נוסעים לברזיל? המדריך לחוגג המתחיל
אומרים שהקרנבל בברזיל הוא החגיגה הטובה ביותר בעולם, אבל יש כאלה שההמונים ברחובות דווקא מלחיצים אותם. אז איך אפשר להצטרף לחגיגות? ואיך עושים את זה בצורה הכי זולה?
תושבי ריו דה ז'נירו בקושי הספיקו להתאושש מההנג-אובר של חגיגות השנה החדשה, וכבר הם מתכוננים לחמישה ימים נוספים של חגיגות ללא גבולות. הקרנבל של ריו דה ז'נירו הוא המסיבה הכי טובה בעולם, את זה כולם יודעים. אולם ישנם מבקרים רבים שהמראה של ההמונים המעורטלים והמזיעים, דווקא מרתיע אותם, ממש כשם שהוא משמח אחרים.
אם נוסיף לזה את המוניטין האלים שיצא לברזיל, ואת הקשיים הנובעים מחוסר היכולת לדבר בשפה המקומית, פורטוגזית, הרי שבהחלט לא יזיקו כמה הסברים קצרים, לפני שמזנקים אל החגיגות.
מבקרים יודעי דבר מתקבצים כבר הרבה לפני הקרנבל עצמו בשכונות העוני שבהן ניתן לצפות בחזרות השבועיות של הלהקות השונות, וגם לקבל טעימה ממצעדי הסמבה, אבל עם קצת פחות נוצות ונצנצים.
רגע לפני שהכל מתחיל (צילום: איי פי)
את הקרנבל עצמו, שיחל השנה ב-2 בפברואר, אפשר לחגוג בשלוש דרכים עיקריות: לצאת אל הרחובות לחגוג, לצפות בתהלוכת הסמבה מהמרפסות, ולנועזים ביותר - להצטייד בלבוש מינימלי ולהצטרף לריקודים.
רוב קבוצות הרקדנים מאפשרות לתיירים להצטרף לשורותיהם, כל עוד הם לובשים את התלבושות המקוריות הנקראות "פנטזיות". אלו מוצעות למכירה באינטרנט ובמלונות הגדולים בעיר ומחיר המושקעות שבהן נע בין 282 ל-1,412 דולר.
היתרון בהשתתפות במצעד הוא, כמובן, הריגוש שבשירה ובריקודים לאור הזרקורים, בפני קהל של רבבות צופים נלהבים. לעומת זאת, החסרון הוא שעם סיום המצעד כנראה תמצאו את עצמכם מחוץ לאיצטדיון, כשלגופכם תלבושת מינימלית, מבריקה ונוצצת, ותאלצו לצפות בשארית החגיגות מחדרכם שבבית המלון.
אז איך תבחרו לחגוג? (צילום: איי פי)
"אני חושב שהקרנבל הוא החגיגה הנפלאה ביותר בעולם. גם אם נדמה לכם שכבר ראיתם הכל בטלוויזיה, המציאות מדהימה פי עשרים מכל מה שראיתם", סיפר ארתור מרטינז מקליפורניה. "לוקח בדיוק שבע דקות להיכנס לאווירה, הסמבה פשוט מדבקת".
"לא חייבים ללמוד סמבה, אבל זה בהחלט יכול להועיל", מסביר מרטינז שטעם לראשונה פסטיבל מהו בקרנבל של 1978. הברזילאים מצפים מהתיירים שלפחות ינסו לרקוד, כמובן שהם יצחקו על כל זוג רגליים שמאליות, אבל אין ספק שעדיף להשתחרר ולא לעמוד כמו עציצים.
אפשר גם לחגוג ברחובות
ביום המיועד צפוי קהל של קרוב ל-90,000 צופים להתקבץ באיצטדיון ולצפות במופעים. אך המופע האמיתי מתרחש בשביל המוביל אליו, שאורכו 800 מטרים: 12 להקות הסמבה המובילות מבצעות כל אחת מופע שאורכו 80 דקות, שבו משתתפים מאות מתופפים ואלפי רקדנים.
הבעיה הגדולה של תיירים המבקשים להגיע לאירוע, היא שהכרטיסים לחגיגות באיצטדיון, הממוקם בחלק היותר קשוח של העיר, נמכרים כבר חודשים מראש. בתקופה שלפני הקרנבל, ניתן עדיין להשיג כרטיסים דרך סוכנויות הנסיעות, אך לרוב מדובר במחירים מופקעים.
דרך קלה וזולה יותר לחגוג היא להשתתף בקרנבל הרחוב של ריו - כאן אין צורך בכרטיסים או בתלבושות כדי
להצטרף לחגיגות. כך למשל, ה"בנאדה איפנאמה" אחת מלהקות הקרנבל המפורסמות והלהקה החביבה ביותר על הקהילה ההומוסקסואלית המקומית, תצעד לאורך חוף איפנאמה, ב-2 וב-5 בפברואר השנה.
מעריצי ה"כרמליטאס בלוקו" נוהגים להתחפש לנזירות ולחגוג בערבי שישי כשהם מושכים אחריהם קהל רב לקצה שכונת סנטה תרזה. ה"קורדו דה בולה פרטה", מלהקות הקרנבל המסורתיות, מציפה את מרכז העיר בשבת בבוקר, ומתאימה במיוחד למשפחות עם ילדים.
חלק מהלהקות הגדולות הפכו לקורבנות ההצלחה של עצמם, כאשר משכו קהל גדול כל כך, עד שאפילו המוזיקאים התקשו להיחלץ מהפקק האנושי שנוצר אחריהם.
ואם כל זה נשמע לכם כמו יותר מדי בלאגן, תמיד תוכלו פשוט להישאר על החוף ולחכות שהמסיבה פשוט תגיע אליכם.
לפנייה לכתב/ת 
