנים הראשונות לקיומנו על הפלנטה דלה עד כדי מבוכה. למה בעצם?

שיעור ראשון בתיאטרון

הילדים שלנו, תודה לאל, לא מתברברים יותר מדי בקשקשת פסיכולוגית. האבולוציה ציידה אותם בגדג'ט הטוב ביותר לעיבוד תכנים לא מודעים ופריקתם – המשחק (ולמען ההגינות, צריך לציין שטיפול פסיכולוגי בילדים מתבצע, למרבה המזל, דרך משחק). הילד הקטן שלכם חובט למוות בבובת בד ללא שום פרובוקציה מצידה, אחותו הגדולה ממנו ממחיזה בחדרה את רגע ההרעלה של שלגייה, ותוחבת לפי הברבי שלה כדור פלסטלינה ענק שאיכשהו אמור לייצג תפוח, ומה שמדהים את ההורים המזועזעים שלהם יותר מכל, הוא שהקטנים שלהם מרגישים ומתפקדים הרבה יותר טוב אחרי אופרת הסאדו-מאזו האינפנטילית הזו. למה? כי המלאכונים הנבונים שלהם תקפו את הלא מודע בנשק שלהם – התנהגות, ולא מילים.

ואם אתה, הורה יקר, מוכן למפגן של כנות מפדחת, הבט לעומק באשתך, צפה בה מערסלת את הילדים, מחבקת אותך בשובך הביתה, או סתם מברישה את שערה. היא לא מזכירה לך מישהי?

• גיל ונטורה הוא אבא לשניים, פסיכולוג, יועץ קריירה ומרצה לפסיכולוגיה התפתחותית ואינטליגנציה אנושית באוניברסיטה הפתוחה.

• לכל הטורים של גיל ונטורה.